כולנו מכירות את הניגון הידוע, "הנשמה יורדת לתוך הגוף…".  בפעמים הראשונות כששמעתי את הניגון, מודה שלא הבנתי לפשר הניגון הזה.. עד שבאמת ראיתי כי שרו את הניגון הזה כמה וכמה פעמים בהתוועדויות אצל הרבי מלך המשיח. רק אז התחלתי לחשוב על התודעה הפנימית של מילים אלו…

"הנשמה יורדת לתוך הגוף"

בראשית דרכה, נחצבת הנשמה ממקור כל הנשמות, מהמקום הכי קדוש ונעלה- כסא הכבוד. הנשמה יורדת לעלום שלא מרצונה, אלא רק משום שזהו רצונו של הקב"ה. טוב לה שם למעלה ליד האור, להתחמם מזיו השכינה.. ואינה רוצה לרדת כלל.

"אך צועקת ווי ווי.. "

ממשיכה הנשמה במסעה ומגיעה לעולם, ובו מתלבשת בתוך גוף חומרי ומגושם. הנשמה מתחילה להתגעגע ומשתוקקת לחופש וחירות אמיתי. מרגישה כבולה ומסוגרת בתוך בוץ סמיך של חומריות. קרה לך פעם שהרגשת כבולה בתוך עצמך, כמין משהו שצועק לך מבפנוכו שהוא רוצה לצאת ולהשתחרר החוצה? שמיצית כבר כל דרך אפשרית, ועדיין כבולה בתוך מערבולת מסחררת.

כן, זאת הנשמה שצוקעת ובוכה בקול חרישי. שסביבה שכבות של ליכלוך וטישטוש. צועקת כי כואב לה. כי היא משתוקקת לחופש אמיתי. לגאולה פנימית.

"ירידה זו לצורך עליה"

ואז, אחרי מאמצים והשקעה עצומה מגיעה להכרה, שכל מהות הירידה הזו, בעצם עיקרה- לצורך עליה!! רק בשביל הצורך הזה ירדה פה לעולם, לתקן את החלקים בפגומים והלא טובים שקיימים כאן. אחרת לא היתה נשלחת עם כל כך הרבה טלטלות וקשיים. הקב"ה מקור הטוב ברא את העולם בשביל שנתייגע בכל דבר ועניין הן בקדושה והן בחול. וכל זה למה? אם הכל היה נעשה בקלות ובדרך של ממילא, לא היה עניין של בירור והזדכות. ובפועל האדם נדרש להדמות לבורא, וזאת ניתן לעשות רק ע"י עמל ויזע. בהשקעה אין סופית, כי זהו רצון ה'. וייקר בעיניו המאמצים הקטנים שבסוף הם אלה שמכריעים.

"עד שכל זה הוא כדאי…"

א"כ אחרי העבודה הרבה, והשקעה של כל החיים, מבינים שתכלית הירידה היא ההתעלות הגדולה שבאה אחרי המאמץ. יהודי, נשמתו בוערת כלפי מעלה. למרות שנראה לו שנמצא הוא מצב קשה שדברים לא מסתדרים ולא מתקדמים. תמיד צריך לזכור שזה רק תנופה לעליה גדולה באין ערוך למצב הקודם. מסופר על חבר כנסת ישראלי, שהיה מאד מקורב לרבי. באחת הפעמים כשהגיע לרבי עבר בחלוקת דולרים לקבלת ברכה למעשיו בכנסת, אמר לו הרבי את הדברים האלה:" אתה כמו ספורטאי, עושה צעד אחד אחורה, בשביל להגיע הרבה יותר קדימה.." רק בעזרת הצעד האחורי- התנופה החזקה,נצליח לרוץ הרבה להמשך.

בתכל'ס

זה הזמן לעצור, ולעשות חושבים עם עצמינו. כל, אחת באיזה מקום היא עומדת עכשיו, וגם אם נראה שאנחנו בכיוון ההפוך נזכור איפה המטרה ומה היעד ונראה שבאמת היעד הוא למעלה.ולשם ברצוננו האמיתי להגיע. וכל זה מתוך שמחה גדולה על הזכות להתעלות ולא ליפול. כי "שקשורים למעלה לא נופלים למטה".

וכדברי הרבי שליט"א – גאולה פרטית וממילא גאולה כללית לכל עמ"י! אז שנזכה עוד היום!!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

"אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט" ["האדם מתכנן ואלוקים צוחק"], מכירים את המשפט הזה? רובנו חושבים שזה מעין צחוק לאיד, צחוק הגורל, כזה שמשאיר אותנו עם טעם חמוץ בפה… אז זהו, שלא!! מדובר בטעות אקוטית בהבנת המפה. הצחוק האלוקי הזה של שינוי התכניות הוא צחוק טוב, נדיב ואוהב שבו אומר לנו הקב"ה: 'זהו?? זה מה שתכננת לעצמך?? כל כך בקטן? לא חראם? בוא ואראה לך איך עושים זאת כמו שצריך!' ומכאן, הבחירה היא שלנו איך לראות את הדברים: כסטירה מעליבה או כליטוף חם ואוהב. ההשלכות כמובן, בהתאם.

 ***

"עד יום חמישי יש לי תכניות. מיום חמישי ואילך, תעשי מה שאת רוצה". אני מדברת לבטן שלי ומשננת לה בעיצומו של חודש תשיעי.  האמת, תאריך הלידה המשוער הוא עוד יומיים אך אני לא דואגת. החבר'ה אצלי סוחבים עוד שבוע שבועיים בבטן בואכה שבוע 42. הם עוד לא יודעים שאנכה להם את זה מדמי הכיס. אני נערכת ללידה בעצלתיים, כמעט באגביות ומדחיקה את הרגע שבו אתפס לא מוכנה. בחסדי השם, הרבי זימן לי משפיעה שעושה לי שיחת נהלים מזורזת, מעין הכנה נפשית ופרקטית ללידה. בסוף השיחה היא מטילה עלי משימות הערכות ללידה. יותר הטריד אותי מה עושים עם ההתוועדות הנשית שקבעתי למחרת בערב. לרגל מעבר לבית החדש התחייבתי לרבי שהנשים יקדימו את הגברים וכי חנוכת בית עם הבית החסידי תהיה האירוע הפותח. כך מצאתי את עצמי סוגרת פינות, מזמינה משפיע, מגייסת חברה לסדנת סושי ושולחת סמסים והודעות תוך בטחון מוחלט שאני אהיה שם, בגוף גשמי.

ערב שני. צירים מתוזמנים. אני מתעלמת. 'זה תמיד ככה', אומרת לעצמי. יש עוד שבוע לפחות. הולכת לישון. בוקר שלישי, הצירים עוד שם. מתגברים. אולי אם אני אלך לעבודה זה יירגע, חושבת לעצמי בטיפשות. הציר הבא מבהיר לי שאף אחד לא הולך לעבודה היום. זימון דחוף למשפיעה, דקה לפני שיוצאים בדהרה לבית היולדות אני מספיקה לקחת איתי דולר של הרבי עם פניו הקדושות ולמלמל בכאב, "רבי, תהיה איתי." והוא היה… אוהו, איך הוא היה. תוך חצי שעה מרגע הגעתנו בא לעולם חסיד קטן ומתוק, במינימום ייסורים ומקסימום גאולה. ברוך הבא לעולם. רביעי בבוקר. בערב ההתוועדות. מה עושים?? לבטל? אבל כבר הודעתי לכולן וחוצמיזה איזה היתר יש לביטול התוועדות? אני יודעת בוודאות שאם זה לא קורה הערב זה לא קורה בכלל. מנתחת רגע את המצב: בעיקרון, הכול מוכן. צריך רק דבק שיחבר בין החלקים וייארגן לערב אחיד ונעים. אה, רגע. יש דבק כזה. קוראים לו הרבי.

"אני עושה איתך דיל", אני אומרת לעיניים החודרות שממול: "אני מארגנת הכול בפן הטכני ואתה דואג שזה יצליח. סגרנו?" שולחת כמה סמסים, מפזרת סמכויות, מסנג'רת כמה חברות נפלאות (וכמובן הבעל) ונזכרת שיש אה… גם תינוק. הוא מצידו, בכלל רגוע וישן רוב הזמן. פלא פלאים.

רביעי בערב, "הרב נוטיק לא עונה לי…" מסמס בעלי לקראת שעת השין. ליבי פג. מה יהיה?! יש לנו דיל, מזכירות לי עיניו של הרבי. עשר דקות אחרי מגיע העדכון: "הרב כאן. יש כבר 15 נשים. מתחילים". חוזרת לנשום… הכול יהיה טוב. ואכן, הכול היה טוב למעלה מהמשוער: הבית התמלא נשים, כולל כאלה שמעולם לא הגיעו, הרב נוטיק מילא את כולן חיות חסידית, הסדנא הייתה מדליקה וכיפית… וגם יצאו עם סושי לשבת…

אלוקות בקיצור. החברות שולחות לי עדויות מצולמות וגם אני לא מתאפקת ושולחת "סלפי" קצר בווידאו כי הי, גם אני רוצה להתוועד! תוך כדי אני מרגישה שלמרות הרצון שלי להיות שם, בבית עם החברות, דווקא היעדרותי תורמת הרבה יותר? בסיומו של הערב בעלי מעדכן, היה ערב מוצלח ביותר.יישר כוח!! ואני צוחקת, איזה כוח?? לא עשיתי כלום! בלילה מאוחר חברה מסמסת לי: "משוגעת! איך עשית את זה?" "היה לי דיל", אני עונה לה. "דיל טוב".

באדיבות אתר פנימיות 

המצרכים:

ארבע חזות עוף חתוכים לרצועות דקות
בצל בינוני
שמן לטיגון
מלח, פלפל, כורכום ,תבלין שווארמה או כמון.

מטבע לצדקה 🙂

אופן ההכנה:

1. לטגן בצל בכמה כפות שמן על אש בינונית עד שהבצל זהוב.
2. לשפוך לסיר את רצועות העוף ולטגן בשמן עד שהעוף משנה צבעו ללבן.
3.להןסיף מים רותחים עד לגובה העוף.
4. לפזר מעל מלח פלפל שחור כורכום ותבלין שווארמה. ( אם אין אז לשים כמון)
5.לערבב. להגביר אש עד לרתיחה ואז להנמיך ולבשל על אש נמוכה בין 20 דקות לחצי שעה
6. להגיש על גבי אורז לבן או להכניס ללאפה מרוחה בחומוס ולגלגל.

טיפים להצלחה:

כדאי לחתוך את החזות לרצועות כשזה עדיין חצי קפוא. כל העבודה תהיה קלה יותר ומדויקת יותר. אפשר להשתמש במספריים חדות. במקום סכין.
כדאי להשתמש בסיר רחב ושטוח אם יש או מחבת עמוקה.
להזהר לא לשרוף את הבצל צריך רק להזהיב אותו על אש בינונית.
בסוף הבישול אם חסר נוזלים אפשר להוסיף כוס מים רותחים בעדינות.

הפרסום לשבת שכולה משיח יוצא לדרך. שבת זו הפכה זה מכבר לאירוע מיוחד בו משתתפות מאות בנות התיכונים מרחבי הארץ. הפרסום המושקע והמקורי יוצא בימים אלו ומבשר על השבת שתתקיים אי"ה בכ' אדר ב'. שבת שאף אחת לא מפספסת.

מודעות הפרסום:

שעת בוקר מוקדמת. דפיקה קלה דלת בית היולדת הטריה, בפתח נצבת מתנדבת ארגון שפרה ופועה בידיה ארוחת בוקר עשירה ומזינה. זוהי שגרת ימיה של היולדת במשך שבועיים תמימים, בנוסף לשירותי שמטרפות, עזרה בנקיון ועוד פינוקים. והכל תודות למתנדבות הארגון.

הרבי הכריז על הקמת ארגון שפרה ופועה ביוהכ"פ שנת תשל"ז. בהזכירו את הסיפור המפורסם על אדמוה"ז שבעיצומו של היום הקדוש עשה הכל על מנת לסייע ליולדת נזקקת. מאז הוקמו סניפים רבים בארה"ק ולפני כ3 שנים נוסף הארגון בשכונת המלך – קראון הייטס על ידי נשות חב"ד דוברות עברית.

במשך שלוש השנים שחלפו זכה הארגון להושיט יד מסייעת למאות רבות של יולדות כן ירבו.

ביום ראשון ראש חודש אדר ב' נחגוג את ציון שלוש שנות הפעילות בדינר מיוחד שיתקיים בליובוויטשער ישיבה.

בדינר נערוך הגרלות על שני פריטים יקרי ערך: מפית לחלות המשולבת בפיסת בד נדירה של הרבי, וכן מטבע משובץ במטבע של דולר מידו הקדושה. כל המעוניינות להשתתף בהגרלה ולסייע במימון פעילויות קודש אלו מוזמנות להתקשר: 347-405-3431

עזרו לנו לעזור לכן, לבנותכן ולשכנותן, ונזכה בזכות פעולת קודש זו להתגלות משיח צדקנו!

ברוח אדרית החלטנו להושיב את הנפש הבהמית שלך לתישאול רציני, כל התירוצים למה לא חושבים טוב… ופתרונות.

בסדר, נשנה את החשיבה. אבל למה הרגע, אולי מחר?

מחר יהיה מאוחר… כל רגע שעובר בלי שמחה הוא ביזבוז. שמחה היא בסיסית לאיכות חיים (זה לנפש הבהמית, שתשתכנע…) שמחה היא בסיסית לעבודת ה' ולמאבק בנפש הבהמית (זה כדי לשכנע את הנפש האלוקית…) נקודה.

פשוט אין לי כח, יותר קל להשאר בדיכאון מאשר להתגבר עליו…

בסדר, גם לאכול קל יותר מאשר לעשות דיאטה, קל לא לצחצח שיניים מאשר לצחצח, קל לדבר מאשר לשתוק, ולכעוס מאשר להתאפק. האם מה שקל לך זה מה שמשתלם בטווח רחוק? תחשבי על זה ותגלי ששמחה היא לא קלה להשגה אך הרבה יותר משתלמת.

את יודעת בכלל מה קרה לי היום?

נכון, זה מאוד מרגיז כשמאחרים לך/את מאחרת/הציון נמוך מידי/את עמוסה מידי אבל כל זה יהיה הרבה יותר קשה אם תעשי זאת בצירוף של עצבות הכל יהיה הרבה יותר מורכב ומסובך. מנסיון…

אבל אני עצובה בגלל המצב הרוחני שלי… אל לא רוצה אפילו לדעת. אם תשמעי גם את תהיי עצובה…

אדמו"ר הזקן שולל את העצבות ש'נוחתת' עלינו באמצע היום ומכניסה אותנו ל"חשבון נפש" שמסתיים בהרבה עוגמת נפש ובאפס חשבון… כלומר לא ייצא מזה שום תועלת רוחנית. וזה בדוק. את דמעות התשובה תשאירי לקריאת שמע…

קל לך לדבר…

על זה אומרים, קבלי את האמת ממי שאמרה…

סיסמא ותו לא

מאחורי הרבה דברים שאת מכנה סיסמא מסתתרת אמת. תחשוב טוב יהיה טוב זו לא המצאה או סיסמא של סטיקר אלא פתגם שמקורו בהררי קודש ושהרבי מרחיב עליו כיוצר מציאות ממש. עצם זה שהרבי אמר על זה שיחה זה נותן כח לקיים את זה. אנו הופכים את המחשבה ובכח האמונה שלנו בה' הוא הופך את העולם.. לא שווה?

שמחה זה משהו שמגיע מהלב, אני לא יכולה להכריח את עצמי…

לאו דווקא… בתניא אדמו"ר הזקן מלמד שהמח שליט על הלב ויכול ליצור רגשות. הדוגמא הכי פשוטה,היא שאם תשמעי ניגון שמח (ולא תכבי אותו מרוב עצבים…) מן הסתם יתעורר לך בלב רגש של שמחה. הנה רגש שנולד, הוא לא היה שם קודם. כך ששמחה לא חייבת 'להיות שם' אלא את יכולה ליצור אותה. במילים אחרות, הבחירה היא שלך, אין את מי להאשים בעצב…

אפשר לחשוב… אז בקשר למקרה הספציפי והלא משמעותי אחשוב שלילי ואז?!

פשוט מאוד, אז איך תצליחי  לחשוב טוב במקרים מרגיזים ומעצבנים יותר? שלא יבואו…

אחשוב שלילי רק קצת, עשר דקות…

בעשר דקות האלה יכולת להרוויח- להתחבר לחשיבה גאולתית שמתאימה ל'ימות המשיח בהם אנו נמצאים עכשיו', שמחה, מרץ, כוחות, שלווה, תושיה, זרימה,בטחון. את כל זה את רוצה להפסיד? בטוחה???

תני קצת טיפים מעשיים, הכל כאן תיאוריות…

1. ה' עשה איתנו חסד ואי אפשר לחשוב יותר ממחשבה אחת, מחשבה טובה מוציאה אוטומטית את רעותה (גם מלשון רע…)
2. הרבי מלמד אותנו לשמור על שפה חיובית ונקיה, (בית  רפואה לדוגמא.) נאמץ שפה חיובית. במקום, אם לא אצליח ל… אז מה יקרה כשכן תצליחי? במקום אם אשכח אז… מה יקרה אם לא תשכחי. במקום אני לא אצליח לחשוב טוב נחשוב רגע, מה יקרה כשאצליח לחשוב טוב…
3.  ביטחון בה' זה כל הסיפור, וזה מתחזק מלימוד חסידות. והרבה. אין קיצורי דרך…

תחשבי טוב טוב… כן, זה יצליח!

מתוך עלון 'אחות התמימים' 

יו"ל ע"י ארגון 'אחות התמימים בארה"ק'

קפה אתחלתא מוביל את המהפכה הקולינרית בעפולה. לאט לאט סדנאות האפייה והתזונה הטבעית של קפה אתחלתא כובשות את העיר עפולה. את המהפכה השקטה מובילים זוג השליחים במקום הרב אמיר והגב' ניצה הלוי, משתתפים רבים מכל המגזרים פוקדים את הפעילות הקולינרית המלווה גם בפעילות רוחנית לנשים ולילדים ונהנים מ"נפש בריאה בגוף בריא".
הילדים נחשפים לחומרי גלם בריאים ומחזקים תוך התנסות וטעימה ולהורים נותר רק להישאר פעורי פה בעודם צופים בילד הכי סרבן אוכל מזון בריא ונהנה. לאחרונה התקיימה במקום סדנה להכנת אוזני המן פריכות ומתוקות מקמח מלא, תמרים ואגוזים והכל מן הטבע. את הערב מסיימים הילדים בארוחה משותפת בצוותא של מגוון מאפים איטלקים הנאפים במקום בליווי סיפור חסידי וחוזרים לביתם עייפים אך מרוצים.

זיזי קוג'מן ממדרשת פנימיות בתל אביב פותחת מחר בקורס מהפכני לפיתוח מיומנויות ניהול. שבוע שעבר התראיינה זיזי בתכנית עניין משפחתי בהגשת מירי שניאורסאהן ברדיו קול חי, שם הסבירה והרחיבה אודות הקורס.

המטבח הוא אחת ההשקעות הגדולות ביותר בבית. עבור אנשים מסויימים זו השקעה מהפן הויזואלי ואילו עבור אחרים זו השקעה מהפן הפונקציונלי.

פונקציונליות מדוייקת בשילוב דקורציה מרהיבה יוצרים עבורנו מטבח מושלם.

נגר מקצועי יהיה לנו לעזר רב בתכנון המטבח גם מבחינה עיצובית וגם מבחינה שימושית.

בקשר איתו חשוב להדגיש פרטים ככל הניתן על אופן השימוש שלנו במטבח. כמות וגודל מוצרי החשמל שישולבו במטבח, כמות כלי המטבח הדורשים אחסון, מס' הסועדים במטבח וכל פרט נוסף יסיע לתכנון אישי המתאים לצרכיכם ולטעמכם.

נקודה חשובה ביותר היא החומרים בהם משתמש הנגר. כדי להבטיח אריכות ימים של המטבח שלך כדאי ללכת על איכות- זה יהיה חסכוני יותר.

אצל משפחות ישראליות רבות השימוש במטבח הוא אינטנסיבי ביותר. יש להשתמש בעץ איכותי לשים דגש על הפרזול ולבחור שיש עמיד. לא נשמח שהמטבח היפה שלנו פשט את עורו ובשימוש יהפוך לפגום. מטבח איכותי ישמור על החן שלו גם אחרי שנים של שימוש אינטנסיבי.

רעיונות לעיצוב המטבח יש היום כחול הים. החידושים הם נועזים. שילוב קווים מנוגדים: עץ עם זכוכית עם אלומיניום. זכוכית מודפסת החליפה את מקומה המסורתי של הקרמיקה. נוספו דלפקי אי בווריאציות מגוונות. ישנו שימוש גדול בצבעים ובצורות.

הכתבה באדיבות –צאלה סבן רימון נגרות אישית

התבוננות מעמיקה או התבודדות מוגזמת

היא תהיה זו שתציע את התוכנית המקורית לחודש אדר, מצד שני, אכפת לה מכולן ושאף אחת לא תפגע מהתוכנית… מצד שלישי, היא לא צריכה שכולן ידעו שהיא היוזמת. בקיצור-טיפוס מספר חמש.

שלוש הטיפוסים הבאים 5 6 ו-7 שייכים לשלישיית העשייה. הם טרודים סביב העשייה, ברמה גבוהה יכולים להגיע להישגים מצויינים אולם רגשות של חרדה וחוסר ביטחון מגבילות אותם כאשר ברמה הירודה החרדה פשוט משתקת אותם.

טיפוסים אלה בד"כ עמוקים מבחינה שכלית. חושבים, אוהבים להתבונן, לנתח רעיונות, לבנות תיאוריות ולראות עמקות גם במקום פשוט, צמאים לדעת, סקרנים, כאשר החשיבה היא עשייה.

ברמה הגבוהה לטיפוס 5 יש מוח מבריק וידע מקיף ומעמיק המעורר השתאות בחברה.

יש להם איכויות, חכמים מאוד, אוהבים ללמוד לשם לימוד, מסתפקים במועט בכל התחום החומרי,

ברמה הגבוהה הם נשמעים בהחלט טיפוסים ששווה להכיר:

*מסוגלים להגות רעיונות מקוריים

*רוצים להגיע למסקנות אמיתיות בלבד

*ענווים, מתחמקים מפרסום ומעימותים

*מנתבים את הדחף שלהם ללמוד לדברים שיש להם ערך

*מגלים אכפתיות והתענינות כלפי אנשים אחרים

*יודעים שאין הם יכולים להבין הכל

*משיגים ביטחון באמצעות חשיבה מעמיקה

*העולם הגשמי והחומרי אינו מושך אותם

*אוהבים ללמד ולהסביר

ברמה נמוכה זה נשמע משהו אחר לגמרי. טיפוסי 5 מתנתקים מהחברה, מסתבכים ברעיונות שאין להם בסיס ואין להם סוף, לא עושים דברים מועילים, מתנתקים מהמציאות ואינם מתקשרים כלל עם אחרים תוך סבל מחרדות.

*הם מסתגרים, מוזרים ובלתי יציבים

*לא מבחינים בין מציאות לדמיון

*קמצנים בממון, בזמן וברגש

*מזניחים את הופעתם החיצונית, שכחנים פתולוגים

*מופנמים, שומרים הכל בסוד

*תוקפניים מאוד מבלי להראות זאת כלפי חוץ

ברמה הגבוהה טיפוסי 5 יודעים שכישרונותיהם וידיעותיהם הם כשרונות מה', הם אינם מתגאים ויודעים שלעולם לא יוכלו להבין הכל, מכוונים את התענינותם השכלית ללימוד תורה ומוותרים על הרבה דברים כדי לזכות לשקוע בלימוד התורה.

סיכום:

מטרתם של טיפוסי 5 היא לשלב חשיבה עם עשייה ולהפוך את עולמם למקום פחות מאיים ע"י פעילות בתחומים שמחזקים את הרגשת הביטחון העצמי ועוזרים לניצול העוצמה הפנימית שלהם.

לא כדאי להם לבודד את עצמם. עליהם למצוא דרכים לשתף את הזולת בחכמתם. כאשר הם יפעלו מתוך ביטחון ביכולתם ובכוחותיהם ויעניקו לאחרים, יבואו כישרונותיהם הגדולים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. האמונה בהשגחתו הפרטית של ה' תפתח בהם הרגשת ענווה ותעזור להם להתייחס לאחרים ביתר הבנה וחמימות.

מתוך עלון 'אחות התמימים' 

יו"ל ע"י ארגון 'אחות התמימים בארה"ק'

בהמשך לידיעה שפרסמנו על התרחבות פעילות המבצעים בתיכון בית חנה בצפת, אנו שמחות להגיש את השיר שנכתב והוקלט במיוחד עבור פתיחת הבית חב"ד בתיכון.

המילים: 

בית חנה להתעורר

זה זמן אמת להסתער

הולכים לבצע פה מהפך

גם את שייכת – זה תלוי רק בך!

עם אש של שליחעס להצית

בנש"ק אותיות נפיץ

עם כל הכח, שטורעם, בלאגן

נלחם כאן להפוך את העולם

העת, לתת, את כל שביכולתך

סומך עלייך, מעודד זה בידייך

הרעבע פה גאה, מצדיע, מחייך

נצעד ביחד, לא לבד

זה המקום של כל אחת

נצבור כוחות בבית בית חב"ד