שלום לכולם
אנו עומדים בשבוע ה-38 של מלחמת הקיום על ארצנו עמנו ותורתנו הקדושים.
איך מתמודדים עם הקולות העולים מקרבנו לאחרונה לפחות אצל חלק קטן מהעם, השואלים היש ה' בקרבנו אם אין? אותם קולות המחלישים את הרוח בעם ועונים שאין סיכוי שנצליח לחסל את החמאס בטח שלא את חיזבאלה? הממסים את לב ורוח העם לפחות לאלה שכבר מוחלשים כבר, המנסים לגרור אותנו לבכייה העלולה להפוך חלילה לבכייה לדורות!
בכדי לנסות לענות על שאלה נוקבת זו נצטרך לגלוש אל מרחב החיים האמיתי תורתנו הקדושה ופרשתנו השופכים אור על התמודדות עם בעיה דומה עת היו עם ישראל רגע לפני הכניסה לארץ המובטחת.
נתבונן על כך ממבט יהודי, תורני, חסידי ופסיכותרפי.
בכדי לנצח את הקרב והאויב שמבפנים נדרש מח שליט על הלב בדרך לניצחון הקרב והאויב שמבחוץ!
השבוע נקרא בפרשת שלח
איך התיאורים המשמעותיים העומד על סדר היום בפרשתנו הנו פרשת המרגלים שנשלחו לתור את הארץ והוציאו את דיבתה רעה בסופו של יום.
בשלב מסוים תוך כדי התיאור והוצאת הדיבה על הארץ המובטחת של 10 המרגלים מלבד יהושוע בן נון וכלב בן-נון יפונה שלא היו חלק ממסע ההחלשה ורפיון ידי ורוח העם מלעלות לארץ המובטחת והקדושה, כלב בן יפונה מהסה את העם ופנה את אליו את תשומת לבו:
וכפי שמתארת זאת התורה: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ". (במדבר י"ג, ל').
ורש"י על אתר מסביר איך הפנה כלב את הקשב של עם ישראל אליו תוך כדי דברי הבלע וההסתה של המרגלים בניסיון לשכנע את עם ישראל שאין אפשרות להגיע את הארץ המובטחת. כאשר הוא משתמש באסטרטגיה של: 'שימוש בכח היריב'!
וַיַּהַס כָּלֵב – הִשְׁתִּיק אֶת כֻּלָּם.
אֶל מֹשֶׁה – לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁיְּדַבֵּר בְּמֹשֶׁה. צָוַח וְאָמַר: וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם?! הַשּׁוֹמֵעַ הָיָה סָבוּר שֶׁבָּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה בְּלִבָּם עַל מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים, שָׁתְקוּ כֻּלָּם לִשְׁמֹעַ גְּנוּתוֹ. אָמַר: וַהֲלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן, וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו.
כלב בן יפונה מבין את המצב ואת המדרון החלקלק שנוצר כתוצאה מדברי המרגלים שניסו להחליש את רוח העם ולגרום לו לרדת מהרעיון של כיבוש הארץ. הוא פועל בחכמה ומגייס את תשומת לב והקשב של העם המוסת על ידי זעקה רמה: " וְכִי זוֹ בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם?!"
כלב מבין שיש צורך מידי לעצור את ההידרדרות ולשם כך צריך משהו עצמתי שיגרום לעם המוסת כבר להקשיב לו, אז הוא בוחר כאמור להשתמש באסטרטגיית 'שימוש בכח היריב'.
אני מנצח את היריב על ידי שימוש בכח שלו ומנצל אותו לטובתי במקום לנסות להיאבק בו בניסיון נואש להכניעו!
את האסטרטגיה הזו ניתן למצוא בספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ומחברו 'בעל התניא' רבי שניאור זלמן מליאדי.
המאבק עם היצר הרע אל מול היצר טוב נועד לכישלון אילו האדם נכנס למאבק ישיר אל מול היצר הרע, על האדם להתמודד בחכמה עם היצר הרע כפי שכתוב: 'בתחבולה תעשה לך מלחמה'. היכולת להשתמש בכוחו של היצר הרע מהווה פתרון יצירתי ועצמתי להתמודדות עמו.
האדמו"ר הזקן משווה זאת לקרב בין מתאבקים: כמו בניצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה, הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גיבור יותר מחברו, ככה ממש בניצחון היצר, אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות, הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות, הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. (תניא פרק כ"ו).
באמנות לחימה נראה את התופעה הייחודית הזו קיימת באמנות הלחימה 'אייקידו'. בתרגום חופשי מיפנית: 'הדרך להרמוניה של הגוף עם הנפש'. עבודה של הגוף באימונים אינטנסיביים, במטרה לייצר הקשבה לנפש דרך התנועה והזרימה של הגוף.
אחד העקרונות החשובים באייקידו הוא היעדר התנגדות, כלומר זרימה וקבלה של התקפת היריב, במקום חסימה, עצירה והתנגדות לה, הקיימות באומנויות-לחימה אחרות.
מצב זה יוצר ומאפשר את היתרון לשימוש בכוחו של היריב כדי להכניעו!
את התנועה הזו ניתן לראות בנפש האדם העושה שימוש נבון ומושכל שלא לעורר התנגדות אצל הזולת על ידי זרימה טבעית והתמזגות עם הזולת!
אני משתדל לחבור אל הזולת ממקומו שלו – ממרחב מאפשר, מעמדה משותפת, ובכך אני יוצר מיזוג הרמוני ביננו ומאפשר את הנוכחות המקרבת המפגישה ביננו!
אני מפנה את הכח שלי אל עבר היטמעות טבעית במרחב ובסביבה של הזולת מבלי לגרום לו שיחוש מאוים מכך!
אחד הדוגמאות המרתקות לכך הנה ביחידות מובחרות או בגורמי ריגול וביון המבקשים מהחייל או מאיש המוסד להיטמע בתוך אוכלוסיה עוינת מבלי להיחשף.. ההיטמעות הטבעית מהווה נדבך משמעותי בכדי לצלוח את המשימה.
ההיטמעות הטבעית במרחב הנה תנועה בנפש האדם שדורשת אימון של השריר הנפשי והרגשי ועבודה של שליטה עצמית חזקה בכדי להשליט את המח על הלב!
ישנו סיפור נפלא שממחיש זאת:
החסיד הנודע רבי משה מייזליש מווילנה היה 'הקטן' מבין חברי תלמידי רבנו הזקן. בהזדמנות אחת הוא סיפר ואמר לגאון החסיד המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי מהומיל: "האל״ף של חסידות הצילה אותי ממוות ממש".
"האדמו"ר הזקן אומר רבי משה לרבי יצחק אייזיק לימד אותנו שהאל״ף של חסידות היא לנצל את התכונות הטבעיות בעבודה, ושראשית העבודה תהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל הטבע של מוח שליט על הלב!
"אופן עבודה זו אומר רבי משה אמר לנו אדמו"ר הזקן שהתחלת העבודה צריכה להיות בדרך רגילות, להרגיל את עצמו, וכשה' יתברך עוזר ומתלמדים ומבינים מהי האל״ף של חסידות בניצול הטבעיות בעבודה מתקדמים הלאה".
בשנת 1812, כאשר נפוליאון ביקש לכבוש את רוסיה, האדמו"ר הזקן האמין כי יש להתפלל ולפעול למען הצלחת הרוסים. "למרות שניצחון נפוליאון עלול להביא עמו רווחה גשמית לעם ישראל, הוא יגרום להתדרדרות רוחנית והתבוללות העם", אמר.
רבי שניאור זלמן פעל הן במישור הרוחני והן במישור הפיזי להצלחתם של הרוסים. בין היתר הוא שלח את רבי משה מייזליש לרגל בצבא נפוליאון.
רבי משה הוצב במפקדה הגנרלית הצרפתית, שכן הוא היה מלומד ומדבר בשפות גרמנית, רוסית, פולנית וצרפתית, והיה חכם גדול, אדמו"ר הזקן ציווה עליו להתקרב ולהתחבר אל פקידי הצבא הצרפתי עד שיקבלו אותו למשרה צבאית מודיעינית, וכל אשר ידע יודיע בסוד גמור לפקידי חיל רוסיה, וכעבור משך זמן מצא חן בעיני הפקידים הראשיים וידע כל מסתוריהם.
רבי משה הציל את מחסני האמל"ח בווילנה שלא יחרבו כמו שנחרבו מחסני האמל"ח בשווינציאן, בכך שגילה לפקידי האוצר להציב משמרת נכונה, ואלה שרצו להצית את מחסני האמל"ח נתפסו.
"פעם סיפר ר' משה ישבו פקידי הנהלת הצבא הצרפתי והתווכחו באופן הילוך הצבא וסידור האגפים במערכת הקרב. המפות היו פרושות על הרצפה ופקידים גבוהים מעיינים בדרכים ובנתיבות, ועוד לא באו לידי החלטה. ועל יום המחרת, לא יאוחר ממחרתיים, הוגבל יום קרב סביבות העיר וילנה והזמן קצר מאוד.
בעוד הפקידים מתווכחים ביניהם ופתאום נפתחה הדלת בכוח רב עד כי גם שומר הפתח מבפנים נבהל וחפץ לירות באקדחו, כי מדחיפות פתיחת הדלת חשבו כולם כי צבא האויב התפרץ לקחת את המפקדה הגנרלית בשבי. אך באותו הרגע נראו פני הקיסר נפוליון שנכנס במרוצה ודיבר בפנים זועפות ובקול רעם ורוגז, האם כבר ניתנה הפקודה בסידור האגפים ובהערכת הקרב?
'ומי הוא האיש הנכרי' מצביע עלי נפוליון, מספר רבי משה העומד פה?' וברגע זה קרב אלי ויאמר בצרפתית 'אתה מרגל רוסי!' ויניח ידו על לבי להרגיש אם לבי פועם בחוזקה כנחשד בריגול, ואז עמדה לי האל"ף של חסידות להינצל ממוות, ובשפה ברורה עניתי לנפוליון שמעלת פקידי הקיסר הצרפתי לקחוני למשרת מודיעינית זו משום שהנני בקי בלשונות הדרושות להם למשמרת צבאם".
(מעובד על פי אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג עמ’ שי"ג-שי"ד).
הדרך להשגת שליטה על הקרב בחוץ עוברת בהשגת שליטה על הקרב המתנהל בתוכי פנימה! זאת בעזרת האל״ף של חסידות המלמדת את האדם כיצד לנצל את התכונות הטבעיות בעבודה פנימית על מידותיו, ושראשית העבודה תהיה לנצל את טבע כוחות אלו, בעבודה של מח שליט על הלב, או אז ניצחון בקרב בחוץ כבר יושג מאליו!
כלב בן יפונה מלמד אותנו כיצד נלחמים על הארץ המובטחת, לא בהתלהמות, ובהטלת סיסמאות לחלל האוויר, על ארץ נלחמים בעבודה קשה של מח שליט על הלב!
גם בשיא המשבר, ברגעים בהם עם ישראל מתרסק ואמונתו נחלשת על ידי הוצאת דיבה של מרגלים שנשלחו לתור את הארץ המובטחת, עומד כלב בשיא הרוגע ומשתמש באסטרטגיית לחימה של 'מח שליט על הלב', בכדי לנצח את הרוחות הנושבות בחוץ צריך להתגבר על הרוחות שבתוכנו!
כלב חשב על איך אני צריך יכול לשמש ולהיות הפה של המרגלים, לא זה המספר על החוויה שגרמה להם ליפול ברוחם ולשאוב את עם ישראל איתם למטה, אלא זה שאמור להעביר אליהם את החוויה ואת המסר הנשען על הכח שקיבלתי ממה שלמדתי בבית מדרשו של משה רבינו, האל"ף של תורת החסידיות הדורשת מהאדם הרוצה לנצח במלחת החיים להשליט את המח על הלב!
כאשר אתם רוצים לנצח את יושבי הארץ שבחוץ , תנצחו תחילה את 'יושבי הארץ השוכנים אצלכם עמוק פנימה, את אותם רעשי רקע, הנובעים מעצת היצר המפתה ומשדל אתכם להיכנע למראה עיניכם, לתחושות החרדה שהשתלטו על ליבכם, המלוות אתכם מהרושם שקיבלתם מהסיור בארץ המובטחת!
בפרט על פי ההסבר הפנימי והרוחני אותו מסביר הרבי מליובאוויטש העומד מאחורי סירובם של עם ישראל המושפע מעצת המרגלים לעלות לארץ המובטחת.
הרבי מסביר שהמרגלים ועם ישראל התרגל למציאות חיים רוחנית שקטה, שלווה, בטוחה ומענגת כאשר חיו במדבר כל צרכיהם סופקו במלואם על ידי ה' יתברך בניסים גלויים לעיני כל החל מאכילה ושתייה, עובר בבגדים וכביסה וכלה בהסרת כל מכשול מדרכם, גן עדן עלי אדמות כפשוטו!
אז למה לנו להיכנס לארץ לעבוד את האדמה, 'ולהתברך' – בפסוק 'בזיעת אפך תאכל לחם'? לכבס את בגדנו? להתמודד עם אתגרים חומריים? להסתגל לחים עצמאיים? להתרגל לחיות בבזבוז זמן יקר על חיי הבל?
הבנת המציאות החדשה העומדת בפניהם עם כניסתם לארץ המובטחת גרמה להם לחשוב פעמיים האם כדאי בכלל לעבור לשם? ומכאן התפתחה לה התנגדות פנימית לא מודעת שבאה לידי ביטוי בהוצאת דיבה על הארץ הטובה!
זו לא התנגדות לרעיון הנשגב של הארץ הטובה חלילה, אלא לפחד ולחרדה שהשתלטה עליהם מבפנים וערערה את יכולת השיפוט ותפיסת המציאות הפנימית ונוצר פער עצום בין תחושת הבלבול והטשטוש פנימה אצלי בנפש לבין מה שקורה באמת בחוץ!
כפי שמתארת זאת התורה: וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ! (במדבר י"ג, ל"א).
ורש"י על אתר מפרש זאת: חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ – כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה אָמְרוּ.
ה' יתברך הבטיח לנו את הארץ הטובה וכעת הוא לא יכול להכניס אותנו אליה!?
ובנוסף טענו: "וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת".
"וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".
כשהמציאות מערערת אותך מבפנים אתה נעשה חלש ולא מסוגל להתמודד עם החוץ!
לפתע אתה רואה באחר ענק מאיים ומרושע, ובעיניך אתה נדמה כחגב קטן וחסר אונים!
כלב בן יפונה הבין את מה שהמרגלים לא השכילו להבין: אנחנו לא יכולים לנצח את האויב שבחוץ אם לא ניצחנו את האויב הפנימי השוכן בתוכנו!
ואת זאת ניתן להשיג רק באמצעות ועל ידי מח שליט על הלב!
הדרך להשפיע ולגרום לשינוי אצל הזולת עוברת בפעולה קטנה אך משמעותית! ברגע מכונן של 'שיקוף'- הנשען על שימוש נבון ומשכיל בהתנהגות הזולת והפניית המראה אליו! בכך אנו מרחיבים את מרחב האפשרויות עבורו ומאפשרים לו לראות את פני הדברים אחרת ממה שהוא חווה והרגיש עד כה במסגרת האפשרויות המצומצם שהיה לו עד כה!
בספרות הטיפולית אחת האסכולות בפסיכואנליזה הנה 'פסיכולוגיית העצמי' של היינץ קוהוט. בגישתו הייחודית שבאה לאחר מלחמת העולם השנייה שם קוהוט ונתן דגש ומשקל רב על האדם ועל המפגש עמו ולא על דחפיו כקודמו פרויד, קוהוט דיבר על הצורך בשיקוף האדרה והעצמת האדם כתנאי בסיסי ומרכזי בהתפתחות בריאותו הנפשית והרגשית!
הדרך לכך עוברת החל מיום היוולדו. תינוק בן יומו כאשר היונק ומתקיים מאמו המאכילה ומזינה אותו ודואגת לכל צרכיו. בהתייחסות לקיומו דרך שיקוף העצמה והאדרה לה הוא זוכה בעקבות התנהגותו ומעשיו דרך ההורים הנחשבים לדמויות המשמעותיות בחייו. וכלה בהתפתחותו הבין אישית והיחס לו הוא זוכה מסביבתו כאשר הוא מתמודד עם העולם והאתגרים העולים ממנו. ככל שהחוויות אותן יצבור יהיו מיטיבות ויהוו נדבך עיקרי בהתפתחותו, הן ישתקפו בהתפתחותו לאדם בריא ויציב נפשית ורגשית בבגרותו ויהוו בסיס איתן לאתגרים הניצבים בפניו.
'החממה' ובית הגידול של עם ישראל הייתה מצרים הסגורה ומסוגרת בפני כל יוצא ובא! שנים רבות של סבל והתעללות שעברו בני ישראל, הפנמה שממצרים לא יוצא אף אחד לעולם! הנכיחה מצב של קבעון בנפש, שהבהיר להם שתקווה זו בדיחה עצובה עבורם. בני ישראל היו ממוסדים נפשית ורגשית לעול השעבוד ולהיותם עבדים לעולם! גם ברגע שיצאו ממצרים הם ידעו שמצרים לא יצאה מהם!
ולפתע משום מקום מגיע משה רבינו ומפיח את התקווה ששקעה לה מזמן ומחיה אותה מחדש! החוויה ברגעים הראשוניים היא אופוריה כמו טל תחיה שנחת על ראשם. אבל מהר מאוד פרעה מחזיר אותם לקרקע המציאות ומזכיר להם מי בעל הבית על מצרים, הוא מכביד עליהם את עול השעבוד וקובר באחת את תקוות הרגע שהוצתה בלבם!
מכאן ואילך מתחיל מסע הנהגה ניסית של ה' יתברך ישירות מול פרעה. מכה אחר מכה שנוחתת עליו ועל עמו מבהירה לו שיש בעל הבית לעולם והוא רק שליח של ה' יתברך בעולם שקיבל הזדמנות לשלוט על חבל ארץ קטן ותו לא, וכאשר הוא מעל בשליחותו ניטלה ממנו גם זכות זו! ובסופו של יום בני ישראל יוצאים ממצרים ביד רמה לעיני מצרים באור יום!
ואז מגיע המהפך: בני ישראל עוברים את ים סוף שנבקע לכבודם, ניזונים מן המן ובארה של מרים, עננים שמכבסים ומגהצים עבורם את בגדיהם, שמיישרים עבורם את הדרך ומסירים כל מכשול, ועמוד אש שהולך לפניהם להאיר את דרכם..
נשמע תיאור שגרתי ומוכר אבל ממש לא, כל זה הנו תיאור של שידוד מערכות הטבע וניסים גלויים אותם עשה ה' יתברך עבור בני ישראל.
אלא שלעם שיצא ממצרים, זה לא ממש פשוט לקבל את כל השפע הגדול הזה! תחשבו על מה קורה לאדם שחי בחסך רגשי ונפשי עמוק במשך כמה וכמה שנים ולא זכה לקבל את הדבר הבסיסי שנקרא יחס אנושי, צרכי קיום בסיסיים והעדר בטחון קיומי וכעת שופכים עליו 'מכל טוב מצרים'?
הוא יטבע בים הטוב הזה, הנפש שלו לא תדע איך וכיצד להכיל ולקבל את הטוב והשפע הזה! המעבר הקיצוני הזה גדול עליו, זה יוביל לעיוות בחייו, בדמות חוסר איזון נפשי ורגשי קיצוני העלול לגרור התנהגות והתנהלות חריגה בייחס לטוב שהוא מקבל!
הוא יכול לחוש לפתע שהכל מגיע לו, שהכל ברור מאליו בחייו, להתרגל שכך צריך לחיות בן אדם נורמלי והוא אכן צודק כך באמת צריך לחיות כל אדם נורמלי, רק שמה לעשות חייו לא היו ממש נורמליים עד לא מזמן!
ההבנה ולפיה ההתמודדות עם אתגרי החיים המזדמנים להם במדבר מטלטלת את נפשם כל פעם מחדש שניצב אל מולם אתגר חדש, עוזרת ומקדמת את ההבנה ולפיה צריך לייצר קרקע פורייה ומרחב מאפשר ונח עבור השינוי המזדמן להם כעת, עבור ההתמודדות עם המצב החדש גם להם, כדי שיוכלו להתמודד עמו ולשאת אותו בנפשם.
אתגר המים במי מרה הבלתי ניתנים לשתייה שהומתקו בנס על ידי ה' יתברך ושליחו משה רבינו, אתגר האוכל שהתלוננו עליו ושעברו זה עתה וקיבלו מענה בדמות מאות אלפי עופות שזימן להם ה' יתברך באופן נסי וכעת האתגר בלעזוב את המדבר על כל המשמעות הנדרשת מהם לשם כך, לוותר על המן, בארה של מרים, על התענוג שבליווי ענני הכבוד, על הדאגה לכל צרכיהם במדבר ששום אדם לא ישב ושכן בו באופן בו הם חוו אותו, כעת מה? לאן אנחנו הולכים? לארץ בה נצטרך לחרוש, לזרוע, לחרוש, לנטוע, לקצור, לאפות לבשל, עד שנאכל משהו? לכבס את בגדינו בעצמנו? לגהצם? לבזבז זמן יקר וכח רב כדי לחיות את מה שכעת אנו מקבלים בלי מאמץ כלל? למה?
זו ההתנגדות הלא מודעת של אדם השבוי במצב נפשי ורגשי מורכב, שכל שינוי ואתגר בחייו מוציא אותו משלוותו ומטלטל אותו!
ובמצב שכזה נדרשת פעולה מסוג אחר לגמרי, הדרך להשפיע ולגרום לשינוי אצל האדם המתמודד עם אתגרי החיים באופן שהם מצליחים לערער בכל פעם מחדש את היציבות הנפשית והרגשית שלו עוברת בפעולה קטנה אך משמעותית!
ברגע מכונן אחד ומיוחד בו אנו נפגשים בגובה העיניים, מוצאים וחוברים יחד לשפה משותפת המעניקה לזולת ביטחון קיומי, מרחב מאפשר ונינוח, יכולת הקשבה, הכלה ואמפתיה.
אני בשום פנים ואופן לא מנסה להתעמת אתו או לעמת אותו על התנהגותו התנהלותו או מעשיו, אני פשוט משקף לו את מה שהוא היה רוצה לראות בעצמו דרך מעשיו התנהלותו והתנהגותו!
לצורך כך אני צריך לייצר עמדה ורגע מכונן קטן אך משמעותי דרכו יהיה ניתן לשקף לזולת ולהאיר את עיניו- בשאלות מאפשרות ונוגעות: כמו של איך אתה רואה את העולם כעת מעיניך אבל גם איך אפשר לראות אותו מזוג עיניים נוספות? איך אתה מרגיש עם העולם סביבך כעת אבל גם איך אפשר להרגיש אחרת את העולם סביבך? איך אתה חווה את העולם כעת אבל גם איך אפשר לחוות אותו אחרת? הנשענת על שימוש נבון ומשכיל בהתנהגות הזולת והפניית המראה אליו!
מטרת השיקוף בשאלות הללו נועדה לעזור לו להתבונן על עצמו ועל העולם סביבו ולהעניק לו ביטחון קיומי גם מול העולם המהווה איום עליו ברגע זה, דרך המראה שאנו מציבים לפניו!
אנחנו רוצים להוריד את המראה שאתה ודרכה הוא רואה את העולם המצמצמת את האפשרויות עבורו, ולאפשר לו להתבונן על העולם דרך המראה של אחרים על העולם ובכך להרחיב את נקודת המבט שלו על מה שקורה בחייו!
זה מה שעשה כלב בן יפונה כשעמד מול המון מוסת, ששומע את דיבת הארץ רעה, וניצב מול סיטואציה קשה ומורכבת ברגע של כאוס אמיתי המופנה אל המנהיג והרועה הנאמן משה רבינו!
הוא מציב מראה אל מול פניהם של עם ישראל, העומד מבולבל וחסר אונים אל מול 10 המרגלים ששבו זה עתה מלתור את הארץ, שבאופן שיטתי ומגמתי, בטענות הנשמעות אמיתיות נבונות ומושכלות מוריד ומוציא את הרוח 'ממפרשי הספינה' של עם ישראל ולא ממש מותיר להם חשק רב לחשוב על האופציה של לנוע אל עבר הארץ המובטחת!
כלב 'מצטרף לחגיגה' ופונה בקול רם לעם ישראל- 'מה אתם חושבים שרק את זו בלבד עשה לנו משה רבינו'? ואז באופן אוטומטי כל העיניים מופנות ונשואות אליו, והוא מצדו מנצל את הרגע היקר הזה עד תום! הלא הוא קרע לנו את הים! הוריד לנו את המן! הגיז את השליו! בינגו!
כלב השיג ברגע זה את מטרתו, הוא הצליח לשקף לעם ישראל ולהרחיב את המבט וההסתכלות ממרחב צר אל עבר מרחב רחב ומאפשר יותר!
אפשר לראות בראיה צרה את הרגע להיבהל ולהירתע ממנו, אבל אם תרחיבו אותו מעט תשכילו לראות את הדברים בצורה שונה לחלוטין! לחוות ולהרגיש את הדברים אחרת ממה שחשתם עד כה!
זה המצב בו אנו נתונים ומתמודדים עמו כעת, המלחמה הזו נכפתה אמנם עלינו מחד, אבל היא בשום פנים ואופן לא שללה מאתנו את היכולת ואת זכות הבחירה להתבונן על מה נדרש מאתנו לעשות כדי למנוע מצב דומה בעתיד היה לא תהיה!
אנחנו חייבים לעצמנו את הניצחון הזה לא בכדי להשיג נקמה מטופשת, כוחנית, המבוססת על אגו מטופש של מנהיג פוליטי זה או אחר! אלא כדי לעזור לעצמנו לצלוח את האתגר שנכפה עלינו, בכך שאנחנו תוקפים אותו ולא מותירים לו סיכוי להרים את הראש ולהכות בנו שנית!
אנחנו לא בעמדה ואין לנו שום פריבילגיה להוריד לעצמנו כעת ולשכנע את 'המשוכנעים' שאין לנו באמת סיכוי לחסל את החאמאס או את החיזבאלה!
אנחנו כאן כדי לשקף לאחינו ולאחיותינו בצורה נבונה ומושכלת את המציאות בהפניית המראה אליהם! ובכך להרחיב עבורם את מרחב האפשרויות ולאפשר להם לראות את פני הדברים מזווית נוספת ואחרת!
אנחנו כאן כדי לספר את סיפורנו לעצמנו ולעולם כולו ולהסביר לעצמנו שזכות הקיום שלנו איננה תלויה באף אחד ואיננה בסימן שאלה כזה או אחר!
אנחנו כאן כדי לספר לעצמנו ודרך זו לעולם כולו איך אנחנו פועלים בכדי לממש את זכות קיומנו בארץ המובטחת!
אנחנו כאן כדי לספר לעצמנו ולעולם את סיפורו של ה' יתברך בעולם ושלו הארץ ומלואה! ושברצונו נטלה מהם ומתנה לנו!
כשאנחנו נהיה משוכנעים בכך גם העולם ישתכנע בזכותנו ובצדקת דרכנו עד הניצחון המוחלט!
'עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ'!
שבת שלום ומבורכת
מאת מישאל אלמלם
לעילוי נשמת אימו מורתו רחל בת זהבה
