-
את מיוחדת, את יודעת את זה. נכון? כמה את משקיעה בתפילות, כמה את מקפידה להתלבש צנוע ועם זאת כ"כ יפה ומטופח, כמה את טובה עם האחיינים. מחזיקה ילדון קטן בידייך ומדמה כאילו זהו תינוקך המתוק. כמה את רגישה לחברה שמצפה כבר שנתיים לפרי בטן. הרי את יודעת צפייה מהי... • מכתב מרגש לקריאה
קראי עוד6
-
שני עולמות ניצבים בפני שני ניגודים כה חדים ולאיזה צד מועדות פני?? קולי כך חוזר כהדים...הסטרא אחרא, צד הקדושה אמת. הבחירה כה קשה כיצד אדע במה לבחור? אלוקים הראה לי האור!! • גולשת האתר כותבת על היום המיוחד י״ט כסלו • לקריאה
קראי עוד
-
הוא נמצא שם מביט, מאמין ובוטח. מחכה הוא רק לו, שיביט חזרה. כל כולו אהבה ושילוב מנצח. הדרת כבוד, חסד וגבורה, אין לו גבול, ובלי בלבול. הגבול כה ברור ואיתן, בחר בעצמיות האדם הקטן (מושקא פ.) • לקריאה
קראי עוד2
-
חצי שנה שהמורה מרצה את החומר ואת כותבת שבבי מילים על מחברת שאחוריה מקושטים בכל מיני רגעים סמויים מעיני המורה, בהם ליבך במזרח ואנוכך על כסא ירקרק. הרגע הזה שמנקז לתוכו ימים ולילות ארוכים בהם ניסית ללמוד עם חברות,אבל יותר צחקת מלמדת ועוד לילה אחד אחרון ודי בו לא עצמו שמורות עיניך ובאמת באמת למדת. לקריאה
קראי עוד3
-
את התמונה של צבא השלוחים עומד בחזית 770, אפילו האנשים מהקניון מכירים. גם את בטח מרפרפת בגאווה על אלפי הפרצופים, ומרגישה איזה זכות יש לנו! אבל היום, אני מסתכלת על התמונה הזאת במבט ממש אחר. אני רואה את אלפי הגברים, וחושבת על אלפי הנשים שעומדות מאחורי התמונה הזאת • כינוס השלוחים - הצד שמאחורי התמונה... לקריאה
קראי עוד5
-
בפרשתנו מסופר אחד הסיפורים הדרמטיים בתולדות העם היהודי. כמובן שאין מדובר רק באתוס אלא בהוראה משמעותית בעבודת השם שעלינו לחלץ ממנה תובנות לגבי חיינו אנו. ניתן לדבר אינסוף על נסיון העקידה ועדיין לא למצות הכל. לכן נתמקד ברעיון אחד • קטנה לשבת
קראי עוד
-
את הדרך הבנתי, איך פונים ימינה ומתי צריך לפנות שמאלה, למי לתת זכות קדימה ומתי לתת גז. את הכללים של החיים הבנתי. אבל אני בכיכר מסתובבת, רצה. עוד פרסה ועוד פרסה • אם אני יחפש רק את היעד, איזה עבודה תישאר לwase? חיה בן ציון • לטור המלא
קראי עוד4
-
ללכת כי כולם הולכים? לא! ללכת כי זה הציווי האלוקי, להתקדם ולרתום את כל כוחות הנפש, גם הנסתרים, על מנת למלא את רצון ה', להוסיף בתורה ומצוות • זאת העבודה שלנו. לעשות זאת בכל העוצמה באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה. הקב"ה כבר אחראי לחלק השני, לתוצאה - הגאולה האמיתית והשלמה • לטור המלא
קראי עוד
-
במנגינה שלי זה נשמע כמו לך לך בנחת כזה, בכיף ובשמחה, תתחילי ללכת, תוך כדי שאני מזכירה לעצמי שההליכה היא ההתקדמות. עצם הבניה של התיבה משפיעה, גם אם זה לוקח יותר מ 100 שנה • לפעמים יש הרגשה שלאן שאלך אני באה איתי, אולי רק כשאפנים שאל לי להסתפק בעצמי בלבד ולעסוק מתוך התמסרות בהצלת יהודים אחרים, "אז וודאי זו הליכה אמיתית, זו שהיא באין ערוך למקומי, מעמדי ומצבי הקודם". אז אולי לך לך. לא אלי, אליך. זו ההליכה שלי • מיטל סידון
קראי עוד1
-
תמיד לפני תשרי חושבים איך בתשרי יהיה מושלם- הכי הרבה שמחה, הכי הרבה קדושה, הכי הרבה כיף. כל שנה לפני תשרי אני שוכחת אילו ניסיונות מזדמנים לי בתשרי עצמו וחושבת לתומי שהכל מתנהל שם בנעימים • שמעתי רב בהתוועדות השנה שהסביר למה באמת נוסעים לרבי? כי צריך! כי הרבי רוצה אותנו שם! לא בגלל שזה פסטיבל חב"די ולא בגלל הקדושה שזה ברור ובודאי וגם לא בגלל החסידים שקופצים ושזה נותן שמחה לכל השנה כי פשוט צריך! • זהבה גולדה כהן צמח בטור מסכם על תשרי
קראי עוד9
-
החסידות מלמדת שכמו כל חוויה שאנו עוברים – שסופה להתבטל אם לא נקשר אותה מיד עם ההוויה והמציאות – כך גם חווית החגים וההתחדשות של תחילת השנה. יכול אדם לחוש את הקרבה והדביקות בראש-השנה, יום-כיפור ושמחת-תורה, אך כשיגיע לאמצע השנה ימצא עצמו שוב 'תקוע' באמצע החיים, רחוק מאותם חוויות מרוממות, כשכל מה שהרגיש בהתרוממות הגדולה של חודש תשרי נראה לו רחוק ובלתי קשור למצב העכשווי • לטור המלא
קראי עוד
-
עמ"י עומדים, צפופים. ליד הר סיני מחכים למשה רבינו, נשיא הדור הרי הבטיח שיחזור! בא השטן, ובתחבולות הראה להם מיטת משה נשמותיהם נעתקו "מה נעשה?!???" בנ"י באבל, ממררים בבכי. "איך נוותר ללא הנשיא?" קמו ובאו בני לוי, בשלווה אמרו : "זהו רק עיכוב קטן. הנשיא לא עזב! אל דאגה, אחי. משה רבנו תכף שב" • במת הגולשות
קראי עוד4
-
מצאתי את עצמי באחד החדרים, ראשון, שני, שלישי? אין להבחין. היו ספסלים, הייתי מאחוריהם, התנועה זרמה בלי הפסקה, בפנים, בחוץ, בפנים, בחוץ. בתוך ים הבנות, האמריקאיות, הצרפתיות, הברזילאיות והישראליות, בין שלל השפות הרגשתי כה אבודה. את החזן לא שמעתי, אפילו לא במילה. וכך עמדתי, באמצע המעבר, מחזור פתוח, הלם מוחלט. וזה יום קדוש, יום של חיבור, יום שכל כך חיכיתי לו, ואני לבד, בין שלל בנות, לא שומעת, לא מבינה. והדמעות יורדות, מהבדידות, מהדחיפות הלא פוסקות, מהזרות והניכור • גלי אלחנן בטור מרגש על חוויות הפעם הראשונה בבית חיינו • לקריאה
קראי עוד8
-
רוחל'ה תקשרה באמצעות לוח אותיות, עפעפיים והמון חיוכים למרות המצב שהלך והחמיר • נפטרה לפני שבוע כשהיא בת 30 והותירה חלל גדול בלב בני משפחתה, מטפליה המסורים במעון עלה ועשרות מתנדבים שזכו להכיר נשמה גבוהה שנתנה עצות טובות בלי מילים • נחמה פאלדיני בטור של געגוע לאחותה המיוחדת שנולדה לעולם של התמודדות וסבלה רבות בחייה • לקריאה
קראי עוד2
-
"תגידי , היא שואלת, בדולר של הרבי צריך להיות כתוב משהו? יש סימן שזה ממנו?" עניתי לה שכותבים בדרך כלל למעלה את התאריך שהתקבל הדולר מידיו הקדושות. "למה"? אני שואלת מסוקרנת למדי. "בואי רגע". היא אומרת ואני הולכת אחריה נרגשת • גולשת האתר בטור לבמת הגולשות • לקריאה
קראי עוד4
-
השלוחים והשליחות לא אמורים לארח את כל מי שניסה לחסוך בהוצאות הכרטיס והחליט לצאת לבלות במדינה בה עצר כדי לנצל את שעות החנייה.. שלא נדבר על ונשמרתם, כמה תמימים ואחיות התמימים לוקחים סיכונים בחניות ביניים, יוצאים מהשדה לטייל, ועושים צעדים בלי לחשוב ולחשב מה שהם עושים, אבל במידה ונתקעים פונים בכל מיני שעות שונות ומשונות לשלוחים היקרים • שליחה ותיקה מצפון הארץ בטור מעורר לקראת חודש החגים • לקריאה
קראי עוד8
-
את אולי עדיין לא מבינה למה אני אומרת את זה, אז אני אסביר לך. זה שאני בשידוכים ואת שדכנית לא הופך אותי ללא אנושית. אני בן אדם. יש לי רגשות. לכן כאשר את מרגישה צורך אדיר לבוא ולהכיר אותי
למרות שלא ידעתי בכלל על קיומך (כי הרי מותר לך הכל, את כבוד השדכנית!) יש צורת דיבור נימוסית שכדאי להשתמש בה.. ולא. מבט חטוף עליי עם השאלה ״זאת הבחורה?״ • גולשת האתר במכתב פתוח וכאוב לשדכנית • לקריאה
קראי עוד7
-
יש ימים כאלה שכל מה שלימדו אותי, חודר בי...יש ימים כאלה שהדרך בה עברתי, ברורה לי... יש ימים כאלה, שאת כל מה ששכחתי, אני זוכרת, החלק אלוקה מאיר בי, ואז, בוחרת... מרגישה שיש לי כוח לזהור, השקר שפיתה, מתגלה כתעתוע עכור, האמת יוצאת מכלאה, מהבור, נגלית ומפיצה בי קדושה ואור • מושקי גולשת האתר בטור לבמת הגולשות • לקריאה
קראי עוד5
-
בעודי נשכבת על המיטה, דמעות מתחילות לזלוג במורד לחיי. תמונות שונות בקעמפ עוברות למול עיני. משרשרת החיול ועד מסדר הסיום. תפילה. עוד אחת. הקעמפ עבר כל כך מהר! המסדרים, התפילות בחיות, כיבוי האורות, פעילויות מושקעות, הפסקות מהנות. המפקדת של הסיירת שבה הייתי, ועדיין-לתמיד, מפקדות אחרות, פעילימודים, מח"טיות, מג"דיות, סמג"דיות, גנרליות, סיירת, מנהלות ו... זהו. הקעמפ נגמר • חיילת בקעמפ 'אורו של משיח' משתפת במחשבות וגעגועים • לקריאה
קראי עוד9
-
עם יהודי, כבן יחידי, מגן בעדי, יחיש יעודי, מיעוט קטן ודל, נדמה רוח –יחדל, המון גויים מגודל, לחבור אליו ישדל • נחמה ברנשטיין בשיר חרוזים לבמת הגולשות בו כביכול ה'עולם' שר ליהודי • לקריאה
קראי עוד
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
