גמר חתימה טובה!
יקרות ואהובות.
מוצאי שבת שובה, רק יומיים אחרי *תקיעת* שופר..
הכנה ליום כיפור ו..?
אני מוצאת עצמי *תקועה* על הספה, מבזבזת את הזמן בכל מה שאפשר לעשות בפלאפון.
(הכל חשוב)
מסדרת תורים לרופאים עבור הילדים, מכינה רשימה למחר: מה יש לעשות מחר, מסתכלת בסטטוסים (איך אמשיך את הלילה אם לא אדע מה כתבה כל אחת מחברותיי?)
בקיצור- עבר הזמן ולא בדיוק עשיתי מה שרציתי, יותר נכון לכתוב: עשיתי מה שרציתי ולא מה שהייתי צריכה לעשות…
תוך כדי שאני כותבת, אני נזכרת ששמעתי היום גם בהקשר אחר את השורש *ת.ק.ע*, כשילדות השכונה שיחקו בחבל, לאחת הבנות החבל *נתקע* בין הרגליים, היא מייד התגוננה: *נתקע* לא אומר!
רגע, שאני אבין- למה אנחנו מבקשים מה': *"תקע בשופר גדול"*
אנחנו רוצים להישאר חלילה *תקועים* בחיים?
לא ולא!
כשה' הוא *התוקע*, אז אנחנו מתרוממים מעצמנו, ונהיים *תקועים* ויציבים במעשים הטובים, שנזכה כבר ל- *תקיעה גדולה* בגאולה השלימה נאו!