לגלות את ההסתר

בימי מרדכי ואסתר  הנהגת הקב"ה כלפי עם ישראל הייתה "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" – העלם והסתר שבא לידי ביטוי במצבם הירוד של בני ישראל שחטאו ו"נהנו מסעודתו של אותו רשע". גם גזירת המן הייתה הגזירה הכי נוראה אי־פעם בתולדות העם היהודי: להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים בעולם ביום אחד. בדרך הטבע, האיום על היהודים היה אמיתי וישים, כיון שאחשוורוש שלט על העולם כולו, מהודו ועד כוש.

ב"לקוטי שיחות" חלק ו', הרבי מה"מ מביא שני עניינים הפכיים הנגזרים מעצם השם "מגילת אסתר". אסתר מלשון הסתר, "ויתירה מזו – עד להסתר כפול, כמאמר הגמרא: 'אסתר מן התורה מניין, ואנכי הסתר אסתיר', פעמיים הסתר". לאידך גיסא, השם 'מגילת אסתר' (ובפרט שנקראת גם 'מגילה' סתם) מצביע על גילוי: 'מגילה' מלשון גילוי".

ההסתר נמצא גם בכך שבכל המגילה כולה על אף שהיא אחת מכתבי הקודש, לא מופיע ולא שם אחד משמותיו של הקב"ה.

איך מסתדרים שני הדברים ההפכיים האלה: העלם והסתר עם גילוי? ואיך זה ששם ה' גם מוסתר במגילה? ומה הלימוד שאנחנו יכולות לקחת מזה אלינו היום, כל אחת לחייה ברמה הכללית והאישית?

לפני שנענה על השאלות הללו, נתבונן בלימוד שהרבי קורא לו 'לימוד עיקרי' שיש לקחת מסיפור המגילה:

לכאורה, מיד כשיצאה הגזירה, הדבר הראשון שהיו צריכים מרדכי ואסתר (במיוחד מרדכי שהיה עם קשרים בחצר המלך, ואף הציל את חייו) לדאוג לשתדלנות בדרך הטבע בקרב השרים לביטול הגזירה. אך הם נהגו אחרת – מרדכי שם שק ואפר וקרא לכל היהודים לעשות תשובה, וכך גם אסתר. יותר מכך, אסתר הפליגה להנהגה הכי הפוכה מההיגיון: בנוסף לבקשה שלה ממרדכי "צומו עלי שלושת ימים לילה ויום", היא החליטה שגם היא תצום וכך תיגש אל המלך. המשמעות היתה, קודם כל, סכנת פיקוח נפש. החוק המלכותי קבע שאסור לגשת למלך בלי הזמנה מצידו, ואילו היא לא נקראה אל המלך מזה שלושים יום. ואם היא ניגשת למלך שלא כחוק, היא חייבת לשאת חן וחסד בעיניו, אחרת…

אולם הפעולה שהיא בוחרת – לצום שלושה ימים ושלושה לילות. לא יודעת מה איתכן, אבל אני לא רוצה לומר איך אני נראית אחרי יום אחד של צום… מה ההיגיון?! למה לעשות פעולה שעלולה לסכן אותה  עוד יותר? האם לא מספיק שכל היהודים צמים בעבורה?!

אלא, מסביר הרבי, אסתר ידעה שהגזירה באה מלמעלה בגלל עניין רוחני שצריך לתקן. אם כן, המעשה העיקרי הנדרש, הוא תשובה וצום. ההליכה אל המלך נועדה רק כדי להשתדל בדרך הטבע כפי שה' רוצה. דווקא הצום, ההתקרבות אל ה', הוא זה שפעל למעלה מהטבע את נשיאת החן.

מכאן למדנו, שכאשר יש העלם והסתר, אל לנו לשקוע עם המציאות ולחיות בתחושה של גזירה מונפת מעל, אלא לחדש ולהעמיק עוד יותר את הקשר שלנו עם הקב"ה דרך התשובה – לשוב לעצמנו האמיתי ולקיים את התורה והמצוות ממקום פנימי של בחירה ואהבה, ואז נזכה להארת פנים.

לחוות את הגילוי

וכך אומר הרבי בשיחה האמורה:

"על זה באה ההוראה מ'פורים' ו'מגילת אסתר'. גם כאשר יהודי שייך ל'פורים' בלשון פרסי, ול'אסתר' מלשון הסתר אסתיר, עליו לדעת שבכך נמצא הלמעלה מהטבע; ש'פור' – 'הוא הגורל', שעניין הגורל הוא למעלה מהשתלשלות, וב'הסתר אסתיר' נמצא ה'אנכי' שלמעלה מכל השמות אפילו משם הוי'".

זה ששום שם משמותיו הקדושים של הקב"ה לא מופיע במגילה, וזה שיש הסתר כפול, נובע מאותו מקור שהקב"ה בדרגה הגבוהה יותר נמצא ממש בתוך ההסתר.

וברמה האישית שלנו: כשאנחנו חוות בזמן הגלות מציאות שרחוקה מאוד מקודש – מציאות שנחווית כהעלם והסתר גדול – עלינו לדעת שהמציאות הזו עצמה מצביעה לנו שמה שמהווה אותה הוא הקב"ה בדרגה נעלית ומרוממת ביותר.

ואז: "בשעה שיהודי קורא את 'מגילת אסתר' – שגם את ענייני 'אסתר' (ההסתר הכפול, הסתר אסתיר) קורא הוא (ומקבל) בתור 'מגילה' מלשון גילוי, כי יודע שגם ה'פור' (עד ל'פור' שהפיל המן) 'הוא הגורל' – ו(כל זה) אינו 'למפרע' כי אם חי אצלו בהווה".

כלומר, כשגם על המציאות הנחווית לנו כקושי רב, אנחנו מסתכלות בעיניים פנימיות ורואות בתוכה את הקב"ה, ואחר־כך מצליחות לחוות ולהרגיש את זה. כאשר מאמונה שכלית אנו עוברות להתבוננות עמוקה בדבר עד שהוא מתיישב לנו ברגש הלב, או אז אנחנו "חיות" את האמונה הזו; שם משתנה המציאות ממצב של הסתר לטוב גלוי:

"אזי מגיע הוא לתכלית הגילוי – מגילה סתם, המביאה לשמחה גדולה ביותר עד לאופן ד'עד דלא ידע כו", שמחה בלתי מוגבלת".

התהליך הזה של השינוי התודעתי ב"קריאה" של ההסתרה כגילוי נעלה ביותר, וההתעצמות איתו עד שזה נוגע בדעת, ובלשונו הקדושה של הרבי מה"מ "חי אצלו" – פועלת גאולה פרטית.

ה"כתית למאור" שלי

במאמר "ואתה תצוה", הרבי מבאר לנו שהאפשרות לבחירה של היהודים בזמן המגילה בתשובה ובעצם בקיום התורה ומצוותיה במסירות נפש, הגיעה מכוחו של הרועה הנאמן שבדור, מרדכי היהודי. הרבי אומר במאמר, שככה גם הרבי בדורנו, הוא זה שמזין את כח מסירות הנפש הבאה מעצם הנפש.

ההתקשרות לרבי היא זו שמעוררת בנו כוחות של מסירות נפש ומאפשרת לנו לבחור בטוב, בכל מצב, גם במצבים של העלם והסתר מאוד גדול.

שיתוף אישי: בשנה שעברה זכיתי לחוות סיפור של 'מאור' מתוך ה'כתית', כאשר בנר ראשון של חנוכה, בשבוע ה־19 להריון, גיליתי שהעובר פסק להתפתח… אם זה לא מספיק, אז בדיוק בני הבכור היה עם קורונה. המשמעות של זה הייתה שכולנו, בעלי, אני וחמשת ילדינו שהינו בבית למשך תקופה. לכך התווסף הלחץ שמא אדבק ואצטרך לעבור את כל ההליך במחלקת קורונה, דבר שכל הרופאות ו'ידידים מבינים' המליצו להתרחק ממנו בתכלית… ההרגשה הייתה של חושך כפול.

ב"ה, עם הבחירה להעמיק בהתקשרות אל הרבי, מתוך רגש הודאה ובטחון בה' – במקום לשקוע ברחמים עצמיים – התחוללו אצלי ניסים גלויים! התקופה שהיתה באופן טבעי אמורה להיות שבר כלי, הייתה רצופה בחסדים על חסדים גלויים שהלכו והצטרפו:

בגלל הבידוד, אישה יקרה מהקהילה שהיה לה גמ"ח למבודדי קורונה, הרעיפה עלינו משחקים וספרים לילדים. היא הופיעה עם ארגז קניות, ארוחת ערב כיד המלך וממתקים לילדים, ודאגה לשלומנו משך כל ימי הבידוד. 'שפרה ופועה' דאגו לי לארוחות בוקר. הרבי השיב לי במכתבים הכי קרובים ומנחמים, עד לנימים הכי פנימיים ועצמיים של הנפש; היו אלו תובנות עמוקות שילוו אותי במהלך המשך חיי גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.

זכיתי גם לשמוע סיפור נס מדהים של הרבי בגוף ראשון מבעל הנס תוך כדי שחיכיתי יחד עם בעלי בתור במיון למעקב. השכנים שלא ידעו מההפלה, רק מהבידוד, גם הרעיפו לקראת שבת עוגות מיוחדות. חברה נוספת הגיעה שעה לפני שבת עם עוד שתי עוגות. כל התקופה הזו –  דווקא מתוך ההעלם שבה, הצמיחה בתוכי הודיה עמוקה לה' על רוב חסדיו בתוך ההסתר. זה עורר בי אהבה עצומה ומחודשת!

בהמשך אותה שנה, למרות מה שעברתי, משהו גדול נולד מתוכי, גיליתי בתוכי כוחות ויכולות חדשים, ומחסומים רבים של שנים נפרצו באחת.

אני חווה את זה כדוגמה כיצד על־ידי ההתקשרות למשה רבינו שבדור, מרדכי שבדור, הרבי מה"מ – דווקא מתוך ה׳כתית׳ נעשה ה'מאור'.

מכאן זוכים גם ל"נהפוך הוא" – מההסתר הגדול מתגלה ההארה העצומה שמסתתרת מאחוריו; היא רק הייתה צריכה את התהליך של ה'כתית' כדי לגלות את הכוחות מעצם הנשמה.

כל אחת במקום האישי שלה יכולה לגלות את האור במסירות נפש, כמו אסתר בשעתה. זה יכול להיות בכל דבר קטן בחיים. למשל, אחרי שנפגעת ממישהו: האם תגיבי אוטומטית או תבחרי לעצור; האם תחשבי אוטומטית על מה וכמה שהוא פגע והוא לא בסדר, או שתסיטי את המחשבות למשהו אחר ותבחרי להתמקד בטוב. כשפועלים במסירות נפש גם ברמה הזו, רואים ניסים גלויים!

בהקשר הזה ברצוני לסיים ולחלוק עמכן המלצה חמה מניסיוני האישי:

לפני כתשעה חודשים התקשרה אליי חברה והציעה שנלמד בשיחה טלפונית כמה דקות משיחת ה"דבר מלכות" השבועית. הלימוד היה כל־כך מוצלח, שהביא אותנו להמשיך ללמוד מאז, מידי יום, כרבע שעה משיחות ה"דבר מלכות". אין לתאר את פקיחת העיניים והלב כל בוקר עם תורתו של משיח. כמה כוחות ועוצמות מקבלים להפוך את העולם (ראשית, הפנימי) ולצאת מההעלם וההסתר לאור ולגאולה.

(לתגובות: יעל בועזסון 054-5410291)

באדיבות: מגזין עטרת חיה