• הגיע הזמן לעשות סדר

    הגדלה

    עם סיומו של חג הפורים, התיישבנו לשיח מכונן עם נשות הדור השלישי, בעלות הניסיון, על הדרך הנכונה לערוך את ההכנות והניקיונות לפסח תוך שמירה על אווירה ביתית רגועה ומבלי להגיע 'גמורות' לחג > וגם: סודות וטיפים להברקת חלקי הבית השונים > חסיד הוא מסודר. מאת: אלומה שמלי

    ליל הסדר. הבית מבריק כולו, חוץ מטיפות היין שטפטפו כשהעבירו את הכלי השבור בין המסובים, פירורי המצות שהתפזרו על הספה, והעקבות שנהיו במטבח מה"ורחץ" וה"רחצה". מה זה משנה? העיקר שכולם מסובים בנחת סביב השולחן, אה, חוץ מהאמא שהגב שלה תפוס, העיניים צורבות ונעצמות, והידיים אדומות מחומרים שונים ומשונים…

    חג הפסח הוא חג החירות, אבל בעוד אבותינו יצאו ממש מעבודת פרך לחירות אמיתית, אצלנו לפעמים נראה כאילו החג מביא אתו עבודת פרך, או אולי נגדיר זאת כך: אנחנו מכניסות את עצמנו לעבדות אמיתית, אולי כדי שבהיכנס החג, נרגיש את החירות בעצמותינו… זה לא ממש נעים, לא מוסיף לשלום בית ובטח לא לחינוך הילדים. אז מה עושים?

    יש כאלו שכבר התכוננו לחג הזה הרבה פעמים, המון. דור שלישי כבר מתארח אצלן בליל הסדר, וכשהן ניקו, עוד לא היו כל כך הרבה חומרי ניקוי, תכשירים ואוכל מוכן… זה הזמן להקשיב להן.

     

    פנינו לשלוש נשים מיוחדות, סבתות מאושרות ועקרות בית חרוצות. קודם כל, כדי לראות שאפשרי לעבור כל כך הרבה פסחים ועדיין לחייך, וגם כדי לקבל כמה עצות טובות, שיעזרו לנו להגיע השנה לא רק לפסח כשר, אלא גם שמח.

     

    מי איתנו? מרים חן מירושלים. שנים שהייתה אֵם עובדת מחוץ לבית וגם גידלה משפחה לתפארת בבית נקי ומטופח. היום היא נהנית לארח את הילדים ואת הנכדים.

    ציפי הדר מבת ים, סבתא גאה למספר גדול של נכדים. גם היא, אחרי שנים של עבודה קשה, עדיין מאושרת לבשל, לטגן, ואפילו לשפשף חרסינות לכל כלה או נכדה שרק תסכים… ואחרונה חביבה היא חנה, ירושלמית ותיקה שמארחת נינים ונהנית עוד לצאת לעבודה מדי יום למרות שכבר מזמן פרשה רשמית לגמלאות.

     

    גם וגם

    נתחיל בשאלה הכי קשה ובוערת –איך מתכוננים לפסח וגם שומרים על אווירה רגועה בבית?

    ציפי מחייכת: "כשיודעים מהי המטרה, לאן רוצים להגיע ומתי, מחלקים את העבודה כפי מספר הימים שיש. במילים אחרות: זה מצריך תכנון קפדני מאוד. לקראת החג הבית יהיה נקי אצל כולן. אף אחת לא תגיע לליל הסדר כשיש חמץ בבית או שהמטבח לא מוכשר. אבל אם חשוב לי לשמור על אווירה נעימה, אני לא אחכה לרגע האחרון ואז אעבוד בלחץ נורא, גם לא אזלזל בארוחות ושינה ואצעק על כל מי שמסביבי… עליי להתחיל בזמן, לכתוב לעצמי מה אני מתכוונת להספיק כל יום כדי שלא תצטבר הרבה עבודה לקראת החג, ולעמוד במה שהחלטתי. לא ליפול למלכודת של 'יש עוד זמן'"…

    מרים מסכימה: "אני מתחילה כבר מט"ו בשבט לארגן ארונות, מגירות, מטבח, כל דבר. במשך החודשיים האלה ועד פורים בדרך כלל, הכל כבר גמור. כמו כן, חשוב להביא מנקה שתעזור בנקיונות הקשים יותר כמו מקררים, גז וכדומה. כדאי לקחת עזרה ולא ליפול מהרגליים. שווה לשלם מאשר לפגוע בבריאות או בשמחת החיים. שומרים על מאור פנים, מקבלים את הילדים ואת הבעל בחיוך".

    חנה: "היום, בגילי, האווירה אצלי כל הזמן רגועה מכיוון שאין מי שיפריע, אז אני לא ממש דוגמה. אבל בשנים שהילדים היו בבית, פשוט הפעלתי אותם. פסח עומד להגיע והוא החג של כולנו, לא? הילדים מתכוננים לקראתו עוד יותר בהתלהבות ממנו. צריך להוציא לעצמנו מהראש את הרעיון שאנחנו מנקות והילדים מפריעים, שאנחנו צריכות שיוציאו את הילדים כדי שנוכל לעבוד. הילדים הם חלק מהמסגרת הכוללת.

    נסי לדמיין לעצמך את הרגע שבעלך עומד לנחות, להגיע חזרה מהרבי. את שולחת את הילדים עם בייביסיטר ומכינה לבד עוגה וסלט? או שכולם עובדים בהתרגשות כדי לסדר ולארגן ולנפח בלונים? ברור שיש גם רגעים בהם צריך לעבוד לבד, כשמדובר בחומרים מסוכנים או בהכשרה עם מים רותחים. אבל באופן כללי – ילדים שותפים ולא מפריעים, הם מסוגלים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינות".

     

    אני ממליצה

    כנראה שאי אפשר להתחמק מלהתחיל מוקדם, חבל שהראיון לא נערך בחנוכה… ובכל זאת, אולי תוכלו לתת טיפ מוצלח לניקיון מנסיונכן?

    ציפי מזהירה: "לא להתעסק עם כל חומרי הניקוי המזעזעים שהורסים את הידיים ופוגעים בריאות. יש כל כך הרבה חומרי ניקוי נהדרים מהטבע – מיץ לימון, חומץ. נייר עיתון עושה עבודה מצויינת בכל מה שקשור לזכוכיות וכן להסרת שומנים".

     

    מרים סוברת אחרת: "כל דבר לנקות עם אקונומיקה. רצפות, כיורים, אמבטיה, שירותים, אפילו קרש חיתוך אני מנקה עם אקונומיקה, והוא נשאר טוב. לגבי התנורים ולכלוך שומני עיקש, אני משתמשת כמובן בחומר מסיר שומנים. משפריצים עם הספריי ואחרי כמה דקות עוברים עם סמרטוט וזה נקי. אפשר לחזור על הפעולה אם צריך. אלו חומרים מעולים שפשוט עוזרים!"

    חנה: "נו באמת, זה לא ממש משנה החומר. פעם ניקו עם חול, עד היום הוא מצוין, אבל נחשב לכלוך… היו תקופות של נפט וחומץ, והיום יש אקונומיקה וכל המדפים ב'סופר' מלאים במאות חומרים – לכל דבר ובכל ריח. הטיפ האמיתי שעוד למדתי מאמא שלי ומתאים לכל תקופה הוא, לא לחכות עם הכתם, לנקות מיד. כשאת מעבירה סמרטוט מיד אחרי שנשפך משהו, את מטפלת מיד בנקיון של זה, כך זה יורד בקלות. אבל כשנותנים לכתם להתייבש ולהידבק, אז באמת תתחילו לחפש חומרים ב'סופר'".

     

    שגרת סדר

    איך מרגילים את בני הבית לשמור על סדר כל השנה?

    ציפי נאנחת בחיוך של ניסיון: "להרגיל את בני הבית מצריך הרבה סבלנות. לפני שמתחילים את ההכנות לפסח, כדאי לעשות שיחה של הסבר על הניקיון, הסדר, מה מצופה מכל אחד, ומה אולי יהיה קשה. אסור להסתובב עם אוכל; לא תמיד אפשר יהיה לשחק כרגיל בכל מקום. כל יום מחדש להזכיר שאנו לפני פסח, דברים צריכים לחזור למקום, לא להתפזר, לא לעבור מחדר נקי כבר לחדר שעוד לא… חשוב לשתף אותם בעשייה, ככה הם מעריכים את הסדר שעבדו עליו ומשתדלים לשמור עליו גם אחרי החג. הכי חשוב – להתפלל. על הניקיון, על המצב רוח, על הילדים שיהיו שמחים ויהיו שותפים".

    מרים: "בני הבית אצלי כבר מורגלים בכך שהם שומרים על הסדר בכל מה שהם עושים; מי שמוציא מחזיר מסודר. יתרה מזו, אוכלים אך ורק ליד השולחן, כל השנה. לא בסלון ולא בספות ולא בשום מקום אחר. אוכלים רק ליד השולחן ויושבים להתפנק בסלון. כל השנה לא צריך שהכל יהיה פירורים. הילדים, אם הם משחקים, אוספים את המשחקים שלהם. כל דבר – מוציאים ומיד מחזירים. מורידים את הכביסה? מקפלים ומניחים בארון. לא אומרים 'אחר כך', 'עכשיו אין לי זמן'. אם נוהגים ככה – יהיה זמן לכל דבר בעז"ה. מבטיחה לכן!"

    חנה נאנחת גם היא: "לשמור כל השנה על סדר זה להחזיר כל דבר למקומו. אין איך להתחמק מזה. איך מרגילים את בני הבית? מזכירים שוב ושוב. אם צריך, מחזירים למקום. העיקר לא לתת למצב של חוסר סדר להישאר, כי הוא מביא חברים. הכי חשוב זה להיות דוגמה אישית. אם הילדים רואים שאמא מחזירה מיד למקום, בסוף זה ידבק אולי. מה שבטוח, אם אמא לא מחזירה למקום, שום תזכורת לא תעזור".

     

    בת חורין

    מה לעשות כדי להגיע לליל הסדר שמחה ולא ממוטטת?

    ציפי: "כדי להגיע לערב פסח שמחה, צריך לדעתי לסיים את הנקיונות שבוע לפני החג, ואז להתחיל בהכנות לבישולים כמו קילופים שונים, תפוחי־אדמה וכן אגוזים ושקדים. לסחוט לימונים – התבלין היחיד כמעט… למי שמקפידה על ניקוי העופות לפני החג ולאלה שמכינות 'שמאלץ' לבד. כל אלה צריכים להיות הרבה קודם, כך שכאשר נתחיל עם בישולים הכל יהיה נגיש.

    מרים: "כדי להגיע לליל הסדר בשמחה, שבוע לפני פסח אני מקפידה שלא יהיה יותר חמץ במטבח או בסלון. הכל במעבר או בפרוזדור. מניחים שם כמובן כיסא או שולחן קטן. אני מוציאה את כל הכלים, מכשירה את הגז ואת הכיריים כבר שבוע לפני פסח. בימים האלה בני הבית אוכלים מן הכשר לפסח בכלים חד־פעמיים.

    שבת זה שבת! צריך לכבד אותה גם בערב פסח, אז עשינו לנו מנהג טוב: כל 'שבת הגדול' אנחנו במלון. אני לא אוהבת מלון ולא אוהבת מסעדות, אבל ל'שבת הגדול' אני הולכת.

    אז מה הסוד הגדול? אני מבשלת הכול מראש, מקפיאה בכלי פיירקס, מחממת באותם כלים ומגישה באותו כלי. כך העבודה קלה יותר, וכך אני מגיעה לחג רגועה יותר. הבישולים צריכים להסתיים יום לפני ערב פסח, שכן בכל מקרה יש הרבה מה לעשות בערב פסח. אני שוקלת את סימני הקערה בבוקרו של ליל הסדר, החסה, הכרפס, כל מה שצריך. גם את הכזיתות מצה אני מכינה כבר בשקיות לכולם. ככה אני לא נופלת מהרגליים, מגיעה לליל הסדר כמו כולם, יושבת ונהנית. השקיות לידי ואני מוציאה כל דבר באותו רגע. אם יש הרבה אנשים, אני כבר עורכת את השולחן עם הדברים שלהם בקופסאות מיוחדות. מה שלוקח לי הכי הרבה זמן, זה השולחן. אני מתחילה לערוך אותו יום קודם. כי אני רוצה שהכל יהיה מוכן, מקושט מהודר".

    חנה צוחקת: "איך להגיע לליל הסדר פחות עייפה? אני מתחילה מט״ו שבט"…

     

    בכל דור ודור…

    אז זו שיטת ההכנה לפסח שאתן מלמדות את הכלות והבנות שלכן?

    כל שלוש המרואיינות שלנו מחייכות ומסכימות שהדור שלהן זה כבר לא הדור של היום. הכול שונה, וגם הדרך להתכונן לפסח, שונה לחלוטין.

    ציפי: נראה לך? לכלה שלי אני אומרת רק שלוש מילים: תשמרי על עצמך! אין דבר יותר חשוב לבן שלי ולילדים שלו מהאישה והאמא שלהם. אני מנסה תמיד לחשוב איך להקל עליהם במה שניתן. כל פטנט חדש שיוצא שמקלף או קוצץ או מנקה – אני מביאה לה. כל שנה אני מביאה איזה משחק הרכבה וגם משחק לוח לגדולים ואומרת לה 'תמכרי את ארון המשחקים עם כל החמץ בפנים… הם ישחקו במשחקים החדשים, ואם ישעמם להם, נצא לגינה. כל מה שאפשר לוותר, צריך.

    מרים: הדור של הכלות והבנות שלנו הוא כבר דור אחר. הן עסוקות יותר, עמוסות מאוד, כל העולם על הגב שלהן. זה לא הדור שלנו. ובינינו, גם הצורך הזה להוכיח שאת עקרת בית מושלמת ועושה הכל לבד, כבר פאסה. אז בשביל זה יש עוזרות בית, וכלים חד פעמיים, וקייטנות פסח ושלל דרכים 'לקיצור דרכים'. לבנות שלי אני אומרת: תנקי רק מה שאת חייבת, תמכרי מה שאת יכולה, תעסיקי עוזרת כל השנה ולא רק בערב פסח, והכי חשוב: בואי אלי לליל הסדר…

    חנה: לבנות ולכלות שלי אני לא אומרת כלום… יש גיל שלא מדברים. אני הקשבתי לחמותי? נו באמת… עשיתי כן עם הראש ובסוף עשיתי מה שחשבתי לנכון. בגיל שלנו נותנים כסף, שולחים את העוזרת, מעמיסים שק של חד פעמי באושר–עד ומביאים עד הבית. והכי חשוב – לוקחים את הנכדים אלינו כדי להקל עליהן…

    תודה רבה על שחלקתן איתנו עצות מלאות ניסיון וחכמת חיים. מסתבר שכדי להגיע רגועות לליל הסדר, צריך שילוב של תכנון מוקדם, חריצות וגישה נכונה לניקיון ולחג.

    שנזכה השנה לנקות בנחת, בשמחה ובאהבה, ולהספיק גם התוועדות ענקית בבית המקדש לכבוד י"א ניסן.

    באדיבות: מגזין עטרת חיה

     

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.