סיפור אמיתי, מפעים ו"טרי" ששמעתי  מכלי ראשון.

חברתי נסעה "כטרמפיסטית" ברכב למחוז חפצה.   במהלך הנסיעה, כהכרת הטוב,   היא זיכתה במתנה,  את כל בני המישפחה באותיות בספר התורה. מבצעי  הקודש של הרבי מליובאוויטש. הן ב"ספר התורה של ילדי ישראל", והן ב"ספר התורה הכללי לאחדות עם ישראל".

כשהגיעה למחוז חפצה, נטרקה על כף ידה הדלת האוטומטית של הרכב.  הכאבים היו כל כך חזקים, שהיא צעקה באופן בלתי נשלט  מכאבי תופת  שליפפו את ידה.

הנהג  יצא מהרכב בריצה ופתח את הדלת מבחוץ,  כדי  לשחרר את היד.  היא ביקשה בספונטניות   מעומק ליבה מהקדוש ברוך הוא.  שהזכות שקנתה זה עתה  אותיות בספרי התורה, עבור בני המישפחה,  תעמוד לה להינצל מריסוק כף היד.

בהשגחה פרטית הרכב עצר ליד תחנת דלק.  היא התמלאה בתחושת רגיעה וביטחון,  שהשם דואג לה. היות והרכב עצר בדיוק ליד חנות תחנת הדלק, בה קנתה שקית ענקית של  קוביות קרח,  להרגעת הכאבים ביד.

היא החליטה  להשאר במקום עד שיוקל לה. ובזמן הזה,

תזכה גם שם יהודים,  באותיות בספרי התורה המיוחדים.

לפתע נישמעה אזעקה. התקפת טילים מעזה. היא החליטה לא לשנות את התוכנית.

במשך  שעות רבות,  כשהיד נתונה במים הקפואים, זיכתה את באי התחנה באותיות בספרי התורה המיוחדים.

אחד הנהגים שהגיע לתדלק,  זיהה אותה  וסיפר לה,  שהיא כבר רשמה  אותו ואת כלתו דאז (כיום אשתו) באות הנ"ל.

היא התרגשה מאד וראתה בזה עידוד מהשם, להמשיך  ולאזור כח לעסוק במבצעי הקודש של הרבי.

כאשר הגיעה למרכז  לרפואה דחופה הבחינה,  שהצוות רובו ככולו ל"ע,  אינו מבני עמנו. לכן הסבירה על בקשת הרבי,  שיקיימו שבע מיצוות בני נח, "רגע של שתיקה" , ונתינת צדקה.

הרופא שהקשיב בריכוז ,  פנה לפתע  לכל אנשי הצוות,  והזמין אותם בלבביות להצטרף ולשמוע מקרוב את הנאמר. לתדהמתה הם נענו להזמנתו,  ונוצרה במיסדרון התקהלות,  כשהם מקשיבים לדבריה. זה היה מחזה סוריאליסטי מאין כמוהו.

לשם הדגמה, היא נתנה לרופא במתנה מספר פרוטות,   וביקשה שישלשל לשקית  צדקה,  שהיתה עמה. והוסיפה הסבר;  גם לסנט של ארה"ב שלח הרבי שליח,  ללמד את אלה שאינם יהודים,  לתת צדקה.

במהלך שעות שהותה במקום,  המשיכה לזכות יהודים שהגיעו לטיפול,  באותיות בספרי התורה המיוחדים. דברי הרבי הדהדו בראשה. שיהודי מגיע לבית הרפואה- זה סימן,  שיש לו שליחות מהקדוש ברוך הוא,  להפיץ שם את מעיינות החסידות. וכשיקיים את השליחות, הוא יגלה שהוא בריא.

הצילום הראה שב"ה !  יש לה שבר קטן באצבע, ולא התרסקה לה כף היד כפי שחששה.

כשעמדה להשתחרר לביתה,  ראתה אברך,  שבתו  התינוקת לא חשה  בטוב. היא הציעה לו לרכוש לזכותה אות.  תגובתו היתה מסויגת בלשון המעטה . בכל זאת,  "עשה לה טובה", והסכים להגיד בפה רפה את שמה.

שם המישפחה היה מוכר לה,  ולהפתעתה  הרבה,  הכירה את הסבתא שלו ז"ל , שעל שמה הילדה ניקראת.

לסבתא שלו היתה אחות בעיר מגורי המספרת. לתדהמתה הבינה שזו המשפחה,  שהתגוררה בישוב שלה ושאתם היתה בקשר . עם בתם למדה באותו בית ספר….הבת הזו ל"ע, לא   זכתה  להיפקד בילדים  במשך מספר שנים לאחר נישואיה.

יום אחד,  פשטה השמועה שזוג חב"די,   שהתגורר באותה תקופה  בבני ברק,  חזר משהות בחודש תשרי אצל הרבי,  במרכז חב"ד העולמי 770. היה זה בשנת תשנ"ב, (לפני שלושים ושתיים שנה). הזוג היה  נשוי עשר  שנים ל"ע ללא ילדים.

כשהאשה קיבלה פרוסת  עוגת לעקח  מהרבי וביקשה ממנו  ברכה להיפקד בילדים, הרבי אמר לה ( בערך בזה הלשון)  כשיחזרו לארץ,  שתעשה התוועדות ותזמין נשים להשתתף בה. ותכין  עוגה גדולה ותפורר לתוכה את פרוסת עוגת  הלעקח שהוא נותן לה, והברכה תחול על כל העוגה.

ההתוועדות התקיימה ב"ספריית החסידות", בבניין הפינתי,

שברחוב רבי עקיבא ורחוב ירושלים, בבני ברק.

שמע הברכה המיוחדת הגיע לנשים רבות,  שבאו מכל החוגים להשתתף בהתוועדות ולהתברך מהעוגה שהרבי שלח.

זכור לחברתי, שבעלה של האשה הביא את העוגה להתוועדות כשהיא עדיין חמה.  טעמה היה מיוחד,  שכן האשה החליטה להכין עוגת דבש מ"כל הלב". ופרט לדבש,  הוסיפה פירות יבשים. השילוב המיוחד הזה,  מעולם לא בא אל פיהן של המשתתפות…

ב"ה !!!  כ- ארבעים נשים שהשתתפו בהתוועדות  המיוחדת הזו,  נושעו כולן  בילדים.

גם בת הדודה של הורי האברך,  נושעה וילדה את בתה הבכורה!

תיזמון  האירועים המופלא הזה, עם סיפור הנס שאירע לקרובת משפחתו שנים רבות קודם לכן,  ריגש מאד את האברך הליטאי, כמו גם את מספרת הסיפור.

האשה פנתה אליו ואמרה לו, שהיא מקוה שמעכשיו "יעבוד על עצמו" לשנות את הגישה שלו.

האברך הנהן בראשו לאות הסכמה.

לאחר מספר ימים,   הגיעה חברתי ליעוץ אצל רופא מנתח בכיר של כף היד,  כעצת הרבי לפנות לרופא מומחה.

כשבחן את הצילום ואת מצב כף היד,  אמר לה בהתפעלות גלויה,  שהיה לה ממש  נס.

היא שיתפה את הרופא,   בבקשה הספונטנית  שלה  מהקדוש ברוך הוא,  להינצל בזכות הרישום של יושבי הרכב שהסיע אותה… במבצעים הקדושים של הרבי.

הרופא נענה לבקשתה ומסר  לה את שמו ושם אמו,  שם אשתו  וילדיהם. ואכן קנתה עבורם אות בספרי  התורה המיוחדים של הרבי..

אכן הקדוש ברוך הוא לא נשאר חייב…

שמעה מכלי ראשון וכתבה

אשה מנשות חב"ד