ב"ה

שלום חברה יקרה!

כן, אני יודעת שתפסתי אותך בזמן קצת לחוץ
ערב פסח, כל רגע חשוב ונחוץ
במיוחד עכשיו ,
המצב לא ברור
אף אחד לא יודע איך יגמר הסיפור…
דווקא עכשיו באמצע ה-כ-ל
קחי לך רגע קטן, להפנים יום גדול
איזה יום?? מה הזמן?
יום שלישי, היום י"א ניסן
יש לרבי שלנו יומולדת
עבור כל אחד ואחת זו הזדמנות מיוחדת
הזדמנות?! מה הקשר? מה הכוונה?
אולי יש פה אי הבנה.
הרשי לי לעשות סדר בראש
מה יא ניסן בא לדרוש?

ודאי קיבלת פעם מתנה
כשהיה לך יומולדת וגדלת בשנה.
עכשיו חוגגים יומולדת לרבי היקר
ולכבוד נעשה כל מה שאפשר
גם לרבי נעניק מתנה
מתנה מקורית ושונה,
לכבוד יום ההולדת של נשיא הדור
מקבלים כולנו להוסיף באור
אור רוחני של מעשים טובים
משהו שישפיע על כל הסובבים
כן, בלי לצאת מהבית, את יכולה!
לעשות לרבי נחת (כמו גדולה)
יש לי רעיון למתנה
ליישם החלטה קטנה.

דווקא עכשיו, לחשוב איך?
על רעיון כיצד הזולת יחייך
לשלוח מחמאות ומילות הוקרה
שיחת התעניינות בשלום חברה..
מניסיון אישי.. זה לא רע.
הרבי לימד אותנו
להשקיע מחשבה
לפעול ולעשות טוב לסביבה

מילה טובה וחיוך מאיר
בכוחם, את יומו של השני להאיר

והלוואי ונזכה להגיע ששים ושמחים
בבית מקדש לאכול את הפסחים.
כן, אם משיח בא היום
אז יגמר הבידוד "האיום"
ונזכה יחד בעינינו לראות
שלימות של גאולה, ללא פשרות

פסח כשר ושמח, שרהלה

להזמנת שירים נוספים:
שרה 0547235770

בס"ד

50 שנה למכון חנה: אלבום "מיינע טעכטער" של אלפי הבוגרות

במלאת 5 עשורים להיווסדו של המכון הראשון בעולם לנשים וצעירות בעלות תשובה, מנהלת ומייסדת המוסד הרבנית שרה לבקובסקי קוראת לבוגרות: "שלחו לנו את פרטיכן". לפני 50 שנה בדיוק הוקם המוסד המהפכני 'מכון חנה' לנשים וצעירות בעלות תשובה. זה היה המוסד הראשון בעולם לחוזרות בתשובה ועד כה יצאו ממנו אלפי בוגרות, מהן שליחות הרבי בכל רחבי תבל. המכון, שנקרא על שם "אם המלכות" הרבנית חנה שניאורסון ע"ה, ממוקם בקראון הייטס והוא נוסד כחלק מ"ע"א מוסדות" לאור בקשת הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב – לפני 50 שנה בדיוק – עם היכנסו של הרבי לשנת ה-71.

המכון זכה במהלך השנים לקרובים נדירים מהרבי, שביקר בו ואף השאיר קופת צדקה וספרי קודש. הרבי גם נתן כמה הוראות, כמו לקבוע וילון בחדרי השירות בין הכיור לשירותים. בליל הסדר תשל"ד, שהיה חג הפסח הראשון לאחר התחלת פעילות המוסד, הגיע הרבי למקום לראשונה ונהג כך במשך כמה שנים לפני התקדש החג. באחת הפעמים אף התבטא הרבי בדרכו ל'מכון חנה' כי הוא הולך ל"ביתו".

במכון לומדות כיום 70 בנות מכל העולם – ארץ הקודש, צפון ודרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואפילו אפריקה, ב-2 מסלולים שונים. למכון 3 מטרות: לספק חינוך בתורה עם סטנדרטיים אקדמיים גבוהים; להחדיר תחושה חזקה עם הערכה והבנה לתורה וליהדות באמצעות לימוד של המחשבה החסידית ואת אורח החיים; ולספק את הכלים לצמיחה אישית לכל החיים לנשים יהודיות במשפחה ובחברה בכלל.

כעת, מנהלת ומייסדת המכון הרבנית שרה לבקובסקי (רעייתו של ראש-הישיבה ב-770 הגה"ח הרב שניאור-זלמן לבקובסקי) קוראת לציבור הבוגרות להיות חלק ממיזם מיוחד בשם "מיינע טעכטער" (בנותיי, בתרגום מאידיש), שבמסגרתו ייצא לאור אלבום מיוחד עם תמונותיהן ופרטיהן של כלל הבוגרות. "אנחנו מבקשים שכל אחת תשתתף במיזם הזה. אי"ה לקראת ו' תשרי תשפ"ג נקיים כנס בוגרות גדול לציון ה-50 שנה להיווסדו של 'מכון חנה', שיעלה על נס כיצד הרבי הפך העולם והרים על נס את מעמדן של הנשים ואת חשיבותו של עולם התשובה כהכנה לגאולה השלימה".

היום בשעה 7:00 בערב בדיוק בקישור הבא:‏
https://www.google.com/url?q=https://edu-il.zoom.us/j/87471347184?pwd%3DY2ZIUWllVGJSdHN0OC9aRjFWU2VkZz09&sa=D&source=hangouts&ust=1649844143919000&usg=AOvVaw26APURO7c6IJp2901EFmN-

* תכנית מיוחדת עם צוות געשמאק

* לראות את מלכנו – קטעים מרתקים
* מתנה למלך המשיח – מפקדות מספרות
* חשיפה: אורו תשפ״ב!!

מחכות לראות אותך עם מצלמה פתוחה
ועוד לפני כן בבית המקדש בהתגלות הרבי שליט״א מלך המשיח!

בליל אמש בין ניקיונות לסדר לכבוד פסח – נערכה התוועדות לכבודו של הרבי – התוועדות של נשות חב"ד באר שבע. גב' רחלי דייטש התוועדה ושיתפה את הנוכחות בסיפורים מבית סבא, סיפורים על שליחות של מסירות נפש ושליחות של מסירת הרצון, הנוכחות נחשפו לסיפורים מדהימים על רגישותו הגדולה של הרבי לתינוק, כלה, יהודי, שבת, כשרות ועוד… האווירה הייתה מרוממת וקדושה.

כהחלטה טובה מהתוועדות זו = כל אישה לקחה מצות שמורות לחלוקה בסביבה האישית שלה(!) בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכותן עתידין להיגאל

מכתב שיצא לגב' רחלי דייטש לפני ההתוועדות עבור נשות חב"ד 👆🏻

קרוב אלייך לנוער – באר שבע ערכו שיעור מהתוועדות כהכנה לי"א בניסן. – כמידי שבוע נפגשות בנות התיכון בשלושה מוקדים לשיעור חסידות ושיח העצמה לחיים. ב"ה ככל שהזמן עובר יש יותר משתתפות מרחבי העיר. בתמונה הבנות בשיעור הכנה לי"א ניסן באחד המוקדים. כל בת הכינה קנבס שעליו כתוב פתגם בחסידות שהיא מתחברת אליו ונוגע לה. שבע"ה נזכה להפצת המעיינות חוצה! בתוכינו ומחוצה לנו

מרוממות את השבוע עם חני שמולביץ!

שימי לב לשעה!

( הזזנו ל21:00 )

יום ראשון 21:00-21:30

והפעם מפגש עם נעמה טוכפלד אשת תקשורת שדרנית וכתבת – הכח הנשי שלך לגאול ולהיגאל

בין המשתתפות הגרלה על זוג כרטיסים לגן השלושה (הסחנה)

מחכות לכן בזום

לחצי לקישור לזום

פסח מתחילים במטבח

מכירה את משפט המחץ שאומרת שכנה/אחות – "אני כבר במטבח"… והכוונה היא שהיא אוחזת כבר בנקיון המטבח, ואוטוטו ינחתו שם כלי פסח כשהבית כולו בעצם כבר מבהיק בנקיונו. זה בדרך כלל קורה כשאת עוד עמוק בנקיונות של החדרים. אז הפעם גם את תרגישי טוב, אם תנקטי בכלל: פסח מתחילים מהמטבח! נראה שערב פסח ,יותר מכל עיתוי אחר, מתחבר בדימיוננו עם לחם וממרח/ פלאפל ממכירה שכונתית/ מוצרי סויה/ קופסאות שימורים ופיתות. בעצם, היינו רוצות שעד קרוב לפסח יאכלו אצלינו אוכל מבושל חם ומזין, אך איך אפשר לעמוד ביעד הזה ובו זמנית להשתלט על מכלול ההכנות לפסח ושאר מטלות הבית?!

כשחושבים במבט נרחב יותר, ההתמודדות הזו של 'גם וגם' מופיעה במצבים רבים בחיינו. לידה במשפחה ברוכה, למשל. אמא ששבה הביתה עם תינוק הזקוק לאם במשרה מלאה, ובבית – הילדים הגדולים דורשים את שלהם. אמא שמחתנת – בשעה טובה, וביחד עם זה צריכה לדאוג לילדים הצעירים שבבית. אולי אפילו כניסה לבידוד שהוא כמעט כלא, ביחד עם החיים שצריכים להמשיך להתנהל: לקנות אוכל, לטפל בבית ולדאוג לילדים.

הצורך לשלב הפכים בולט במיוחד בשלב שבו יש בבית זאטוטים הזקוקים לדממה מוחלטת החל משעות הערב המוקדמות,  ובוגרים המתמלאים דווקא אז בחיות, פעילים עד שעות מאוחרות ומשוועים לאמא רעננה, פנויה לשיחות נפש אישיות.האם ניתן לחבר ולגשר בין צרכים ורצונות מנוגדים בלי להיקרע ביניהם? בוודאי! כך אומרת תורת החסידות, שיכולת זו נתונה לנו מכוחה של נפשנו האלוקית, כי הקב"ה הוא 'נמנע הנמנעות' – יכול לעשות דבר והיפוכו. בערב פסח נערך המבחן השנתי של 'גם וגם', בו אנו מוזמנות לממש את 'יכולת העל' הזו. גם לדאוג לשיגרת החיים שתימשך, וגם לדאוג ל"בל ייראה ובל יימצא" – בלי שהבית יצא מאיזון לגמרי. המקום שבו במיוחד נדרשת יכולת זו – הוא המטבח.

האתגר הגדול הוא למקד הכנת ארוחה מזינה לעצמינו ולבני המשפחה – שאינה דורשת זמן רב ואינה משאירה עקבות של כיור גדוש בכלים. האוכל החם מרגיע וממלא בכוח, משביע ומעורר מרץ לעבודה, משרה רוגע על בני המשפחה והעבודות נעשות בנכונות ובהתלהבות גדולה יותר. סבתי מספרת שארוחות ערבי הפסחים נרשמו בזיכרונה כחוויה. המאכלים המבוססים על מתכונים מאולתרים והישיבה ביחד בצפיפות, בשמחה ובצהלה, כשכולם הולכים לקראת כולם – יצרו אוירה של קייטנה משפחתית. הבה ונתגייס לנצל הזדמנות חד שנתית זו ליצירת הווי ייחודי ורב ערך חינוכי – במטבח שבו מתערבים ריח האקונומיקה בריחות מהבילים של 'מתכוני ערב פסח' מהירים וקלים.

דג מושט בסיר

דג מושט ודומיו ניתן להכין במהירות, בלי לכלוך, תמיד יוצא טעים

והסיר הזה, כולם ימצאו בו מה לאכול: יש שיגמרו את החומוס, יש את הדג ויש את הירקות הנילווים

חומרים:

6 חתיכות מושט

2 עגבניות

2 תפוח אדמה בינוני

גמבה

חבילת כוסברה

(אופציה: פלפל חריף)

1-2 קופסאות שימורים גרגרי חומוס

רבע כוס שמן

חצי כוס מים

תבלינים: כפית פפריקה, כפית כמון, מעט כורכום, מעט תבלין לדג, מלח ופלפל שחור.

אופן ההכנה:

בתחתית הסיר שמים חצי חבילת כוסברה, פרוסות תפוחי אדמה, פרוסות עגבניה וגמבה.

מעל זה את כל השאר: מושט, כוסברה ועגבניה שנותרה, חומוס.

מערבבים בנפרד: שמן, חצי כוס מים, תבלינים ושופכים מעל.

מדליקים אש בינונית ל45 דקות.

אורז עם גזר

בערב פסח: קוסקוס, פתיתים, בורגול ודומיהם המתפזרים – נכחדים מהמטבח. ואת מקומם תופסים תפוחי אדמה/ אורז ועוד.

חומרים:

בצל גדול

מעט שמן לטיגון

5-6 גזרים בינוניים

2 כוסות אורז

5 כוסות מים

מלח ופלפל

כף אבקת מרק

ההכנה:

קוצצים את הבצל ומטגנים בשמן עד שנהיה שקוף, מוסיפים גזר מגורד עבה ומערבבים היטב.

מוסיפים אורז ומים ומביאים לרתיחה.

מטבלים בתבלינים ומערבבים היטב, מכסים ומנמיכים את האש.

מבשלים על להבה קטנה 20 דקות בדיוק.

מכבים, מניחים מגבת בין המכסה לסיר משאירים כך עוד 10 דקות.

ערב פסח שמח ! 🙂

תמונת הלילה: המעמד הגדול וההיסטורי במבט אווירי

מבט מעין הציפור: אצטדיון בלומפילד מואר באור יקרות לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-120 לרבי מלך המשיח בי"א ניסן, בהשתתפות 30,000 חסידי חב"ד מרחבי ארץ הקודש.

מכון הלכה חב"ד שמח לפרסם שיעור בנושא: הלכות פסח לנשים.
מאת הרב: מנחם מענדל הראל שליט"א רב בית כנסת חב"ד דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד

לצפיה באתר מדיה הלכה: לחצי כאן
*
***🔴 קמחא דפסחא בהידור ע"י רבני מכון הלכה חב"ד: https://bit.ly/3woq5jf
🔵 לשטר מכירת חמץ: https://chabadigital.org/cl/

הנה מגיע היום הגדול !!!

ו' ניסן תשפ"ב

כתוב בספר שמוא-ל  הנביא, שדוד המלך לא קיבל את המלכות, גם אחרי ששמוא-ל הנביא משח אותו למלך, בציוויו של הקב"ה, עד *שהעם ביקש את מלכותו של דוד המלך*. וזהו הסדר גם בדורנו. למרות שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שהוא לא בערך לאנשי הדור, והוא נביא הדור, נשיא הדור ומשיח שבדור, צריכים לשמוע להוראותיו *ולקבל את מלכותו ברצון*, כדי שיוכל להתגלות כמלך המשיח ולמלוך עלינו, תכף ומיד ממש.

בשיחה של הרבי ביום ה מנחם אב, תשמ"ט נאמר. "נמצאים אנו כבר לאחר ראש חודש מנחם אב הפותח במלה "מנחם" כמוזכר לעיל. יש לנו מיד את "מנחם שמו"
שזה מוסב על משיח צדקנו, מראה באצבעו ואומר זה ;הנה מנחם משיח צדקנו, מלך בן דוד בשר ודם ויש לו עסק בתורה כדוד אביו, ומנהיג את כל העולם עד "וינצח כל האומות כולם" ואזי צועק העולם כולו : " זהו משיח ודאי",  הקשור עם "ודאי שמו כן תהלתו", המוסב על הקב"ה.

מכך נעשה משיח – שזהו שלוחו של הקב"ה. שהוא מביא את הגאולה שהקב"ה גואל , שזה נעשה ע"י שלוחו, שזהו משיח בן דוד עם כל השמונה שמות שיש לו. כולל גם השם "מנחם". ומ"מנחם" נעשה ההמשך של אבינו שבשמים, באופן גלוי ויורד מיד בבית המקדש".

מתקרבים אנו ליום הגדול והמאיר, יא'  ניסן, תהא שנת פדותנו בקרוב. בו ימלאו  מאה ועשרים שנה לכ"ק הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.

אנו תובעים מהקדוש ברוך הוא – עד מתי ? ומבקשים ממנו שישלח את דוד מלכא משיחא. שיבוא ויתגלה ויגאלנו ביום סגולה גדול ומאיר זה ! לעיני כל העמים, ותכף ומיד ממש.

אמן כן יהי רצון.

וכדי לזרז הרגע המיוחל אנו קוראים כבר עתה;

יחי המלך ! יחי המלך ! יחי המלך המשיח לעולם ועד!

טמה חורושוכין

(עטרת חיה)

בליל שבת, כ' באייר התשע"ט, התארחו אצלי אימי ואחותי תחי' לאחר עלייתן לציון הרשב"י בל"ג בעומר. ישבנו על הספה אחרי הדלקת נרות ושוחחנו על מקרים בהם חייהם של אנשים השתנו ברגע בעקבות אסונות ה' ישמור. ואז נכנס בעלי מבית הכנסת: "הכיש את שלוימי נחש". שלוימי הוא בני החמישי. אז הוא היה בן שבע, בכיתה א'. בשנייה הראשונה שבעלי 'זרק את הפצצה' הזו, לא האמנתי לו. אבל בשנייה שלאחריה כבר רצנו החוצה כאחוזי טירוף וגילינו ששלוימי כבר פונה על ידי תושבי המקום לבית הרפואה. ברגע הבא החלטתי אני לנסוע להיות איתו שם, כדי שבעלי יוכל לבצע את תפקידיו במקום. להתוועד, לקרוא בתורה… ידעתי גם שאני לא אוכל להיות רחוקה ולא לדעת מה קורה איתו שבת שלימה. ארזתי לי כאחוזת תזזית שתי לחמניות, בקבוק מים וכמה שניצלים. בני המשפחה מסביב שידלו אותי להצטייד בדברים נוספים, אך אותי עניין דבר אחד בלבד: שהילד שלי יהיה בריא! באותה שבת בתי השנייה חגגה יום הולדת, הכנתי לכבודה מטעמים מיוחדים ולא טעמתי מהם, כי ברגע האמת הכול נשכח.

קרובים ורחוקים

הגעתי לבית הרפואה "פוריה" ושם התברר לי שהילד שלי הוכש, על פי התסמינים, מנחש צפע וחייו ניצלו בשנייה האחרונה, הארס התפשט במהירות עצומה והגוף שלו קטן כל כך… הוא הגיע לשם ללא דופק! עדת רופאים הייתה בכוננות לקראתו ומיד עם בואו, הוזרק לו נסיוב שייצב את מצבו והציל את חייו. משם הוא פונה לבית הרפואה "רמב"ם" במצב בינוני.

בני המושב ששמעו על מה שקרה, הגיעו לשם בתמימותם כדי להתעדכן ולהביע השתתפות… הם חזרו ועדכנו את בעלי שהילד חי ומצבו יציב. אחר כך שמעתי ממנו כמה כל דפיקה בדלת 'הקפיצה' אותו ואת כל המשפחה.

למחרת בבוקר, הרגל של שלוימי התנפחה מאוד כתוצאה מהתפשטות הארס והרופאים החליטו שיש לפתוח אותה כדי לאפשר לארס לצאת ולמנוע מצב של נמק חס־ושלום. זאת הייתה שבת לא קלה, הייתי צריכה להיות עם שלוימי, להרגיע אותו ואת הפחד של עצמי ולהכריע לבד האם להסכים לניתוח, ללא אפשרות להתייעץ עם בעלי.

במוצאי שבת נודע לי שאחרי צאתי לבית הרפואה, בעלי התוועד בגבורה עילאית עם הילדים ואמר להם שמקובל בין חסידים שכאשר אי אפשר לכתוב לרבי, שולחים פ"נ במחשבה, ואמירת 'לחיים' היא למעשה שליחת הפ"נ. הוא סיפר להם סיפורים והחזיק עצמו חזק, בשבילם. הם קיבלו החלטות טובות וסיימו את כל התהילים לזכות שלוימי.

ניסים בשרשרת

בהמשך שמענו את השתלשלות האירועים: שלוימי חזר מבית הכנסת עם בעלי ואחיו הגדול ופתאום הרגיש כאב ברגל והחל לצלוע. כשבעלי שם לב לכך, הוא לקח אותו על הידיים. כשנעשה לו כבד – החליף אותו אחד ממתפללי בית הכנסת. ואז החל שלוימי להקיא ושניים מהמתפללים הבחינו בשני חורים שנפערו ברגלו. הם הבינו מיד שמדובר בהכשה, גילו תושייה ובנס ידעו כיצד לפעול. השכיבו את הילד על הרצפה למניעת התפשטות הארס וצעקו לשכן שיביא את הרכב, מהר! בעל הרכב נהג והם ישבו מאחור עם שלוימי, מדברים איתו וצובטים אותו, כדי לשמור עליו בהכרה. הם ביקשו ממנו לומר משניות בעל פה. אחד מהם בוכה עד היום כשהוא נזכר בכך, הוא אומר מפורשות: "ראיתי את הילד דועך לי מול העיניים". אני מודה לה' שלא הייתי שם. לא הייתי עומדת בזה…

ביציאה מהמושב אירע נס נוסף בשרשרת הניסים והם פגשו את אחד התושבים שהיה בכיסו פלאפון, דרכו הזמינו אמבולנס. אנשי מד"א ביקשו מהם לעצור בצד ולחכות, אך הם היו נחושים: "המצב קריטי, אנחנו לא עוצרים בשום אופן!" ואכן, הפרמדיק שליווה אותו אמר לי אחר־כך: "אם הייתי נכנס לארבל – לא היה את מי להציל…" בסופו של דבר הם נפגשו עם מד"א בדרך ושלוימי הועבר לאמבולנס, שם ייצבו לו את לחץ הדם שהיה נמוך מאוד בגלל התפשטות הארס, ועדכנו את בית הרפואה במקרה, כדי שיהיו מוכנים עם הנסיוב המבוקש בלי לאבד רגע, כפי שאכן היה. בשלב זה, שלוימי כבר התקשה לדבר ואפילו לנשום. בבית הרפואה קרעו את בגדיו, שהיו יקרים וחדשים כדי להצילו. שוב, ברגע האמת, הכל זז הצידה. כפי שאמרו לנו אחר־כך: "קיבלתם את הילד שלכם במתנה!"

שליחות מצווה

באותה תקופה ועד לפרוץ הקורונה, התארח אצלנו מידי ליל שבת יהודי ערירי מהמושב. אחד מהמתפללים שפינו את שלוימי אמר ברגש לבעלי: "הבן שלך ניצל בליל שבת בזכות זה שאתה מארח את היהודי הזה בליל שבת!"

אחרים תמהו: "את לא שואלת למה? למה דווקא לכם, למה לבן של הרב?!"… אמרתי להם שאני מודה לקב"ה שלא העמיד אותי בניסיון של לשאול למה. שלוימי ניצל בזכות הזכויות שלו כשליח צעיר!

בערב שבועות הוא השתחרר בסייעתא־דשמיא מבית הרפואה ולא היה יכול עדיין ללכת כמו שצריך. הבאנו ספר תורה הביתה לקריאת עשרת הדברות. נכח קהל רב, ב"ה. זה היה מעמד מרגש…

ערוצי חדשות רבים ביקשו מאיתנו ראיון, נענינו לאחד מהם. דבריו של שלוימי גרמו לקידוש ה' גדול.  אנשים זיהו אותו כחב"דניק כי הוא התבטא בפשטות: "בית רפואה".

שלוימי נאלץ לעבור השתלת עור כדי לסגור את הפתח ברגל שהיה גדול מדי. יש לו עד היום צלקת, זכר לנס ואנחנו חוגגים לו יום הולדת פעמיים: בי"ז ניסן ובכ' באייר. זכה הילד של טו"ב בניסן ש"ניסי ניסים יעשו לו".

בחופש הגדול של אותה שנה ערכנו סעודת הודיה גדולה.

"להודות ולהלל לשמך הגדול!"

שרה גלרמן, עטרת חיה

את הסיסמאות הורדנו לפסים מעשיים, פניתי לשליחות היקרות פריידי סגל ומושקא קורנט והצגתי בפניהן את השאלות הבאות: איך ואיפה הגאולה תופסת אצלך מקום בחיים? איך לדעתך ניתן לחיות גאולה בחיי היום־יום ברמה הפרקטית?

כשחדורים מטרה, הרבי דואג לפרטים! הגב׳ פריידי סגל, גננת ושליחה בשדה החינוך משיבה: ״דבר ראשון, הגאולה לא רק תופסת אצלי מקום בחיים. הגאולה היא החיים בעצמם! בשביל לחיות גאולה בחיי היום־יום צריך לזכור שאנחנו בשליחות, אנחנו לא חיים לעצמנו. כל פעולה הכי יום־יומית שלנו, החל מהקימה בבוקר, התארגנות, עבודה, לימודים, בישולים, כביסות… מקדמת ומובילה אותנו למטרה. וכך גם אם עובר עליי יום מתיש וקשה, כאשר אני חדורה בשליחות ובמטרה שלשמה אני עושה הכל – קבלת פני משיח צדקנו – אז הכל נראה אחרת לגמרי! וכל הבעיות מסתדרות.

בשביל לראות בכל דבר ועניין את החלק הגאולתי שבו, צריך לזכור בשביל מה אנחנו פה ולהיות ממוקדים ב׳איך אני ממלאת את השליחות שלי בצורה הטובה ביותר׳. ״אני יכולה לשתף במקרה אישי שאירע לי לאחרונה, היה לי שבוע קצת קשה בעבודה, הייתי צריכה להתמודד עם כל מיני מקרים לא נעימים שצצו פתאום ובמקביל הייתי צריכה להמשיך בעבודת השליחות שלי בשכונה בארגון שיעורים וכו׳… והרגשתי שאין לי את הכוח לעשות זאת. הייתי במצב רוח מדוכדך ולא ידעתי איך אני יוצאת מזה. התיישבתי לכתוב לרבי מה"מ, פירטתי את המצב בו אני נמצאת וביקשתי ברכה להצלחה בכל העניינים וכן שאצליח לחיות ולהרגיש גאולה גם במצב הזה.

במכתב שפתחתי הרבי כותב (ציטוט חופשי): ׳הצטערתי לשמוע על כך שלא נותנים לו את היחס הראוי במקום שליחותו, במפעל השליחות בו מתעסק. וכיוון שאני הנני מלווה אותו בכל צעד ויודע מכל המתרחש שם, מברך אני אותו בהצלחה מרובה ועליו להמשיך לפעול עם כל השטורעם!׳

קראתי את המכתב פעם ופעמיים ונדהמתי. הרבי דואג להזכיר לי מי מנהל את העניינים… אני בסך הכל שליחה. החלטתי להפוך את החשיבה שלי לחשיבה חיובית והתמקדתי בטוב שאני יכולה לעשות, תוך כדי שאני משליכה את כל הדאגות על הקב״ה והרבי ועושה כל שביכולתי כדי שהדברים יצליחו.

יצאתי לקנות כיבוד לשיעור ׳דבר מלכות׳ שאני מארגנת בביתי (במאמר מוסגר, שיעור 'דבר מלכות' הוא גם כן אחת הדרכים לחיות ולהחדיר גאולה לחיי היום־יום שלנו…) למרות המצב הכלכלי בחשבון שלי שלא היה מזהיר, בלשון המעטה.

חזרתי הביתה ונכנסתי לחשבון הבנק כדי להעביר סכום כסף למישהי וכשפתחתי את החשבון נדהמתי לראות את הסכום שהיה רשום שם. היו שם 10,000 ש״ח נוספים(!) שלא היה לי מושג מהיכן הגיעו ולא זכרתי כלל שאמורים להיכנס לי לחשבון… אך ראיתי במוחש שכאשר עושים את השליחות שלנו בקיום ההוראות של הרבי עד הסוף – זוכים לראות איך הרבי דואג לנו עד לפרטים הקטנים ועוזר לנו להמשיך בעבודת השליחות לקבלת פני משיח צדקנו!

עם חשיבה חיובית וכשחדורים בנקודה פשוט רואים איך הכל מסתדר, ממש כמו בסיסמאות… רק שצריך לחיות וליישם את העניין, להוריד את זה לתכל׳ס ואז זוכים לראות איך זה קורה״.

קדימה, לגאולה

״מסופר על ה'חוזה מלובלין' שהיה לו שעון מיוחד שבכל פעם שהיה מצלצל היה ה'חוזה' אומר בשמחה שהנה התקרבנו בעוד שעה לגאולה! במקום להראות את הזמן שעבר, השעון היה מראה שעה פחות בגלות…

אם נאמץ לעצמו את הגישה הזו נוכל להרגיש שזה לא באמת מקום של קושי. כל רגע בחיים, גם אם הוא נראה מאתגר, מקדם אותנו לעבר המטרה. ואם נעשה את רצון השם בשמחה וחיות, נזכה להרגיש גאולה ולהחדיר אותה לכל רגע בחיים.

נצא מהמיצרים והגבולות, נפרוץ גדר וכך בעזרת־ה' נוכל להגיע רחוק ולקבל פני משיח!״

חיים של שחרור

הגב׳ מושקא קורנט, מורה ושליחה:

״לחיות גאולה מבחינתי זה אומר לחיות חיים משוחררים. בשיחות ה׳דבר מלכות׳ מבאר הרבי שגאולה משמעותה שחרור. מתי החיים שלנו באמת משוחררים, רגועים ונינוחים? מתי שאנחנו באמונה מוחלטת בקב״ה שהוא זה שמושך בחוטים, והעול של ניהול החיים לא מוטל עליי.

כמובן שאת ההשתדלות שלי אני צריכה לעשות, אבל המתח שלנו הוא בדרך כלל בדברים שפחות תלויים בנו… אנחנו דואגים מה יקרה, איך יקרה, והאם מה שאנחנו רוצים יצליח – צריך לזכור שכל הדברים האלה לא מונחים בידיים שלי. אמנם אני עושה את מה שאני צריכה לעשות אבל בעצם הכל נמצא בידיים של הקב״ה והוא יודע מה הכי נכון וטוב בשבילי, יש לו את התכניות האלוקיות הכי מדהימות עבורי ובכל עניין ופרט בחיים הוא משגיח עליי ומנהל את חיי בהשגחה פרטית מדויקת.

כשאני חיה בתודעה כזו, זה בעצם מוריד ממני את העול של ׳לנסות להחזיק את מה שאני לא באמת יכולה להחזיק ולעשות׳ ואז אני פנויה לחיות חיים של שחרור, חיים של רגיעה וביטחון שזה בעצם חיים של גאולה.

״חשוב לזכור שלחיות גאולה זה לא משהו שעובדים עליו פעם אחת וזהו, אנחנו בתוך זה. אין פה נוסחת קסם. גם אם בתחום מסוים עבדתי על ביטחון בה' ושם אני כבר רגועה ונותנת לקב״ה לשלוט ומרגישה משוחררת – אז מתגלה תחום חדש שהקב״ה רוצה שאזכור שהוא מנהל אותו. ולכן זה כל הזמן עבודה, כל פעם בתחום חדש או בחיזוק תחום שכבר קיים אצלי. לפעמים נדרש מאיתנו לתחזק משהו שחשבנו שסיימנו איתו, חשבנו שכבר הצלחנו להגיע לדרגת הביטחון הנדרשת וזהו, אני יכולה להמשיך הלאה והכל בסדר… ואז פתאום מגלים שלא. אני שוב נופלת. ושוב אני במתח מהסיפור, או לא מספיק משחררת… ושוב צריך לתחזק״.

לחיות ולהחיות

״מלבד הביטחון והאמונה, מה שעוזר לי באמת לחיות את הגאולה השלימה כמו שהרבי מבאר ולהצליח להרגיש שמשיח מגיע – זה בפירוש העובדה שאני מפרסמת את העניין לאנשים אחרים. בין אם זה בחלוקת נרות שבת, או ב׳מבצעים׳ אחרים – השנה ב'מבצע פורים' חילקנו משלוחי מנות עם חומר גאולתי ודיברנו עם התושבים בשכונה על כך שמשיח הולך לבוא והרבי אומר שהגאולה נמצאת כבר כאן וכו׳… כשמפרסמים את העניין הזה לאנשים אחרים בסופו של דבר אנחנו בעצמנו יוצאים הרבה יותר חדורים בעניין. רואים במוחש איך שזה מחייה גם אותנו.

״בהקשר הזה אני ממליצה לכל אחת לבדוק עם עצמה לאיזה תחום היא יותר מתחברת ולבחור דרך כלשהי שבה היא מפרסמת משיח, כל אחת ב׳מבצעים׳ השייכים לה… זה יכול להיות בנסיעה באוטובוס – לדבר עם מי שיושבת לידי, זה יכול להיות ביציאה לנש״ק, בקירוב אחת מהשכנות בבנין או בכל צורה אחרת. הרעיון הוא לקחת תחום כלשהו שבו אני מפרסמת משיח לאחרות וכך אני גם חיה את העניין הרבה יותר בעצמי ומחדירה אותו לחיי היום־יום שלי״.

שנזכה לחיות ולהרגיש באמת את הגאולה השלימה בהתגלות הרבי שליט״א מלך המשיח ברגע זה!!!

השליחה תפארת לוי שיגרה למערכת האתר את התמונה הנ"ל תוך בשורה משמחת: השליחה חיה לוי ובעלה מענדי – הגיעו לפיליפינים! אז אמנם המרחק בין בתי החב"ד הוא שעתיים נסיעה אבל עדיין – כמה כיף להכין את העולם לגאולה עם שליחים נוספים! • לתמונה