הני אלישביץ, עטרת חיה 

שולמית היא אם לילד עם טונוס שרירים לא תקין. המליצו לה על תרגילים שונים בבית אותם הדגימה לה הפיזיותרפיסטית. היא התבקשה לתרגל איתו כמה פעמים ביום – ולא פשוט לה לפנות את הזמן לזה, מה עוד שלא נראה הרבה קשר בין התרגולים ליכולות של הילד.

דבורה מתמודדת כרגע עם תוצאות ההתחברות הארוכה שלה בשנה שעברה עם בנות לא מ'השורה הראשונה', ידידות שגררה ירידה רוחנית כואבת. ההתפכחות הייתה קשה, ובדיעבד הסתבר לה שקל יותר לגלוש מאשר לטפס למעלה. היא פנתה למשפיעה, ולהפתעתה זו אמרה לה שלא לנסות לשפר דברים גדולים ובבת אחת אלא כל פעם פרט אחד קטן. זה מתסכל אותה!

לשרה משפחה ברוכה ממש, ב"ה, והיא גם עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית. ייסורי מצפון הם המלווים הקבועים שלה – אף פעם היא לא מספיקה למלא את כל חובותיה, אבל אם תשאלו אותה מהו עיקר הכאב שלה? היא תענה שהוא נעוץ בכך שאין לה 'זמן איכות' עם הילדים. היא אוהבת אותם בכל נימי נפשה, אבל מרגישה שאינה עושה מספיק עבורם.

חנה היא מורה ותיקה במקצועה, אולם כיתת החינוך שלה השנה מאתגרת באופן מיוחד, עם קבוצה גדולה של בנות מאותגרות קשב וריכוז, והיא מפעילה את כל הידע שלה – כולל התייעצויות עם אנשי מקצוע כדי להעלות את הכיתה על מסלול תקין, אבל מסתבר שדרך ארוכה עומדת בפניה, אין קיצורי דרך…

ומושקי? מושקי נערה רגילה לגמרי, רק שהיא קצת מיואשת לאחרונה. נראה שכולן סביבה מצליחות ומתקדמות ורק היא תקועה באותו מקום… ולפעמים אפילו הולכת צעד קדימה ושניים אחורה. זה נכון לגבי הדיאטה שהיא עושה כמו לגבי ההתקדמות בעבודה הסמינריונית ועוד תחומים נוספים.

מה הקשר בין כל הנשים והבנות הללו, ובינן לבין המדור הזה?

השיחה שהרבי מה"מ אמר באור לה' טבת תשנ"ב.

בשיחה הרבי מדבר על גאולת הספרים שעדיין נמצאים בשביה, ומתאר את הדרך ל'שחרורם': לא בפעילות דיפלומטית, לא בעזרת סכומי כסף גדולים, ואפילו לא על ידי קביעת יום תפילה מרכזי למשל. הרבי מבקש רק לקנות ספרים, ללמוד בהם קצת – וזה יביא את גאולת הספרים.

זה הכל…

גם לעצם העניין של "פדיון הספרים" מעניק הרבי משמעות רחבה מאד בעלת השפעה גם על הגאולה האמיתית והשלמה:

"המצווה של פדיון שבויים (בה' טבת) – פועלת… גם את אמיתיות ושלמות הפדיון שבויים על ידי הקב"ה – הפדיון שבויים של כל היהודים… מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה".

ולכאורה נשמע מוזר – אז אקנה עוד ספר (במבצע, שלושה או ארבעה במאה!), אלמד כמה דקות… הרי גם ברוחניות זה משהו ממש קטן, לא?

לכן זה נשמע משהו גדול ודרמטי, כזה שיחולל את השינוי המבוקש???

ובכן – מסתבר שפעמים רבות תוצאה סופית גדולה מורכבת מהמון פריטים קטנים, שבכלל לא רואים ומרגישים את הפעולה המשמעותית שלהם בשטח, אבל אילו יכולנו לראות אותם בהרצה היינו רואים שהם בעצם החריש העמוק והאמיתי.

אז אולי במקום להיות עגומים על ה"כסף הקטן" שיש לנו, עדיף להסתכל אחורה ולהבחין דווקא איך "פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול"? ואז לזהות את השינויים שכן חוללנו ואת ההתקדמות שלנו ב"ה, העולה בית א–ל – לבית המקדש השלישי במהרה בימינו ממש!

בחנוכה ה'תשפ"ב, נכחה קבוצת של מעל 50 בנות מצוה אצל הרבי.

הבנות נהנו מתוכנית עשירה שכללה לימוד ושיעור בוקר, התוועדויות, סיורים ופעילויות. כל זאת, בנוסף להשתתפות בתפילות והדלקה ב-770.

לבנות הוגשו ארוחות עשירות וצוות מסור ואחראי ליווה את הבנות בכל שעות היממה.

הבנות חזרו לארץ מאושרות ומלאות חוויות ועם עוצמות רוחניות שילוו אותן בהמשך חייהן.

ב"ה, החורף הגיע ואיתו תוכנית לימודים ופעילות מגוונת ומיוחדת לכל תלמידות המדרשה, תלמידות מן המניין ותלמידות חוץ וכל מי שחפצה להעניק לעצמה זמן איכות קסום בעומקי החסידות בבית מדרש הנשי של פנימיות.

השבוע ביום ראשון, ח' טבת נפתח בהצלחה "בוקר לימוד", התוכנית הייחודית לבוגרות המדרשה, בוקר שכולו עבורן: על סדר היום, לימוד משותף של דבר מלכות, סדרת הרצאות בנושא טהרת המשפחה ושלום בית עם הרבנית ברוריה אשכנזי שתחי' והתוועדות שמחה ומרגשת על כל מה שבוער (גם בבית 😁), מלווה בארוחת בוקר ביתית בריאה וטעימה.

לפרטים על הצטרפות ללימוד בתוכניות השונות, ניתן לפנות לאורנה: 0524500444

כתובתנו רח' חיים לבנון 45 רמת אביב

בברכת חורף בריא ושמח

פרשת ויחי

בבית המקדש הראשון והשני שנחרבו לנו,
לא היה ברזל, והיה אסור לבנות אותו מברזל !
כיון שברזל הוא מקצר את החיים – על ידי ברזל מכינים כל מיני דברים שמיועדים לקצר חיים…

לעומת זאת בית המקדש הוא עניין של חיים, וזה סותר .

אך, הפלא ופלא , בבית המקדש השלישי דוקא יבנו אותו עם ברזל!

וזה למה? כיון שבית המקדש השלישי הוא דבר נצחי, משהו שלא יכול להיות בו ענין של חורבן של הפסק. זה דבר אמיתי באמת..

אז יש ברזל שלילי – שאיתו מקצרים ח"ו חיים.

אך , אומר הרבי,
יש ברזל דקדושה!!
מה הוא ?
תוקף ,ונצחיות , ואמת שלא משתנה בשום נסיבות .

כמו שאומרים 'הוא ברזל, אותו אי אפשר להזיז'

ככה בדיוק אנו צריכים להיות בנוגע לעקרונות שלנו בעניני תורה והמצוות!
שום דבר חיצוני, שום יצר הרע ושום לעג שהוא לועג לנו, דרכנו בתוך הלב או דרך אחרים, ושום נסיון שהוא יעמיד לנו כדי שנכנע לו ונוותר ,

לא יזיז אותנו מהאמת . אנחנו ברזל דקדושה נגדו! ולא משנים, ולא זזים , מהאמת.

בדיוק כמו יעקב אבינו,
שהוא דבר נצחי ואמיתי. ולכן 'ויחי יעקב'
הוא חי תמיד,
וזה מתבטא בנו – הילדים שלו, כשאנחנו הולכים בדרכו וממשיכים אותה,
ככה מתבטאת ההמשך והנצחיות של יעקב, שלעולם לא פגה.

ויחי יעקב, שנחיה גם אנו, כל רגע ורגע, ולעולם לא נפסיק, כי אנו ברזל דקדושה! כי בחרנו, באמת.

מ.שהינו

16-12-2021-19-27-55-ויחי

16-12-2021-19-27-58-ויחי-מוגה

16-12-2021-19-28-07-12ויחי

היי אני מושקא, בת 21.
כבר מגיל קטן ידעתי שאני אצא לשליחות. כמובן שבשלב הפגישות החלטנו שנצא, עוד לא ידענו לאן, אבל ידענו שזה יקרה, ובשנה שנתיים הקרובות.
בינתיים הספקתי לסיים את הלימודים, ובאמצע אלול נולדה דבורה לאה הקטנה שלנו. מכאן, האפשרויות פתוחות, צריך רק למצוא מקום מתאים, ואנחנו שם.
קצת נחתי בחודש שאחרי הלידה, עם ארוחות מפנקות משפרה ופועה כפר חב"ד ועוזרת פעם-פעמיים בשבוע.
ברקע בעלי מחפש הצעות למקומות, חשבנו בהתחלה הודו, אבל היא סגורה כרגע למטיילים, ולא ברור מתי בדיוק תיפתח, הצפי כל פעם נדחה ונדחה.
בכל אופן מגיע יום כיפור ואני מחליטה שאני לא מסוגלת להישאר בארץ בחגים. אני רוצה מאוד לטוס לרבי, נכון, בקושי חודש אחרי הלידה, אבל אני מרגישה טוב, והיתה לי לידה מדהימה (בזכות ההכנה של נחמי סגל המדהימה, חייבת לציין) וגם אם לא אהיה כל הזמן ב770, עצם השהות שם תעשה לי טוב, במיוחד לפני היציאה לשליחות.

באמת היה לי מאוד טוב שם, אבל זה סיפור לפעם אחרת. בכל אופן שמענו על המדינה שאף פעם לא היה בית חב"ד והחלטנו שחייבים לכתוב על זה לרבי לפני הטיסה חזרה לארץ. בום תשובה מדהימה מהרבי באיגרות קודש, לאדם שהרבי הריי"ץ אמר עליו שיש לו כישרונות מיוחדים וממילא חייב לנצל אותם כי עצם זה שהרבי אמר עליו, זה נותן לו תוספת כוח ואפשרות לנצל את הכישרונות שלו.. ועוד עניין, של מסירות נפש, שהיום היא לא מסירת החיים, אלא מסירת הרצון, לעשות משהו שהוא קשה.

זהו, מכאן, חזרנו לארץ ותוך חודש(!) ארזנו את הדברים, מכרנו את הרהיטים שקיבלנו בחתונה, עשינו קניות של מוצרים כשרים, נפרדנו מבני המשפחה והחברים, וטאק-אנחנו על המטוס ל-אתיופיה, ומשם ל-וינדהוק, בירת נמיביה. מדינה בדרום מערב אפריקה.
ידענו שיש כאן קהילה יהודית, שלא מקיימת פעילות יהודית כל כך, עקב עזיבת משפחות רבות את המקום, ועקב הקורונה אפילו הבית כנסת המקומי סגור.
ידענו שבשנים האחרונות המדינה הפכה ליעד מבוקש לתיירים, יש כאן ספארי גדול ומיוחד, דיונות חול נדירות ועוד נופים מרהיבים.
אבל לא ידענו מה קורה במדינה מבחינת אוכל כשר, כמה יהודים באמת יש כאן ואיך זה מבחינת מקווה טהרה. ידענו רק שכאן צריך להקים בית של הרבי שליט"א מלך המשיח ולהביא לכאן את אור הגאולה.
נחתנו הישר לתוך החום המדברי של נמיביה ל"גסטהאוס" פשוט ומכאן התחלנו לחפש דירה מתאימה לבית חב"ד.
בגלל שיש כאן איזורי פשע, היינו צריכים להתמקד רק על שכונות בטוחות, בהחלה חיפשנו רק בשכונה אחת, לאט לאט התברר שיש עוד כמה. דיברנו עם עשרות מתווכים כדי למצוא בית שיתאים לבית חב"ד, עם מקום מרווח לסעודות שבת ואירועים, ועם קומה נפרדת למשפחה. והגענו למבוי סתום, נראה ששום דבר לא מתקדם.
ובדיוק אז הכרנו יהודי יקר, שהוא ומשפחתו כל כך שמחו שנפתח כאן בית חב"ד עד שהאמא לא נרדמה בלילה מרוב התרגשות, מפה לשם מצאנו את עצמנו אחרי ארבעה ימים חותמים חוזה על הבית תוך כדי שהם מסדרים את כל הניירת האפשרית שהחוזה יעבור בשלום..
בין לבין, במקומות שהיינו, עם תנור טוסטר אובן קטן, התחלתי להכין חלות בשישי, ובעלי יצא לחלק אותן ליהודים שגרים כאן, כשכל שבוע הכמות רק גדלה, אנשים קיבלו את זה בדמעות בעיניים.

ברוך השם כשנכנסו לבית חב"ד היינו צריכים לרהט אותו מאפס ממש, זה היה שבוע שבו רצנו מחנות לחנות כדי שיהיה בבית הכל לפני חנוכה. ותוך כדי גם הזמנו כמה אנשים אלינו הביתה להכיר אותם.

ביום שישי נחתו אצלינו שני תמימים אלופים שבאו לעזור בפעילות. מייד אחרי הנחיתה החלו בהטבלת כלים במשך מספר שעות בנהר הסמוך לעיר בשמש הקופחת.

ביום ראשון ערב חג החנוכה הם נסעו לעיר החוף במדינה שגם בה מתגוררים יהודים, שבעה משפחות יהודיות נוספות להביא להם חנוכיות. ולדאוג שגם להם יגיע אור הגאולה.
כשאנחנו מוודאים שבעיר הבירה כמובן, וינדהוק, לא ישאר יהודי אחד שלא קיבל חנוכייה ונרות.
היה חנוכה עמוס פעילות ברוך ה', בכל יום משהו.
מסיבת חנוכה לקהילה המקומית, דוברי אנגלית.
מסיבת חנוכה ועל האש לישראלים.
הדלקות בבתים של משפחות כאן.
והשיא ביום האחרון של החג, כשקיבלנו סוף סוף אישור, שעבדנו עליו מאז שהגענו, להדליק חנוכייה ברחוב העיר, כמו שהרבי רוצה. הגיעו להדלקה כ50 איש!!
חנוכה נגמר, אבל הפעילות רק התחילה, ככל שהפעילות גדלה, רואים רק כמה צריך יותר..
המטרה הבאה שלנו היא להקים כאן מקווה מפואר, שיעודד את הנשים היהודיות כאן לטבול בו, (בינתיים הן טובלות בנהר קר במרחק למעלה משעה נסיעה)
במקביל אנחנו עובדים על שחיטה כשרה וחלב ישראל שיהיה ליהודים כאן אפשרות להשיג אוכל כשר.
והדבר הכי חשוב על יצירת קשר עם כל יהודי שנמצא כאן, בין אם זו מטיילת שנמצאת פה לטיול, בין אם זה איש עסקים או אשת השגריר.. וכל יהודיה שגרה כאן.
כי בדיוק בשביל זה הרבי שליט"א מלך המשיח שלח אותנו.

מצורפות תמונות מהמסע שלנו —

מסיבת חנוכה לישראלים

מוצאים יהודים בסוופקמונד

הדלקה מרכזית בפארק בעיר בנר שמיני

מסיבת חנוכה לקהילה היהודית

מבנה הבית חב"ד

בצפת נערך במעמד מרגש וחגיגי טקס חנוכת הבית למרכז "בנות יצחק", שנתרם ע"י משפחת מייקל ובאבי לוקסנברג לע"נ הוריהם ר' יצחק יהודה לוקסנברג ור' יצחק רסקין ע"ה.

בהשתתפות משפחת לוקסנברג שהגיעו מארצות הברית, שליח הרבי ומנהל המוסד הק' כולל חב"ד העולמי הרב שלום דוכמן, שליח הרבי מנהל כולל חב"ד ומנהל סמינר בית חנה הרב יוסף יצחק חיטריק, מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש הרב מענדי בלוי, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, רב קהילת חבד בצפת הרב מרדכי ביסטרצקי, רבנים, מנהלי מוסדות, שלוחי הרבי בצפת והסביבה, חברי מועצת העיר, עובדי כולל חבד בצפת, עובדי המרכז החדש לילד ולמשפחה בית צבי וחיה של כולל חבד לצד אישי ציבור נוספים, נקבעו מזוזות והוסר הלוט.

מרכז "בנות יצחק"  – הינו מרכז העצמה לבנות המגיעות לאחר סיום הלימודים ממוסדות חינוך שונים בעיר צפת, ומקבלות במקום פעילויות העשרה, פנאי וחוגים, תמיכה לימודית תורנית וחסידית, מעגלי שיח, ופרוייקטים של נתינה לטובת אוכלוסיות שונות בעיר ובסביבת המרכז, ארוחות ועוד עוד.

הרב יורם מעודה מנהל כולל חב"ד בצפת מציין כי המוטו של המרכז הוא חיזוק השמחה ועידוד פעולות הנתינה של הבנות.

המרכז נפתח לפני כעשר שנים והיה במקלט טחוב ועכשיו זוכות הבנות לשהות במרכז מרווח חדש ומפואר תוצאותיו רבות הממדים של המרכז ניכרת לאורך השנים, ובוגרות המרכז מציינות את השנים ששהו במרכז לשנים שהקנו להם יסוד ובסיס איתן לחיים.

מרכז זה מצטרף לשאר המיזמים של כולל חב"ד בצפת, ובפרט למיזמים החדשים: בית צבי וחיה מרכז מפואר ומקצועי לילד ולמשפחה עם אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, מרכז מאור לאמהות חד הוריות אשר נמצא בשלבי גמר והפתיחה מתוכננת בקרוב.

מעתה זה בהישג ידך! אחרי שנים רבות, אתר טהרת המשפחה המיתולוגי מקווה.אורג עולה לאויר בעברית

אתר האינטרנט החדש מאפשר לנשים דוברות עברית ברחבי העולם לגשת לעולם תוכן עשיר, מושקע ורחב יריעה בנושאי טהרת המשפחה שמציע Mikvah.org במשך עשרות שנים ועד היום היה בשפה האנגלית בלבד.

מקווה.אורג שמח להכריז על השקת אתר העברית החדש mikvah.org.il – שמאפשר החל מהיום לקהילת דוברי העברית לגשת לתוכן המדהים ולעולמות ידע עשירים על טהרת המשפחה ש-מקווה.אורג הציע לעולם דובר האנגלית במשך עשרות שנים.

במהלך השנים אמנם תורגמו משאבי ידע נבחרים לעברית, כמו לוח המקווה שלי, וכן היו גם חלקים של עולמות תוכן בעברית שתורגמו לאנגלית, אבל הישג פורץ דרך זה מאפשר סקירת מצגות, רשימה של מאגר מקוואות, משחק Kahoot, חוברות, רשימת הכנה למקווה ואינספור מאמרים פופולרים ביותר, ואמצעי תקשורת שיהיו נגישים מהיום בקלות לצרכן דובר עברית, הן בארץ והן בעולם.

"אנו אסירי תודה לחני בלוי מביתר על ביצוע הפרויקט המונומנטלי הזה" אומרת אסתי שניאורסון, מפתחת תוכניות לימודים במקווה.אורג. "חני פנתה אליי לפני מספר שנים, מלאת השראה ונלהבת, ושאלה אותי מה היא יכולה לעשות למען מצוות טה"מ. ביחד הגענו לרעיון של אתר הבית בעברית, וחני הפכה את החלום למציאות".

"קיום אתר משותף חושף את היתרון של תרגום מהיר של משאבים אחרונים והופכים לזמינים עבור הקהל דובר העברית, לרבות חוברת "כוח המקווה" ומצגות ההלכה" אמרה חסי רבקין. "פרויקט תרגום שבעבר היה לוקח חודשים להשלמתו היה זמין תוך מספר שבועות קצרים, הודות לשיתוף הפעולה המדהים עם הצוות הדובר עברית שלנו״.

בשלב ראשון ובתור התחלה, האתר הושק עם חלק קטן מכל המשאבים שיהיו זמינים בעתיד, מכיוון שהצוות ממשיך לעבוד על תרגום המשאבים הפופולריים ביותר של מקווה.אורג. על מנת להנגיש את מצוות טהרת המשפחה לכמה שיותר זוגות בעולם כולו.

לכניסה לאתר