בארגון "נפלאות מתגברות" הפועל למען אלמנות בגיל השלישי לאורך כל השנה, זיהו את הצורך ויזמו במיוחד עבור ה"מתגברות" נופשון מיוחד. הנופשון התקיים במדרשת מעיינותיך בכפר חב"ד ונמשך לאורך כל סוף השבוע של "שבת מברכין חודש מנחם אב". במשך 3 ימים נהנו המשתתפות ממבחר ענק של פעילויות לגוף ולנפש, בהפקה מושלמת שעליה ניצח הצוות המורחב של נפלאות מתגברות, בהובלת רכזות הסניפים והמנכ"לית המסורה הגב' מירי שניאורסון.

מה לא היה שם… מפגשים מעצימים עם דמויות מרתקות, שיעורים וסדנאות מושקעות, סיור שקיעה בחוף הים בשילוב פעילות מהנה, ביקורים באתרים שונים, תפילות באווירה מרוממת במיוחד וכמובן סעודות שבת משותפות, מלאות ברגש וברוח. פשוט מחנה קיץ שלם ועשיר שזוקק והוגש ב"קפסולה" מהודקת של 60 שעות. את הכל ליווה אירוח ברמה של 5 כוכבים, עם שפע פינוקים והמון תשומת לב מצווות האירוח. ארוחות ברמה גבוהה, חדרים נוחים ונעימים שבכל אחד מהם חיכו גם מתנות אישיות למשתתפות, ותחושה שכל אחת היא "מיוחדת".

מאז שהסתיים הנופשון הנופשות לא מפסיקות לשלוח תודות נרגשות למשרדי "נפלאות מתגברות". הן מברכות על ההזדמנות לצאת ולהכיר חברות חדשות, לקחת הפוגה מהבדידות ומהשגרה האפורה ולחוות אור פנימי ושמחה. אחת המשתתפות שיתפה שברגע אחד היא פתאום עברה ממצב של קושי וכאב למקום בו היא חשה מנהיגה ומשפיעה, אחת מנבחרת של מובילות: "בהרצאה על דמויות נשיות פורצות דרך חשתי כל כך חשובה… פשוט אמא יהודיה גאה!" אחרת סיפרה שכאשר הגיעה אל הים הרגישה שכל דאגותיה נשטפות עם הגלים…

"האווירה המשוחררת והמעצימה באירועים שלנו היא לא רק כדי שיהיה נעים להשתתף" מסכמת הגב' שניאורסון – "המטרה היא ליצור מרחב שבו כל אחת יכולה לבטא את עצמה ולהביא לקדמת הבמה את החוזקות שלה. כשכל אחת מעניקה לאחרות היא מתחזקת מכך שבעתיים. בעצם יש לנו כאן מכפיל כוח אדיר – כי כל מה שכל אחת מקבלת מועצם פי כמה ומגיע למעגלים רחבים מאוד. זו הזכות האמיתית שלנו וזו רוח נפלאות מתגברות!"

הכמות: כ20 חתיכות מרובעות ( תבנית גודל A4)

המתכון והוראות הכנה: 

1. מבשלים חבילת פסטה על פי ההוראות (צורות הכי קטנות – קונכיות וכדו')

2. מטגנים: שתי קופסאות פטריות משימורים ושתי בצלים קצוצים דק.

מערבבים יחד עם הפסטה ומוסיפים 200 גרם גבינה מגורדת: צהובה, מלוחה ועוד..

3. מסדרים בתבנית את כל התערובת ושופכים מעליה את הרוטב.

4. הכנת הרוטב: בסיר מבשלים עד שמעלה בועות: שקית רוטב פטריות עם כוס וחצי חלב,

להוסיף תבלינים: מלח ופלפל שחור – לפי הטעם.

אחרי שמתקרר לערבב בפנים שלוש ביצים.

לאפות בתנור 35-45 דקות, על חום 180, עד שמתקבל צבע שחום מלמעלה והפשטידה מתייבשת.

כמנחת הורים וכאמא אני מכירה את הלחץ של ההורים לקראת החופש הגדול ולצערנו בהרבה בתים הדבר נמשך לאורך כל החופש. יש בתים שההורים ממשיכים לעבוד והילדים בחופש ויש הורים שלא עובדים כלל בחופש, וזה לא מה שקובע את מידת הלחץ באווירה המשפחתית בתקופה זו. הכל תלוי במחשבות הפנימיות שמובילות אותנו להתנהגויות ואמונות המשפיעות על התגובות שלנו כהורים ובלי ספק משפיעות גם על ההתנהגויות של הילדים.

הכל בראש

כדי להרגיע את עצמנו אני ממליצה לאמץ כמה נקודות חשיבה שיהוו קו מנחה בתכנון ימי החופש הגדול:

לחופש יש התחלה ויש סוף – זה לא משהו "אין סופי" ולכן כדאי לנצלו בצורה טובה ככל האפשר!

האווירה המשפחתית היא הרושם שיישאר בזכרונו של הילד מהחופש – חיוביות ושמחה, הכל לטובה!

נתוני המשפחה כרגע הם לא לתמיד – מצב כלכלי, מצב בריאותי, פניות הזמן, דרישות מהעבודה / ממקום המגורים / מהמשפחה וכדומה הם נתונים שיקבעו מה מתאים למשפחה שלנו לחופש הזה ולו בלבד.

לא להשוואות וכן לחיפוש אלטרנטיבות המתאימות לנו – אלטרנטיבות שיעשירו את האווירה המשפחתית בחוויות חיוביות ומעצימות – מה שלא יכולים לעשות השנה בעז"ה נעשה בהזדמנות אחרת. יש דברים שלא מתאימים לאופי של בני הבית בכלל, לא כרגע ואולי לא בזמן אחר, וזה בסדר גמור! צריכים להעצים כל רגע! ובכל זאת לדעת לשמוח שאחרים מצליחים לעשות השנה מה שמתאים להם כרגע. לשמוח בשמחת הזולת

ובו זמנית להיות שמחים בחלקנו!

החופש הוא זמן איכות של המשפחה. זהו זמן לעשות שה"ביחד" יהיה כיף. הקדשת זמן למשפחה ולילדים (במידת האפשר) עומדת בראש סדר העדיפויות. יש לקחת חלק פעיל בנעשה עם הילדים, ומדובר על כל הגילאים. לשחק איתם, להתעניין במה שמעניין אותם. בסלולרי/ברשת נשתמש במידת הצורך כעזר בפעילות ושיחות עם הילדים או באופן המינימלי לצורך אישי.

ליהנות מלהיות בבית חשוב לא פחות מליהנות מטיולים ויציאות מחוצה לו – אפילו חשוב יותר, יש הרבה צורות ליהנות מהבית האישי וכך להעמיק את הקשר בין בני הבית!

"בכל דרכיך דעהו" – הרבי מה"מ אומר שצריך לנצל את ימי החופש, בהם הילדים פנויים מלימודי חול, ולהשקיע בהחדרת תוכן רוחני. כל פעילות יכולה להיות סתם פעילות, ויכולה להיות מלאה בתוכן וחיות חסידית כמו הפעילויות שב׳קעמפים׳ חסידיים.

בוחרים ליהנות

ההנאה מהחופש היא בחירה של כל משפחה במצב בו היא נמצאת. ברור לכולנו שיש שוני בין משפחות ובין תקופות בחיים. יש תקופות מאתגרות, כמו: כשאמא לפני/אחרי לידה, כשהורה מסיים קורס ונמצא בתקופת מבחנים, כשלא עלינו מתמודדים עם מצב בריאותי של קרוב משפחה, כשהמצב הכלכלי העכשווי דורש צמצום הוצאות ככל האפשר, ועוד דוגמאות רבות. לכל אחת מהמשפחות האלו תהיה תוכנית שונה לחופש, ועדיין כל משפחה כזו  יכולה ליהנות מהחופש.

כשמודעים לנתונים העכשוויים, ונותנים להם מקום, קל יותר להשקיע בתוכנית מתאימה שתביא הנאה מקסימלית.

בנוסף לכך, יש לתת את הדעת לאופי ההורים והילדים. יש משפחות מסודרות מאוד הן בזמנים, הן בסדר וארגון הבית, ויש משפחות שהן ספונטניות לגמרי. ושתיהן בסדר! מה שחשוב הוא לקבל את עצמנו ואת כל אחד ואחת מבני הבית באהבה ובהכלה. להסתכל על הסך–הכל ולכבד את מטרת התוכנית והחופש. הבית אמור להיות המקום שהכי כיף ונעים בו לכל בני המשפחה. הורים לא אמורים להיות לא "שוטרים" ולא "משגיחי הישיבה" וכן אמורים להיות אכפתיים, יצירתיים ולמצוא איך משלבים בתוכנית אנשים שונים אחד מהשני (הפרשי גילאים, תכונות אופי, יכולות רגשיות, פיזיות ושכליות, כישרונות) ובעיקר לשמור על אווירה נעימה, רגועה, שמחה ומעניינת במשפחה.

תכנון מקדים

במהלך שנת הלימודים, ישנם דברים שהזמן הפנוי שלנו – ההורים או הילדים – לא איפשר לעשותם. כשנערוך את הרשימה של כל הדברים ששמרנו לחופש, נראה שנשאר יחסית קצת זמן פנוי שמצריך תכנון. מדובר על דברים כמו: בדיקות בריאותיות – כשיננית, רופא מומחה וכו', קניות של תלבושות, ספרי לימוד וציוד לימודי, תיקוני בגדים או סדר ומיון בבגדי ומשחקי ילדים. לפעמים זו רשימה של קניות לבית, לילדים או להורים שנדחתה לחופש. כל אחת יכולה להוסיף פה עוד רשימה ארוכה… כך יוצא שחלק גדול מימי החופש תפוס ועמוס. החוכמה היא לתכנן נכון את הימים, ולשלב בין הבילויים לרשימה שכבר ממלאה לנו חלק גדול מהחופש. להחליט איזה ילד (או שניים) מתאים לבוא איתנו ולאן… וממש ליצור זמן איכות איתו, ועל הדרך גם לפנק אותו במשהו (פיצה/פלאפל/גלידה ו/או מתנה אישית/ביקור במקום שהוא רצה).

הפעילויות בתוכנית החופש כוללות בגדול: 

פעילויות בבית

פעילויות בתוך הבית הן לא 'עוד פעילות להפגת השיעמום', יש להן מטרות רבות:

הן מחזקות את הקשר בין בני המשפחה.

הן מאפשרות לבני המשפחה להנות מהשהייה בבית.

פעילויות של קודש או גמ"ח מחדירות בילדים שהרוחניות בחיינו לא קשורה לתקופת לימוד או עבודה.

הן מסייעות לפתח את היצירתיות ולנצל את הכישרונות של כל אחד מבני המשפחה.

לדוגמה: בישולים, חוברות עבודה, תשבצים, סודוקו, מלאכה, עבודות יצירה, הצגה, עריכת סרטון, צפייה בסרט יחד, סדר בארונות, תפירה/רקמה/סריגה, אמירת תהילים יחד, תפילה, מבצע לימודי קודש, כל אחד מתקשר לחבר או קרוב משפחה כדי לשמח אותו, קייטנה משפחתית או בין משפחות שכנות, וכדו'

טיולים "פשוטים" 

טיולים ויציאות מהבית במהלך החופש לא חייבים להיות מסובכים, מורכבים ויקרים.

יש ילדים שהיציאה מהבית חשובה מאד עבורם והם לא יכולים להישאר כמה ימים ברצף בבית למשך כל היום.

לדוגמה: טיול בכמה גנים בעיר, טיול בכמה כלי תחבורה שונים, מפגש משפחתי, בריכה/ים, ספורטק, מסעדה וקניות עם כל ילד בנפרד, מוזיאון, תערוכה/סדנא המזדמנת בחופש הזה, גן חיות, ביקור חברים/קרובי משפחה הגרים רחוק יותר, יום ביקור בעבודה של ההורה, ביקור חולים, עזרה למשפחה הזקוקה לכך, ביקור במפעל או במושב והכרת הפעילות במקום וכדומה.

חוויות "רציניות" יותר

מה הן החוויות שהילדים חולמים לעשות בחופש? או חוויות גדולות יותר, יקרות יותר, שאתם חוויתם או שמעתם עליהם.

האם הן רלוונטיות מבחינתנו?

(מבחינת פניות, דרכי הגעה, עלות, חוויה שמתאימה לרוחנו ולנתוני משפחתנו כרגע)

כמה פעמים במהלך החופש נצא לחוויות מהסוג הזה?

כדאי לשתף את הילדים מראש לאן הם יצאו ומתי (תלוי גיל).

בדרך זו נוכל להתכונן מראש לחוויה המסוימת עם הילדים ו'לנפח' אותה. נכין יחד תוכנית לדרך, נבדוק מה עוד אפשר לעשות שם 'על הדרך', איזה אוכל כדאי לקחת לטיול, ומי יכין אותו….

כדאי מאוד להכין מראש פעילויות שמעשירות את הידע של הילדים, מאתגרות אותם, מפתחות את הכשרונות שלהם, מחברות אותם לקדושה ולשלב אותם ביום יום/בטיולים/בתוכניות שלנו איתם, כמו לספר/לשאול/להסביר/לאתגר על:

תמרורי דרך, סוגי מכוניות, חקלאות, סוגי אדמה, אקלים, נוף, היסטוריה, סיפורים/דמויות מהתנ"ך, נפלאות הבריאה, אדריכלות, טכנולוגיה וכדומה.

התכנון צריך להיות בהכוונת ההורים, לפי רצונם ויכולתם, אך ניתן ורצוי לשתף בו גם את הילדים. עצם התכנון יחד ילמד את הילדים כיצד מתכננים דברים לפני שהם יקרו, ומה לוקחים בחשבון.

ילדים מרגישים טוב את התחושות הפנימיות של הוריהם. כשילד מרגיש שההורה נהנה ושמח מלהיות איתו הכל נראה אחרת. כך גם להורה וגם לילד החופש יראה קצר וחווייתי, ולכולם יישאר טעם של עוד.

חופש נעים!

רחל טרעגער מנחה בהורות ובזוגיות

[email protected]

054-6761301 אם ברצונך להשתתף בוובינר, קבוצת וואטסאפ, קורסים/סדנאות – שלחי לנו שם, מס' סלולרי וכתובת אימייל.

באדיבות: מגזין עטרת חיה

אורלי, מעצבת פנים: 

״עובדת בחצי מנוע״

החופש הגדול בשבילי זה…

קושי ארוך ומתמשך שכל פעם מעמיד אותי מחדש בניסיון לשמור על שפיות דעתי. אני עובדת בחופש, כל האימהות, המורות והגננות! והילדים שלי בבית. לא מדובר על יומיים של ניסיון למצוא להם סידור, לא שבוע, אפילו לא שבועיים!

על ההוצאות אני כבר לא מדברת. קייטנות מחזור ראשון, ומחזור שני ותמיד עם צהרון. וכש"לא בטוח יהיה צהרון…" אז אני גם זאת שמארגנת, מדרבנת, רושמת אימהות, וכשצריך – גם מוצאת את המדריכה שמוכנה לבוא לשמור על הקבוצה למשך שלוש שעות. ואחרי כל הקייטנות, עדיין יש שבועיים וחצי של חופש שהם פשוט בבית ואני אמורה מרחוק להפריד בין ניצים ולהסביר איך מכינים חביתה ולהזכיר להתפלל.

כשאני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה מתיש שכמעט לא הצלחתי להתרכז בו כי הראש היה בבית, מחכה לי גדוד ממורמר ובית הפוך. הם רוצים לנסוע, ולטייל, ולבקר קרובים. להסתובב בחנויות ולקנות את כל הציוד הדרוש לשנת הלימודים ובכללי לא מסוגלים להישאר עוד דקה בין הקירות שסגרו עליהם כל הבוקר. אני רק רוצה לשבת, עדיף אפילו לשכב… אבל הם צודקים ואנחנו יוצאים לגינות או לפארקים ולקניות וקצת לים. בערב חוזרים ואוכלים ומתקלחים ונמרחים כי מחר חופש ואני עובדת למצוא את הבית שלי מתחת להריסות, ומכבסת ומכינה ארוחה למחר ואז ממהרת לישון את המעט שנשאר לי ושוב לעבודה.

אמא שלי שואלת: אי אפשר לוותר חודש על העבודה? זה נשמע כל כך פשוט ובאמת שלא לעבוד יצא לי יותר זול מכל ההוצאות של החופש, אבל מה לעשות שהלקוחות רוצים עבודה? אם אני לא אעבוד הם פשוט ילכו למתחרים שלי ולא יחזרו בשנת הלימודים. מה גם שהרבה מורות, גננות ומוסדות לימוד מגן ועד ישיבה רוצים עבודה דווקא בזמן הרגוע של החופש…

אז אני לוקחת נשימה עמוקה, מזכירה לעצמי שכבר שרדתי כמה חופשים וב"ה שיש לי ילדים לדאוג להם כל החופש, ועוד מעט הם יגדלו והכל יהיה יותר רגוע.

זיכרון ישן של חופש

החופש של ילדותי היה חוברות עבודה של בית הספר, קייטנה עם שוקו ולחמניה והרבה ים. המון ים. בקייטנה, לא כמו בקייטנות של היום, לא יצאנו לשום מקום. שרנו המנונים וצעקנו סיסמאות עד שנהיינו צרודים, עשינו יצירות זולות ואינסופיות מצמר ומעיסת נייר וראינו פעמיים לפחות מופע של שקופיות. מישהו זוכר מה זה בכלל?

אחרי הקייטנה עשינו קייטנות לעצמנו. אמא, שלא עבדה, הקפידה מאוד על מילוי חוברות העבודה שהמורות בכל המקצועות נתנו לנו. והיינו יורדות כל החברות, בגדוד רועש לים, לחוף הנפרד, לפחות פעמיים בשבוע.

באחת השנים, אני חושבת שזה היה בסוף כיתה ד', לא סיימנו את ספר חשבון. ספר צפוף מלא תרגילים שהיינו צריכים להעתיק למחברת. לא כמו חוברות העבודה הצבעוניות של היום… המורה לחשבון אמרה שאת עשרים העמודים האחרונים עלינו לסיים בחופש. בתחילת השנה היא תבדוק ספרים. החלטתי לעשות כל יום עמוד. החזקתי מעמד עם ההחלטה שלי כמעט חמישה ימים. אחר כך הבנתי שיש שישים יום ובהחלט מספיק לעשות עמוד לכל ארבעה ימים. התקדמתי עוד עמוד אחד.

הגיע הלילה שלפני היום הראשון ללימודים. הלכתי לישון מרוגשת, התלבושת מגוהצת ליד המיטה והילקוט מכובס, מלא בספרים חדשים, עטופים. רגע לפני שנרדמתי, מלאה חלומות על שנה נהדרת וניחושים מי תהיה המורה החדשה, נזכרתי. אוי ואבוי! לא סיימתי את הספר!

רציתי לקום להכין את ארבע עשרה העמודים שנשארו, אבל אמא לא הסכימה בשום אופן. בקושי נרדמתי, קמתי למחרת מלאת חלחלה. היום הראשון עבר ברוך ה' בסדר כי רק המחנכת החדשה לימדה. אחרי הצהריים התקדמתי במרץ עוד שלושה עמודים. עד היום, אגב, לא ביקשו ממני את הספר לבדיקה…

חופש עם תוכן

חופש עם תוכן לדעתי זה ״אורו של משיח״. זה כל מסגרת שהיא לא רק בייביסיטר ועוד ניסיון להעביר את הזמן ולהוציא כסף אלא גם מכניסה את הילד לאווירה חיובית וחדורת מטרה. היתה שנה אחת שהדי קעמפ בתלמוד תורה אצלנו היה כל כך עוצמתי, עד היום עולות לי דמעות בעיניים כשאני שרה את השירים שלימדו אותם. הרגשנו כאילו כל המשפחה נכנסת למצב אחר, מצב של ציפייה אדירה לגאולה. זה מה שליווה אותנו מהבוקר לפני שיצאנו ועד הערב.

מתפללת לעוד מסגרות עם כזה תוכן כל הקיץ, לא רק בעשרה ימים של הקעמפ.

חלום לחופש תשפ"ג

החלום שלי השנה זה להצליח להרפות. לא להיות כל היום בלחץ מהסידור של מחר, ממה הילדים עושים בינתיים, מלהספיק הכל. אני לא מתכוונת להפסיק לעבוד אבל הייתי רוצה להיות יכולה פשוט לומר ללקוחה: ״אני מצטערת, אבל ייקח לי זמן, אני עובדת בחצי מנוע, חופש״…

אני לא יודעת אם זה יקרה השנה, אבל בסוף זה יקרה. כי השינוי אצלי כבר נעשה. עד לפני כמה שנים התפילה שלי הייתה שאני אצליח להספיק הכל כאילו אין חופש, ואתקתק מבחינת הבית והילדים כאילו אין עבודה. לפעמים זה הלך, אבל כאילו אין אני… עכשיו אני במקום אחר. יותר רגוע.

מהו חופש אמיתי?

חופש אמיתי זה לגדל את הילדים שלי בעצמי, מתוך בריאות ושמחה. לעבוד במה שאני אוהבת בשיא כוחותיי ולא להזדקק לעזרת בני אדם או לקצבת נכות או אבטלה חס ושלום. להסתובב שעות ולחכות בתור כדי לקנות בכספי כל מה שאני צריכה לילדים הבריאים שלי ברוך ה'. חופש אמיתי זה להתלונן בכיף על החופש, לא לחיות בפחד שיגרום לנו כל יום לומר תודה שהמצב לא יותר גרוע. חופש אמיתי זה לדרוש משיח כי בלעדיו אי אפשר גם כשיש לנו הכל.

לאה, מנהלת רשת גנים:

״עבד ה׳ הוא לבדו חופשי״

החופש הגדול בשבילי זה…

זה לא חופש. מי שמנהלת מוסד, בית ספר, גנים, יודעת שבחופש עובדים הרבה פעמים יותר קשה מאשר בשנת הלימודים. במשך השנה אפשר לשקוע בעניינים היומיומיים אבל בחופש מגיעים הפרויקטים הגדולים. זה יכול להיות שיפוץ ממש או רק תיקונים וצביעה. למצוא אנשי צוות חדשים ולהדריך אותם. רישום, קשר עם הורים. דיווחים וועדות שונות.

מה שכן, יש לי חופש מהטלפונים המלחיצים של שש וחצי ושבע בבוקר. טלפון שמודיע על ילד חולה, על גגנת שמאחרת, על הורה שמחכה עצבני מחוץ לגן הסגור. בסוף היום האחרון אני הולכת הביתה ויודעת שבתקופה הקרובה אני יכולה להתעורר בבוקר בנחת…

זיכרון ישן של חופש

החופש שלי היה, מגיל ממש קטן, הדרכה בקייטנות. כבר מגיל עשר התחלתי לאסוף ילדים של שכנים, להפיק להם תוכניות ופעילויות יפות באחריות מלאה. בתחילה זה היה בחינם, לאט לאט המחיר וגם המיומנות עלו. בתיכון כבר הדרכתי בקייטנות רשמיות. בתחילה כסייעת, אחר כך מדריכה ובסוף גם מרכזת. אני אוהבת את זה, לארגן ולנהל כל מה שקשור לחינוך ולילדים.

זיכרון עצוב יש לי מכיתה ט'. הדרכתי בקייטנה של בית הספר היסודי בו למדתי עד שנה שעברה. מנהלת הקייטנה העריכה מאוד את העבודה שלי. היא שילמה לי יפה יחסית לגילי, קנתה לי מתנה יפה והוסיפה מכתב הערכה מכובד. הרגשתי עשירה ומלאת סיפוק.

באותו ערב התקשר אליי שליח באחת השכונות בעיר. הוא פותח קייטנה מחר, מחזור שני, וברגע האחרון מדריכה אחת ביטלה את השתתפותה. הציע לי לעבוד במקומה. התרגשתי מאד מההצעה. עד אותה פעם רק אני פניתי להציע את עצמי. מתברר שמנהלת הקייטנה בבית הספר המליצה עליי.

עבדתי בקייטנה הזו במסירות אמיתית. זה לא היה קל, הילדים בשכונה שלו היו ילדים מאתגרים מאוד ממשפחות מורכבות. גם המרחק היה גדול. נסעתי כמעט חמישים דקות מדי בוקר. הייתי יוצאת ממש מוקדם כדי לא לאחר. לא הרגשתי שהוא מעריך את העבודה שלי. להיפך, היה נראה לי שבגלל שאני צעירה בהרבה משאר המדריכות הוא מזלזל בי. התעלמתי. עשיתי את התפקיד שלי הכי טוב שיכולתי. הקייטנה נגמרה. יום ועוד יום עובר והוא לא משלם. הייתי מתקשרת והוא היה אומר שאין לו. בית חב"ד בקשיים. היה לי מאוד קשה עם זה. לא הייתי צריכה את הכסף כמו את ההרגשה שמגיע לי. הוא שידר תחושה של: ״איזה נודניקית״…

אבא שלי התערב. הוא התקשר וכעס וגם נפגש איתו. מסביר לו שקשיים כספיים יכולים להיות, ועדיין אסור להלין שכר שכיר, גם אם הוא, השכיר, רק בן ארבע עשרה. בסוף קיבלתי את הכסף, אבא שלי הביא לי אותו. עד היום נשאר לי הטעם המר של האכזבה והפגיעה. לתת את כל–כולי ובסוף אפילו לא חושבים לשלם מה שהבטיחו לי. כשאני כותבת את הזכרונות האלה עכשיו, אני תוהה פתאום, אולי אבא שלי שילם לי משל עצמו? מתאים לו…

חופש עם תוכן

חופש עם תוכן? חופש זה בדיוק ההיפך מתוכן. חופש עם תוכן יהיה כשיצליחו לבטל לגמרי את החופש או לפחות את רובו. שמעתי פעם שהמציאו את החופש כדי שהנערים יוכלו לעזור לאבא שלהם בעבודת הקטיף. זה חופש עם תוכן. ילד שיודע שלימודים זה הדבר הכי טוב בעולם אבל אין ברירה, צריך לעזור ולהושיט יד לכלכלת המשפחה. בשנים הראשונות פה בארץ לא היו מזגנים והרבה למדו בפחונים. החום היה בלתי נסבל והיה קשה מאוד ללמוד ככה, אז ביטלו את הלימודים בקיץ מאילוץ. גם הגיוני.

איזו סיבה יש היום לא ללמוד? הכתות ממוזגות, הילדים שיצאו לחופש לא בדיוק עוזרים להורים בשדה ובכרם, התוכן היחיד שממלא אותם זה איך להנות יותר ולהתאמץ פחות.

יש תקווה. אם כבר התחילו עם בית הספר של החופש הגדול, שיאריכו אותו עוד קצת… ילדים צריכים להיות במסגרת, מה זו השטות הזו, חודשיים חופש?

חלום לחופש תשפ"ג

להצליח להתנתק מהניהול ומהגנים לפחות שבוע שלם. שניסע לאיזה מקום ונשאיר את הטלפון בבית… אני אמנם לא אימא שעובדת מחוץ לבית בחופש בהגדרה הרישמית. אין גנים ואני עקרונית עם הילדים. רק מה? טלפונים בלי סוף, ולפעמים לקפוץ לבדוק איך עשו את השיפוץ או לפרוק ציוד, או להסתובב בחנויות לחפש רהיטים או משחקים או ציוד יצירה.

הייתי מאוד רוצה להצליח להרפות לשבוע שלם, להיות רק עם המשפחה. משהו באופי שלי לא נותן לי לשחרר. אפילו בחופשת לידה אני ממשיכה לנהל מרחוק.

מהו חופש אמיתי?

חופש אמיתי זה להיות יהודי שומר תורה ומצוות ולחנך ילדים להיות יהודים שומרי תורה ומצוות. רק נראה לנו כאילו חופש זה לעשות מה שרוצים. אנשים 'חופשיים' לפי דעתם, שלא נמצאים במסגרת מחייבת כלשהי כמו לימודים או עבודה, משתגעים בסוף. נופלים לפשע או להתמכרויות. אדם חייב מסגרת. חייב להיות קשור למשהו, שייך. ברוך ה' שאנחנו לא צריכים להמציא לעצמנו איזו מסגרת קהילתית. אנחנו בקבוצת השייכות השווה והאמיתית ביותר בעולם – העם הנבחר של הקדוש ברוך הוא.

רק מה, לפעמים זה קשה? מעייף? מעולה. סימן שהקבוצה עובדת…

נאוה – סבתא לחמישה נכדים: חופש זה משפחה!

החופש הגדול בשבילי זה…

עבודה מתוקה מסביב לשעון. הבית שלי ברוך ה' עוד מלא קטנטנים, הקטנה שלי עדיין בחיתולים. ובמילא הוא נראה כמו כל בית בחופש הגדול, מלא בילדים, חומרי יצירה, ארוחות שלא נגמרות וניסיונות בישול ואפייה במטבח. שתי הבנות הגדולות שלי ורבקי, הכלה האחת והיחידה בינתיים, עובדות, בניגוד אליי, שכל החיים הייתי אמא של בית. החופש הגדול די תוקע אותן ואני מיד פותחת את הדלת לנכדים. מה אכפת לי? גם ככה הכל פה חגיגה רועשת, שיצטרפו גם.

אני מראש לא מתכננת כלום לימים האלה חוץ מלהיות עם כולם. לא סידורים, לא נקיונות מיוחדים או סדר בארונות. את זה אני אעשה כשכולם יחזרו ללימודים. אני אפילו מתכוננת אליו מראש, ממלאה את הבית בחומרי יצירה, מקפיאה מנות עיקריות, לפחות לתקופה הראשונה…

הבנות מרגישות לא נוח עם זה. הכלה בכלל… לא משנה כמה הבן שלי מסביר לה שככה זה אצלנו. לא משנה האושר על הפנים שלי כשהיא מביאה את שני המתוקים שלה. בשנה שעברה הן הנהיגו כלל חדש: כל יום אחת אחרת באה לקחת את הילדים ומביאה איתה ארוחת צהריים. בשבילן זה תשלום קטן על הקייטנה הזו, ארוחה פעם בשלושה ימים. בשבילי זה מרגש. כל כך הרבה סבתות מרגישות מנוצלות בחופש. אני ממש מרגישה את ההערכה שלהן. לא שזה ממש חוסך לי, הצעירות המתוקות האלו לא באמת מבינות כמה אוכל צורך גדוד מעורב של ילדים, נכדים ומתבגרים בחופש… אבל זה נוגע ללב.

זיכרון ישן של חופש

כשהייתי ילדה החופש עבר במגרש, ברחוב. היינו משחקים כל היום עם כל הילדים של השכונה. מה? משחקים הכי פשוטים: דג מלוח, תופסת מכל הסוגים, שני כלבים ועצם, מחבואים. לפעמים משחקי כדור, כשהיה. המון חבל. עבה כזה, מטמבור. שמשפשף את הידיים.

החיים היו פשוטים וטובים מאוד, אבל לא הייתה מודעות בכלל לסכנות כמו שיש היום. בוקר אחד, או שזה היה כבר קרוב לצהריים, ישבנו קבוצת חברות על המדרגות של המגרש, מציירות על האספלט באבן גיר. פתאום ניגש אלינו אדם מחייך, שאל אם אנחנו רוצות לראות כמה דברים יפים. לא התלבטנו בכלל. הוא היה כל כך נחמד ואנחנו היינו כל כך משועממות. נכנסנו לבית שלו. הוא פתח מגירות והוציא משם כל מיני מזכרות שאסף בכל מיני מסעות רחוקים שהיה בהם, מסביר על כל אחת מהי וממי קיבל אותה. היינו מרותקות. הוא גם נתן לנו כמה הפתעות קטנות.

אחר כך הוא הזמין אותנו למטבח שלו. הוא הוציא כל מיני עוגיות וגם יין, מספר לנו שזה יין עדין שגם בנות יכולות לשתות. בשלב הזה החוש הפנימי החסידי שלנו התעורר סוף סוף. אמרנו לו שזה לא כשר. הוא הראה לנו כל מיני חותמות והסביר מה שהסביר. כבר לא הרגשנו נוח. קמנו ויצאנו. כמה שהוא לחץ יותר שנישאר ככה היה ברור לנו שאנחנו צריכות ללכת. יצאנו בדממה, מבוהלות. לא שהיה לנו מושג מה היה יכול לקרות, ילדות תמימות שכמונו, אבל הבנו שמשהו בסיפור לא חלק. החלטנו לא לספר על כך להורים.

היום, כאישה מבוגרת, אני מצטמררת מהמחשבה על כך. אני מספרת לילדים שלי את הסיפור הזה, בלי להפחיד. מצביעה על הטעויות שלי. לא נכנסים לבית זר, אם נכנסים – יוצאים מיד, לא מחכים עד שמלחיץ באמת, והכי חשוב – תמיד מספרים להורים!

עם כל הסדנאות שיש היום, אני ממש מקווה שהסיפור היה נגמר אחרת, וגם ככה, ילדים כבר לא מבלים את החופש ברחוב כמו פעם, לא הילדים שלי, על כל פנים. אבל חייבים ללמד ולהזהיר!

חופש עם תוכן

אפשר לצקת תוכן לחופש. ילדים אוהבים ללמוד, במיוחד כשזה לא במסגרת בית ספר… אני פותחת באמצע היום חומש, מזמינה את מי שרוצה לשמוע פרשת שבוע, ילדים עד כיתה ד' אפילו שמחים לשבת סביבי על הספה, לקרוא פסוק, לספר משהו ששמעו בכיתה.

לגדולים אני מציעה "חת"ת קפה" אחרי שהנכדים הולכים. רבע שעה על הספות בנחת, עם קפה, עוגה טובה וספרי חת"ת. כיף ממש. זה גם הופך בעיניהם את החת"ת לסוג של הרפיה נעימה, לא עוד משימה למחוק ביומן.

בעלי מסוגל גם להציע ״דבר מלכות״ על האש. זה בכלל רמה אחרת, לשבת עם אבא בקיץ על המרפסת, למנגל ולגלוש מהמילים של הרבי לכל אקטואליה שקיימת. דברים שאי אפשר לשכוח.

חלום לחופש תשפ"ג

השנה החופש מאתגר יותר. ברוך השם נוסף לנו נכד חדש ואמא שלו, מזכירה רפואית, חוזרת לעבוד ממש עכשיו. לנהל בית בחופש ביחד עם קטנטן בן ארבעה חודשים כששני המתבגרות שלי מדריכות בקעמפים – זה מאתגר במיוחד.

אני בטוחה שיהיה כיף ממש, ושהבנות הקטנות יותר יעזרו, אבל אם מותר לשתף בחלום כמוס, אז הייתי מאוד שמחה שבוע אחרי תחילת הלימודים, כשסיימתי לשקם את הבית ולהחזיר את המשפחה לשגרה – לצאת רק אני ובעלי לכמה ימים באיזה צימר בצפון. יקרה או לא? תשאלו אותי שנה הבאה…

מהו חופש אמיתי?

חופש אמיתי זה חופש עם כל המשפחה יחד. בלאגן, כביסות, אלף משחקים, הצגות בסלון, טרמפולינה על הספות, מלחמת מים במרפסת, חשבון שלא נגמר במכולת. ככה אני אוהבת אותו, מתוך בריאות ושמחה. אני מחכה לו, מתכוננת לקראתו ונהנית מכל רגע. לא הייתי מאריכה אותו כי ילדים צריכים מסגרת ולימודים וגם כי כדי להנות צריך כוח… אבל זה חופש.

משפחה ענקית וכמה שיותר ביחד. תנסו!

באדיבות: מגזין עטרת חיה

*ראשית, מהי מטרת הכנס ?*

בשנה מיוחדת זו, שנת הקהל, הרבי אומר שכל יהודי הוא מלך. אנו הנשים תמיד מלכות.  מנהיגות ומובילות את הבית!  לכן הושקעה חשיבה רבה ומדויקת על מנת שכל אישה שמגיעה לכנס תרגיש מלכה,  ותצא עם כוחות וכלים מעשיים איתם תוכל להמשיך לבנות את ביתה מתוך חיבור לתפקידה הנעלה והשליחות הייחודית שלה בארמונה הפרטי.

*מה יהיו התכנים ביום העיון?*

השנה בכנס נהנה מהפקה ייחודית ומרתקת! במהלך היום יהנו הנשים מהרצאות מרתקות בנושא הבית היהודי, לימוד הלכות בנושא זה, לימוד הלכות בית הבחירה, הרצאה מרתקת מפי המרצה הידועה ש. זליקוביץ על הובלת שינויים במערכות יחסים, ומופע עוצמתי ומטלטל משולב מסך ובמה שהופק במיוחד לכנס זה. בנוסף, יישאו דברים רבנים ורבניות מהשורה הראשונה!

*נשמע שחשבתן על הכל! אך האם דאגתן גם לגשמיות טובה?*

בוודאי! כל אישה תהנה מארוחה חלבית עשירה, אישית ומפנקת אשר תוגש בלובי הממוזג ליד לצד מקומות ישיבה כיאה למלכה!

*מה הרשמים והמשובים אותם קיבלתן על יום העיון בעבר?*

נשים אשר זכו להיות ביום העיון בעבר, שיתפו אותנו כי  הן קיבלו כח ועוצמה למלא את תפקידיהן הרבים מתוך חיבור ושמחה וקיבלו כלים פרקטיים על מנת להוסיף אור בחייהן האישיים, בארמונן הפרטי ובהשפעה על הסביבה.

*האם יהיה ניתן להכניס תינוקות?*

גם על זה חשבנו. בלובי בית יגאל אלון יוקצה מתחם ממוזג אליו הנשים תוכלנה להביא בייביסיטר שתשמור על תינוקן כדי שתהיינה פנויות לחלוטין לשמוע ולהתמלא.

*כמה מילים לסיכום?*

השתתפות ביום זה היא זכות גדולה וחובה לכל אישה שרוצה להיטען ולהתמלא בכוחות להמשך תפקידה בממלכתה הפרטית. בפרט שאנו עומדים לקראת סיומה של שנת הקהל.

אז קדימה! זריזות מקדימות!

הרשמי במחיר מוזל עד כ"ט תמוז באחת מהאפשרויות המופיעות במודעות.

כמו כן, ישנה בחירה בין הרצאות , מספר המקומות בכל הרצאה מוגבל. הבטיחי את מקומך בהרצאה בה הינך מתעניינת.

רשמי לעצמך: יום ראשון, ה' מנחם אב, 23.7 בית יגאל אלון.

להרשמה לחצי כאן

מחכות לך!

בפרשתינו מסופר שלאחר שבני ישראל את מדין ניצחו

השם הורה להם בדיוק איך את השלל יחלקו

מחצים ללוחמים האמיצים

ומחצית לשאר האנשים

וכן השם מורה לכולם

איך להפריש מכל מחצית חלק מסוים

אחד מחמש מאות ואחוז מחמישים

לכוהנים וללווים

לאחר הציווי אומר הפסוק

שמשה ואלעזר קיימו החלוקה בדיוק

הפסוקים הבאים מפרטים את המספרים

כמה זה אחד מ500 וכמה זה אחוז מ50

למה התורה מפרטת כל זאת?

למה היא מסבירה באירוך את כל החשבונות?

בפירוט הפסוקים

אנו רואים

שהמספרים שבשבי נלקחו

היו כאלה שבדיוק התחלקו

למרות שאלו מספרים גדולים

הם התחלקו בדיוק ללא עודפים!

הכמויות היו מדויקות

להראות לנו מעלת המצוות

השם עשה שהחלוקה תהיה כה קלה

כדי שבני ישראל יקיימו בשלימות את המצווה

כאשר יהודי נתקל בקשיים

שיש דברים שמפריעים ומבלבלים

אסור לו בצער להתבוסס

אסור לו לזה להתיחס

עליו לבטוח בהשם

שיעזור לו באופן שלם

עוד ועוד מצוות בשלימות

ונביא להתגלות

השם עשה שהחלוקה תהיה כה קלה

כדי שבני ישראל יקיימו בשלימות את המצווה

כאשר יהודי נתקל בקשיים

שיש דברים שמפריעים ומבלבלים

אסור לו בצער להתבוסס

אסור לו לזה להתיחס

עליו לבטוח בהשם

שיעזור לו באופן שלם

עוד ועוד מצוות בשלימות

ונביא להתגלות

שלום לכולם

השבוע נקרא את פרשת מטות-מסעי

אחד הסיפורים המשמעותיים המתוארים בפרשת מטות הנה מלחמת מדין, כפי שמתאר הכתוב:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר ל"א פס' א'-ב').

מלחמה שמשה ראה בה עניין אישי ועקרוני עד כדי כך שלא הסכים להיפרד מן העולם מבלי לנהל מלחמה זו באופן אישי ולפקח עליה מקרוב.

מלחמה שבה ועל ידה הושלם והסתיים תפקידו של משה רבינו עלי אדמות!

מה עומד בבסיסה של מלחמה זו? ומדוע ניתן לה משקל כה רב על ידי ה' יתברך ומשה עבדו?

מהיציאה מארץ מצרים ועד לכניסה לארץ ישראל, היו היהודים מעורבים במלחמות שונות. לפעמים היו אלו אומות העולם שיזמו את המלחמה – כמו במלחמת עמלק, ולפעמים היהודים עשו זאת כדי לכבוש ארצות ולפלס דרך בדרך ליעד הסופי ארץ ישראל.

אבל מדוע להילחם עם המדיינים? היהודים לא היו צריכים לעבור במדין בדרכם לארץ, ולפי המשתמע מהפסוקים הם אפילו לא כבשו לאחר מכן את ארצם. למה נועדה מלחמה זו?

התשובה על כך ניתנת בפסוק עצמו: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים" כלומר: הייתה זו 'מלחמת לצורך נקמה'.

כאן מתבקשת ועולה לה השאלה נקמה? למה? מה משמעותה של נקמה זו? ומדוע הנה כל כך עקרונית עד כדי כך שבלעדיה משה רבינו לא עוזב את העולם כפי ציווי ה' יתברך אליו "אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" כלומר רק לאחר מלחמה זו השלים משה רבינו את תפקידו בעולם בתור מנהיג של כלל ישראל?

מאמר חסידות אחד שזעזע את אמות הסיפים בחסידות חב"ד:

בכדי להבין את משמעותה של מלחמה ונקמה זו, קצת היסטוריה יהודית: נחזור אחורה בזמן, מאמר חסידות אחד שנאמר ועבר בין אדמו"רי חב"ד לדורותיהם המבוסס על הפסוק בפרשתנו העוסק במלחמת מדין ומכונה 'הֵחָלְצוּ', מילה הלקוחה מהציווי שניתן על ידי משה רבינו המתואר בפסוק כך: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בְּמִדְיָן". (במדבר ל"א ג').

מהטעמים לאמירת המאמר במשך הדורות כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ רבי יוסף יצחק האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד לדורותיהם (אגרות-קודש ח"א עמ'שמ"ה ואילך): הדרוש הזה 'החלצו'.. נאמר שלש פעמים, בשלש תקופות שונות, אשר הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים הוכיחו צאן מרעיתם, ועדת קדשם, עדת החסידים.

הפעם הראשונה הייתה בימי רבינו הגדול המכונה 'האדמו"ר הזקן' (מייסד חסידות חב"ד), כאשר התגלתה מחלוקתבין עדת החסידים בכל הנוגע למנהגי החסידים על אופן ואופי העבודה הנדרשת בתפלה בהתלהבות ובדבקות.

הפעם השנייה הייתה, בימי הרבי המכונה 'הצמח צדק' (רבי מנחם מענדל האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד לדורותיהם) שאמר דרוש זה כאשר נתגלתה מחלוקת בעדת החסידים שגרמה לפירוד הלבבות בעקבות ויכוח על אופי עבודת ה' האם דרך ההשכלה נעלית יותר או דרך עבודת הלב והמידות נעלית יותר.

ופעם השלישית בשנת תרנ"ט (1898) נאמר דרוש זה על ידי הרבי הרש"ב (רבי שלום דב בער האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד לדורותיהם) להוכיח את עדת החסידים, בעקבות אירוע בו אחד החסידים נתבקש לומר לחיים על ידי הרבי, לאותו חסיד לא הייתה לו כוס וחברו שעמד לידו הגיש לו את שלו, הלך אותו חסיד לשטוף את הכוס לפני שמזג לעצמו לחיים. הדבר חרה מאוד לרבי שראה זאת וסבר שהדבר נבע מפירוד לבבות בין החסידים ואהבה עצמית שגרמה לחסידים לתת מקום ומשקל יתר לראות את עצמם ולא להיות רגישים מספיק לזולת.

הבסיס האיתן ועמוד השדרה עליו התחנכו וגדלו חסידי חב"ד מאז ומקדם הייתה דבקות חברים ואהבת ישראל 'חסידים הנם משפחה אחת' כך התבטאו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

מעשים שביטאו ושיקפו היפך אהבת ישראל ודביקות חברים הייתה בציפור נפשם של אדמו"רי חב"ד שדאגו להביע את מורת רוחם מביטויי שנאת חינם ופירוד לבבות.

המאמר נוגע בחלקים עדינים בנפש האדם ופורש את משמעותה של שנאת חינם מקורה ושרשה.

להלן כמה נקודות משמעותיות ממאמר זה (בתרגום חופשי):

מדין הוא לשון מדון, פירוד והתחלקות, והוא עניין שנאת חינם ופירוד הלבבות, שהוא ההיפך לגמרי מצד הקדושה, שהוא בחינת האחדות דווקא. וכידוע שזהו עיקר ההפרש בין הקדושה לצד הטומאה.

'וזהו מה שקליפת מדין הוא שנאת חנם דווקא': שהשנאה אינה מצד איזה פרט, שגרם לו איזה רעה,או שהוא מעורר בו התנגדות, שאז הייתה השנאה תלויה באיזה מדה פרטית.

אלא שהכעס והשנאה הנם על עצם היותו (כלומר על עצם קיומו של זולתו).

אמנם כאשר מיתוסף עניין המדון והריב והשנאה של קליפת מדין, אין זה מצד איזו סיבה כל שהיא, כי אם מפני שאינו יכול לסבול את זולתו, גם שלא ידעו ולא הכירו כלל, ולא היה לו שום עסק עמו כו‘, למרות זאת איננו מסוגל להתאחד עם חברו כו‘ שזוהי משמעות הביטוי הנקרא שנאת חנם, שהוא שונא אותו חנם על לא דבר!

והשנאה הוא מצד שלא יכול לסבול את הזולת. והסיבה לכך הנה הישות שלו, שהוא חשוב בעיני עצמו, ובכלל עניין הישות והרגשת עצמו, שמרגיש את עצמו מאד בכל פרט ופרט שלו כו‘ (תחושת הנרקסיזם), ולכן אינו יכול לסבול את הזולת כו‘, ומפני הישות שלו, אינו נותן מקום לזולתו, שהרי הזולת בהכרח ממעט מציאותו, ולכן אינו יכול לסבול אותו!

לעומת זאת בצד הקדושה שעיקרה הוא 'ביטול'.

ביטול הנו מושג יסוד ומהותי במבנה אישיותו של חסיד, בחסידות חב"ד.

בניגוד לתפיסה הרווחת שביטול עצמי הנו מושג ותפיסה שלילית בה האדם מבטל עצמו בפני זולתו ואיננו נותן מקום ומכיר בעצמו בנפרדותו הסובייקטיבית ובזכות להכרה והכרה הדדית!

ביטול מתאר את המצב ההפוך: אדם הנתון בביטול הנו אדם הבוחר להתנהג בענוותנות ולהיות שפל בעיני עצמו מחד, אך מכיר ויודע מעלותיו וייחודיותו מאידך, רק שאיננו נותן מקום למעלותיו ויתרונותיו לפגוע בכבודו, במעמדו ובמציאות הסובייקטיבית של הזולת!

שם, במרחב בו האדם נוהג בביטול נחווה ונראה את האחדות וההתכללות בינו לבין חברו, שמצד היותו בביטול, הרי הוא נותן מקום לזולת. ומהות עניין זה שהאדם נותן מקום לזולת משמעותו הנה שהוא מקבל את הזולת ומתאחד עמו כפי שהוא ממקומו!

הכרה והכרה הדדית:

הכרה (Recognition ) – הוא מושג שטבעה ג’סיקה בנג’מין פסיכולוגית יהודייה אמריקאית.

וכך היא הגדירה את ההכרה: “הכרה היא תגובת האחר המעניקה משמעות לתחושות, לכוונות ולפעולות של העצמי. ההכרה יכולה לבוא רק מן האחר, שהוא מוכר על ידינו כיצור מובדל מאתנו, לא פרי הפנטזיה שלנו”  (בנג’מין,2005).

ובהרחבה למושג 'מהכרה' ל-”הכרה הדדית” היא כותבת:

"הכרה הדדית (Recognition, Acknowledgment ) – כאשר הכרה זו מקבלת ביטוי מצד שני סובייקטים המכירים זה בנפרדותו של זה, מאפשרים ונותנים ביטוי סובייקטיבי זה  לצד לזה היא מוגדרת כ-“הכרה הדדית” (שם).

מן הדברים ניתן ללמוד על כך שהזולת הפנים שלצדו חי סובייקט בעל צרכים, רצונות ומאוויים ייחודיים משל עצמו, והזולת מאפשר ונותן להם מקום וביטוי עצמי לצדו.

ייחודיותה של הכרה והכרה הדדית הנה בכך שהזולת איננו מבטל את עצמו, את צרכיו, רצונותיו ומאווייו לטובת הזולת, אלא מכיר בהם ומאפשר את ביטויים הייחודי לצדו- כאמור, בכך הוא יוצר מרחב המאפשר לזולת להכיר בו בתורו ואף ליהנות מייחודיותו.

הכרה הדדית מעניקה לאדם מקום ומרחב מאפשר בנוכחותו של האדם כשווה בין שווים, כסובייקט בין סובייקטים, נפרד מאחרים ומחובר אליהם בעת ובעונה אחת.

הכרה הדדית מתייחסת לצורך של האדם שהזולת יראה אותו, ישים לב לקיומו, יתחשב בו.

ראיה זו, שימת לב זו וההתחשבות אותה מעניק הזולת מגדירה את אופן ההתייחסות המאשראת קיומו של הפרט כסובייקט ראוי ועצמאי. היא מקנה תוקף להיותו עצמאי, בעל בחירה, בעל יכולת ליצור משמעות אישית ולהשפיע על יחסיו עם עצמו ועם אחרים.

הכרה זו יש בה בכדי להוביל את האדם לפעולות עצמאיות שאינן מוכתבת על ידי החברה, לביטוי ומימוש עצמי, לתפיסה שאני ראוי ומסוגל להוביל את עצמי ואחרים למקומות משמעותיים.

חשיבותה העליונה של הכרה הדדית מתייחסת לאפשרות הייחודית: קיומן של מגוון דעות שונות בעת ובעונה אחת, מבלי לבטל האחת את השנייה, תוך כדי מתן וביטוי עצמי ממשי וייחודי לכל דעה.

תפיסה זו מדגישה את חשיבות קיומן של דעות שונות ומגוונות, כדי לייצר שיח הדדי מפרה ובריא.כך שלא רק שלדעה ההפכית אין מקום לצדי, אלא שעצם קיומה של דעה נוספת לצדי מפרה אותי ואת מרחב הדיון בו ואליו אני שותף.

"לעולם אל תעלה לישון לפני שהתפייסת עם יקירך"!

רבי אבא היה יושב בשער הפתח של העיר לוד, לפתע ראה בן אדם אחד שבא מן הדרך והתיישב על איצטבא – פיסת אדמה בולטת העומדת ותלויה באוויר שתחתיה פעורה תהום, מכיוון שהיה עייף מאוד מהדרך לא חש בסכנה הכרוכה בשכיבה על אותה פיסת אדמה רעועה ונשכב לנום שם מעט. לפתע ראה רבי אבא נחש אחד שקרב אל האיש להזיקו, ובמקביל ראה רבי אבא אפעה (נחש ארסי ממין הצפעונים) שיוצא ממחילתו והורג את הנחש שקרב אל האיש. כאשר נעור האיש ההוא, ראה את הנחש המת, נעמד האיש ללכת לדרכו ולפתע נפלה האיצטבא שמתחתיו עליה שכב והוא ניצל מנפילה תהום וממוות בטוח.

ניגש רבי אבא בריצה ובהתפעלות אל האיש ושאל אותו אמור לי בבקשה מה מעשיך? כעת הייתי עד לשני נסים שה' יתברך עשה עמך ואתה כלל לא יודע עליהם, אין לי ספק שאין ה' יתברך עושה נס לחינם אם כן בזכות מה עשה עמך ה' יתברך שני ניסים אלו בוודאי יש לכך סיבה?. אמר לו אותו אדם, כל ימי לא קרה מקרה בו עשה לי אדם רע, שלא התפייסתי עמו ומחלתי לו מיד, ואם לא יכולתי להתפייס עמו, השתדלתי להיטיב עמו. לעולם לא עליתי על מיטתי עד שמחלתי לו ולכל אלו שציערו אותי בלב שלם, אף פעם לא נטרתי שנאה לאף אדם על הרע שעשה לי, ולא די לי בזה אלא שמאותו היום והלאה השתדלתי לעשות עמו ועמהם רק טוב (מעובד על פי ספר הזוהר פרשת מקץ דף ר"א עמ' ב').

כמה מדהים וכמה סמלי לחשוב על כך שאותו אדם שהיה מקפיד שלא לעלות על יצועו עד שלא הסיר מלבו כל קפידא (כעס או טינה בלב) על כל אדם שהוא שציער אותו או הזיק לו באותו יום, שהצלתו הייתה סביב עלייתו לנוח ולישון על פיסת אדמה רעועה שתחתיה פעורה תהום.

אדם העולה על יצועו רק כאשר אין בלבו שום קפידא על אף אדם בעולם למרות הצער הגדול הכרוך במעשי בני אדם כלפיו, ראוי הוא שהקרקע עליה הוא ישן/הולך תגן ותשמור עליו!

הקרקע עליה הוא ישן הפכה לקרקע הקיומית עבורו, בה הוא מגלה את האדם שבו, זה הישן על פיסת אדמה החשה את האהבה האנושית היוקדת בו, והופכת למחסה ומגן עבורו.

פיסת אדמה זו נבראה במיוחד עבורו, כדי לבטא את האהבה הגדולה אותה חש ה' יתברך כלפי אדם העולה על יצועו כשהוא נקי וזך ממחשבות או תחושות ורגשות טינה כלפי כל אדם שהוא בעולם.

גם הנס הראשון משקף את מעשיו של אותו אדם. כאשר קרב אליו נחש המשול בדברי חז"לליצר הרע המכונה 'נחש הקדמוני', כדי לערער כל אותו אדם ועל זכויותיו, זימן ה' יתברך נחש כנגדו להצילו. על דוגמא זו מתאים מאמר חז"ל (מסכת שבת עמ' קכ"א עמ' ב') 'פגע בו כיוצא בו', כלומר: אותו נחש הפוגע נפגע ממינו שלו עצמו כלומר מנחש האפעה!

אדם המונע עצמו משמירת טינה, שנאה, כעס בלבו על חברו המשולה לארס הנחש המזיק, ראוי הוא שינצל מארס הנחש על ידי ארס הנחש עצמו!

יצא לי בהזדמנות נדירה כאשר נבחנתי אצל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל בלימודי הסמיכה לרבנות, לשאול על התבטאות נדירה שלו בלוויה של רעייתו ע"ה, "אינני מבקש ממנה מחילה כי מעולם לא ציערתי אותה". מה אנו בני אדם הפשוטים שאיננו נמצאים בדרגה זו, ומידי פעם אכן פוגעים או מצערים את קרובינו או יקירנו לצערנו גם אם זה בטעות ולא מתוך כוונה חלילה לפגוע או לצער, אמורים לעשות עם אמירה שכזו?

הוא חייך בחיוך האבהי הנצחי שלו ואמר לי: "אנחנו בני אדם, ובני אדם טועים ונכשלים מידי פעם ואף פוגעים ומצערים את יקרינו. אבל זכור: לעולם אל תעלה לישון לפני שהתפייסת עם יקירך"!

מלחמת חורמה ב-'מדין' השוכן בכל אחד ואחת מאתנו!

'מלחמת מדין' הנה מלחמה על הבית שלנו, על האחדות מבית, על האחדות בתוכנו! מלחמת מדין מציינת את ההכרה וההכרה ההדדית שלנו האחד בזולתו.

היכולת לתת מקום לזולת לצדי להכיר בו, בדעותיו, ברצונותיו ובמאווייו, הנה מלחמה קיומית יום יומית בה אנו נותנים ומקבלים ביטוי ל-מהי אהבת חינם.

מלחמה בה אנו נלחמים בצדדים האפלים שבנו:

המונעים מאתנו לתת מקום ומרחב לזולת לצדינו.

המונעים מאתנו לכבד את דעותיו למרות שאיננו חייבים להסכים איתם.

המנועים מאתנו לאפשר לזולת צמיחה לצדינו.

המונעים מאתנו לאהוב את החלקים השונים והייחודיים של הזולת ולהיתרם מהם.

המונעים מאתנו לקבל את הזולת כפי שהוא ולהתאחד אתו.

כעת נבין יותר מהי ייחודיותה ומשמעותה של מדין המציינת נקמת ה' במדין!

למשה רבינו כמנהיג העם, אין פריבילגיה לתת ביטוי, מקום ומרחב לפירוד הלבבות בעם ישראל, לאפשר מצב של שנאת חינם חלילה, מה שמציב את משה על שתי רגליו ומוביל אותו להתעקש באופן שלא משתמע לשני פנים, אני לא זז מכאן, אינני עוזב את העולם, אינני עוזב אתכם עד שאני לא מסיר את 'קליפת מדין' מכם ומתוככם!

מבחינת משה כל היסוד הקיומי של עם ישראל ניצב לפתחה של אהבת חינם ובלעדיה אין להם קיום אמיתי!..

שבת שלום ומבורכת

לעילוי נשמת רחל בת זהבה

לפני יום פגשתי אם צעירה… כמובן, שזו היתה הזדמנות בשבילי, להציע לה לקנות אות בספר התורה של ילדי ישראל. הסברתי כמיטב יכולתי אך היא אמרה, שצריכה לשאול את בעלה…אני עניתי לה – "על הרבי מליובאוויטש אין שאלות"!

הייתי מאוכזבת מאד. הרי לקנות ביסלי – במבה – על זה, לא שואלים את הבעל רשות. התקדמתי לעבר היציאה.

היא לפתע פונה אלי ואומרת בחיוך: "אמא שלי היתה אצל הרבי"! שאלתי באיזה שנה וענתה – "1988. אמא שלי היתה אז בתחילת הריון. עוד לא ראו כלום. והרבי ידע. הגיש לה שני דולרים! אחד עבורה ואחד בשביל העובר.

והעובר – זו אני"!!

לפני כחודש השתתפתי בחתונה. אני לא מכירה את הכלה, אך יש פסוק – "את מכבדי – אכבד". היות והוזמנו – החלטנו לכבד ולהשתתף.

אמרתי בליבי, מה השליחות שלי בחתונה הזו? זה לא החוג שלנו. אך הרי הכל מתוכנן מלמעלה בהשגחה פרטית מדויקת.

במסדרון שהוביל אל האולם, פגשתי אם צעירה עם תינוק, שהשתתפה בחתונה אחרת באולם הסמוך. ניסיתי להסביר לה על המבצע של הרבי,  אות בספר התורה של ילדי ישראל.

במרחק לא רב ממנה, עמדה אישה שהקשיבה לדברי. פניתי והצעתי לה להתקרב, כדי שתשמע על מה מדובר. שאלתי אותה, האם היא האמא? וענתה – "כמעט. אני השוויגער".

להפתעתי העצומה מספרת לי האישה, שהיא למדה במוסדות החינוך של חב"ד ב…מלבורן, אוסטרליה. אצל הרב גורביץ . אביה חסיד גור ולא היה מרוצה מבית הספר שהיה במלבורן. ושלח אותה ללמוד בחב"ד!!

היא זוכרת איך המורות התייחסו בחום, באהבה ובקירוב לתלמידות. היא זוכרת את הפסוקים שהיו אומרים כל יום. אם לא היתה לומדת שם – מי יודע מה היה עולה בגורלה…

אחותה נהייתה חב"דניקית – שליחה של הרבי. גם בתה שליחה של הרבי.

היא נתנה לי את מספר הנייד שלה ולאחר מספר ימים דיברנו. זכינו, שתקנה אותיות בספר התורה לכל נכדיה, בספר התורה של ילדי ישראל. ועבור ילדיה הבוגרים ובני זוגם, כמו גם לעצמה ולבעלה, אותיות בספר התורה הכללי לאחדות עם  ישראל.

אם לא הייתי מנסה לדבר עמה על המבצע של הרבי, אות בספר התורה של ילדי ישראל,  לא הייתי זוכה לפגוש את פירות השליחות של הרבי ב…מלבורן – אוסטרליה.

לפני למעלה משלושים שנה, שיתפה אותי חברת ילדות במשהו מדאיג ביותר. הרופאים חשדו שיש לה ל"ע גידול בראש, והיא אושפזה בבית רפואה ביילינסון בפתח תקוה.

היות והרבי הסביר, שאנחנו לא כמו חסידי פולין, שהרבי שלהם מתפלל ומברך. אלא שבחב"ד דורשים יגיעה.. וכשפונים לרבי לבקש ברכה, צריך לקבל על עצמנו החלטה טובה רוחנית נוספת( ואפילו משהו קטן).

החלטתי לקחת על עצמי בלי נדר, לרשום מאה ושמונים ילדים לאות בספר התורה של ילדי ישראל. לזכות חברתי לרפואה שלמה. כתבתי על כך לרבי, ושיגרתי בפקס למזכירות במרכז חב"ד העולמי בניו יורק – "770".

כעבור זמן קצר, ביום שבת קודש,  הגיעו הרופאים למיטת חברתי. הם הודיעו לה, שברוך השם הכל תקין והיא משוחררת לביתה . עכשיו בזה הרגע.

היא שמחה מאד אך הסבירה, שהיא אישה דתית. שומרת שבת. ולא יכולה עכשיו להגיע לביתה שמחוץ לעיר.

היות והיא שוחררה, היא צעדה רגלית בשבת עד לביתה בבני ברק. ב"ה כשהיא בריאה ושלמה.

בזמן הנגיף פגשתי שבעה יהודים שחלו . לאחר שקנו אות בספר התורה הכללי – הם ב"ה החלימו בביתם. ללא הרדמה. ללא הנשמה, ללא אשפוז.

אשה מעוברת, שהיתה מונשמת ומורדמת ונקנתה עבורה אות בספר התורה הכללי, וגם תהילים נאמרו לזכותה. התעוררה שבועיים ויום  !!! לאחר מכן בריאה ושלמה. וילדה ב"ה בבריאות תינוק בריא ושלם. גם לתינוק נקנתה ב"ה אות בספר התורה של ילדי ישראל. כפי שאומר הרבי, שזו סגולה לשמירה!

זוכרים את החייל איציק סעידיאן? הוא היה מונשם ומורדם כשמצבו היה ל"ע… קנו לו אות בספר התורה הכללי. וב"ה הוא איתנו. חי.

לפני יומיים סיפרה לי בחורה, (שזכתה וקנתה  בדיוק לפני שלוש שנים,  אות בספר התורה הכללי לאחדות ישראל לבני משפחתה). שאמה בכתה מהתרגשות !!! כשקיבלה את התעודה, עבור האות שנקנתה עבורה בספר התורה המיוחד הזה.

אני  מתרגשת ומרגישה  עידוד רב  מהשם יתברך,  לשמוע תגובה כזו לאחר שלוש שנים! כדי שנקבל תוספת מרץ,  להמשיך ולרשום את מי שעדיין אין לו אות.

הסיפורים שסיפרתי הם "על קצה המזלג". וניתן לכתוב חוברת עבת כרס מרגשת על הניסים והנפלאות, שמתחוללים אצל יהודים כתוצאה מהמבצעים הקדושים של הרבי.

היות והרבי אומר, שהעיקר הוא המעשה. שהנשמה יורדת לעשות מצוה כאן, כשהיא בתוך הגוף בעולם הזה הגשמי.

הרשו לי לבקש מכם. תתחילו לרשום!! ( בוגרים מגיל מצוות ומעלה) לאות בספר התורה הכללי. וילדים וילדות עד גיל מצוות, למבצע של אות בספר התורה של ילדי ישראל.

הידעתם שניתן לקנות גם עבור הילדים אות בספר התורה הכללי?

הידעתם שהרבי אמר על המבצע הזה שזו בקשה נפשית?

האם ידעתם,  שהרב משה אוירכמן שיחי', יו״ר הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי לאחדות ישראל, שאל את הרבי לאחר סיום הספר הראשון,  האם להמשיך לכתוב עוד ספרי תורה?

והרבי ענה לו: "בתנאי שלא יפסיק כל עוד וישנו יהודי,  שאין לו אות בספר התורה".

ב"ה ניפגש בירושלים ברחבת הכותל המערבי ב- כ' מנחם אב בשעה ארבע וחצי. שנת הקהל.  תשפ"ג. . בהכנסת ספר התורה השמיני ! של ילדי ישראל.  ב"ה יהי' מאוד מאוד מרגש.

יהי רצון שנזכה לראות את מנחמנו. הרבי יבוא ויגאלנו, גאולת עולמים בגאולה האמיתית והשלמה. אמן!!!

טמה חורושוכין.

בין החוויות: שיעורים ומפגשים עם משפיעים ומרצות בכירות, תפילות מתוך התרוממות, התוועדויות מרגשות, סיורים וטיולים, סדנאות מקצועיות, פעילות גופנית מודרכת ועוד. בשבת תתקיים "קבלת שבת מוזיקלית" וסעודות עשירות במיוחד, והיא תיחתם ב"מלווה מלכה" ייחודית בהשתתפות השחקן מיכאל וייגל.

"ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה –

לא (רק) מפני שביטול הגלות הוא על–ידי ביטול סיבת הגלות

(שבא על–ידי ההיפך דאהבת ישראל),

שהרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות…

על סף הגאולה,

בוודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות" (מדברי הרבי מה"מ בד"מ השבועי).

ואיך אומרים את זה בחרוזים? (תנסו לשמוע את הצליל והמקצב של תהלוכות ל"ג בעומר)

"באהבת ישראל – נביא את הגואל".

מה שלא אומרים בסיסמא הקצרה הזו הוא שבעצם מדובר לא רק על הבאת תקופת הגאולה בעתיד (הקרוב מאוד בעז"ה!), אלא גם בהחדרת הגאולה לחיים הפרטיים שלנו עכשיו ממש:

"ולכן, ההדגשה דאהבת ישראל היא –

בתור טעימה

ועד להתחלה

דהגאולה האמיתית והשלימה"

אין ספק שכל מי שהתנסתה אי פעם במאבק הזה של לדון לכף זכות, לאהוב בלי תנאים, להתגבר על כאב וניסיונות של הסטרא–אחרא להשחיר לנו את הלב – כל מי שיצאה מנצחת באמת ממאבק כזה – מכירה את הרגשת הטוהר וה"גאולה" שמרגישים עם זה.

אבל הרבי מה"מ מדגיש מעבר לכך, את הרובד הרוחני שפועלת אהבת ישראל בקשר לגאולה, כי מה עניינה של הגאולה?

"הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות,

שמודגשת באחדותם של ישראל"

ובכלל האחדות הזו היא בכל ישראל במידה שווה, כי "שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, יחידה הכללית".

אז יש לנו מטרה: להגיע לאהבת ישראל אמיתית.

גם לה מגיע!

ונראה לכן שזהו?

מה פתאום!

אם את באמת אוהבת אותה, אהבה אמיתית ולא תלויה בכל מיני דברים חיצוניים, אז תדאגי לה גם באמת, דאגה שתתבטא בלעשות טוב עבורה, טוב אמיתי:

"ועל פי זה יש להוסיף גם בהפירוש ׳ומקרבן לתורה׳ –

שהכוונה היא להקירוב ללימוד התורה דגאולה העתידה,

׳תורה חדשה מאיתי תצא׳".

זוהי, מסביר הרבי מה"מ, גם המשמעות של המשנה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ולא סתם תורה, אלא כמו שמופיע בציטוט למעלה – תורת הגאולה. ומדגיש הרבי מה"מ: לעשות זאת לא כתיקון לסיבת הגלות אלא כטעימה והתחלה של הגאולה.

תכל׳ס

בשבוע הבא מתחילים תשעת הימים (ובעז"ה שנחגוג אותם כבר בתור "חול המועד" הכי ארוך שיש, חול המועד של 'שלושת השבועות', כשתחילתו של החג בי"ז בתמוז וסיומו בט' אב: שני ימים שיהפכו בגאולה לחגים וימים הכי טובים!),

בכל אופן – הוראת הרבי מה"מ בתקופה שלפני הגאולה האמיתית והשלימה הייתה לערוך "סיומי מסכתות" בתשעת הימים, כולל גם בשבת וגם בתשעה באב (באופן המותר), יחד עם הוספה בצדקה המקרבת את הגאולה.

ולא סתם, אלא לעשות זאת בשמחה וברוב עם – לאחד בכך רבים מישראל (באחדות שמעל להתחלקות!), כולל שיתוף קטנים (וההדגשה היא גם על קטנים בגיל – שירגישו בבית אווירה של ציפייה לגאולה, לבית המקדש, רצון לדעת עליו כמה שיותר וגעגועים לכל מה שהוא אומר, וגם על קטנים בידע – החל מאמירת 'ווארט' כשפוגשים שכנה במדרגות, וכלה ב'לסחוב' אותה לשיעור כזה),

ובקיצור – לחיות גאולה!

באדיבות: מגזין עטרת חיה

לכל אחת (וגם אחד) מאיתנו ישנה משאלה כמוסה: "להזדקן יפה". תהליך ההזדקנות הוא בלתי נמנע אך עם זאת אפשר להאט אותו בעזרת אורח חיים נכון ואימוץ הרגלים בריאים: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית מותאמת, מנוחה מספקת ועוד. כל אלה מסייעים לגוף לשמר את עצמו במצב מצוין. במקביל, אנו מעודדים את כלל החברות לערוך בדיקות סקר תקופתיות, לגילוי ומניעה מוקדמת של בעיות בריאותיות כאלה ואחרות.

במקביל לעשייה בעולם ה"רפואי" הקלאסי והעלאת המודעות, רבות מהפעילויות השוטפות שאנו מקיימים ב"נפלאות מתגברות" מהוות כלי למניעה או עיכוב ההזדקנות:

פעילויות לימוד התורה תורמות להתחדשות, לשימור היכולות המנטליות וכושר הלמידה, ותורמות גם למצב הרגשי

המסעות והטיולים, בדוגמת מסע הסליחות שאנו כבר מתחילות להתכונן אליו (וייערך אי"ה לקראת ראש השנה) מהווים הזדמנות לתגליות חדשות ולחוויות מרגשות.

ימי הנופש והמפגשים מכניסים חיים במשתתפות וגם הציפייה להם משמרת אנרגיה צעירה ובריאה!

נאחל לכל המתגברות בריאות מצוינת וקיץ נפלא.

סדנא עם הגב' חנה רות אברהם

הרצאה עם הגב' המשפיעה הגב' גולדי הניג

התוועדות אל תוך הלילה עם הרבנית סטערנא אלפרוביץ

ושיעורים ממוקדים עם הרבנים נחמיה גרייזמן, הרב לייבוש קפלן והרב אליעזר ווילשאנסקי ועוד.

בנוסף, נהנה מסדנת יצירה, לבקר בהיכלו, עם הגב' איריס שופן

כל זאת בנוסף לסיור בעיר העתיקה ותפילה מיוחדת בקבר הרשב"י

יחד עם ארוחות מפנקות וחדרים מחודשים  ב'בית בצפת'.

אז תרשמי לעצמך:

*ימים שני-שלישי כ"ח-כ'ט  תמוז

מתחדשות בתודעת הגאולה!!!

כאן נרשמים בקלות:

https://ultra.kesherhk.info/external/paymentPage/312220

לפרטים 0542527704 לאה 052-3949418 סיון

שימי לב❣️ *נשים שחברות במועדון 'ענינו של משיח'

שעל-ידי התאחדות החסידים יש הטבה מיוחדת*.

לפרטים אודות המועדון 0533755922

על העשייה מנצחת הגב' ססיל ויספיש ובעוד זמן לא רב ייערך מפגש הפתיחה בהשתתפות המתגברות מהעיר. צפו לבשורות מרגשות!