"אם אתה משמח את שלי"

אחד המאפיינים המיוחדים של נפלאות מתגברות הוא שהעשייה סביב הקמפיין אינה נפרדת מהפעילות הרגילה, אלא מהווה המשך שלה וזיקוק המהות הייחודית לארגון. "לאורך כל השנה אנו עוסקים בהעצמה של האלמנות ובהוספת שמחה, כאשר כל אחת מהמתגברות מחזקת את רעותה ולוקחת חלק פעיל ב'שרשרת השמחה'. מה שקרה כאן בימי הקמפיין זה ביטוי של הלך הרוח הזה בכל העוצמה!" מספרת המייסדת והרוח החיה מאחורי הארגון, מירי שניאורסון – "כל אחת ואחת הרגישה חלק ופעלה מתוך התלהבות נדירה. החברות לקחו יעדים והגיעו לתוצאות פנומנליות. ובעינינו זה לא גיוס תרומה למען העשייה – זו העשייה עצמה!!!"

שמחה פועלת ישועות

וכמו בכל אירוע או פעילות של הארגון שבהם המופתים מתגלגלים, גם בימי השותפות מגיעים עוד ועוד סיפורים. אחת השגרירות בשנה שעברה מספרת שבתה הייתה כבר בגיל מבוגר יחסית וחיכתה שנים רבות לזיווג הגון. בקמפיין הקודם היא לקחה על עצמה יעד, וביום הראשון של הקמפיין בשנה הגיעה הבשורה המשמחת שבתה השתדכה בשעה טובה!

וזה לא נגמר כאן: האם הנרגשת החליטה ביום הקמפיין האחרון השנה שהיא רוכשת דולר מיוחד שהתקבל מידו הק' של הרבי. כשהגיעה אל משרדי "נפלאות מתגברות" לאסוף את הדולר גילתה שהדולר התקבל מהרבי בתאריך ט"ו באב – בדיוק היום שבו נקבעה חתונת בתה!!!

שותפות פורצת מגזרים וגבולות

הצוות מספר לנו עוד ועוד סיפורים על שותפות ושגרירות שנרתמו מתוך שמחה אמיתית. כמו למשל אשה שאחותה התאלמנה וגם אמה נפטרה, והיא החליטה להגיע לקראת סיום הקמפיין אל החפ"ק בכפר חב"ד ולערוך בו טקס מרגש של הפרשת חלה. הטקס קיבל משמעות עמוקה עוד יותר משום שבדיוק באותו השבוע קראו בתורה בפרשת שלח על ציווי הפרשת חלה. במהלך הערב היא נשאה תפילה שבנותיה יזכו במהרה לשידוך וכעת ממתין הצוות בציפייה דרוכה לבשורות טובות…

"אשרינו שאנו זוכים להוסיף אור ושמחה, ובעיקר נוטעים המון אמונה ותקווה בלבבות. בעזרת ה' ממשיכים מחיל אל חיל כדי שבשנה הבאה נוסיף עוד ועוד מתגברות ונכניס לחייהן אור!"

סיכום תוכן השיחה

מצגת סיכום

דף צביעה

כשביקשתי את ברכת הרבי לכתיבת הכתבה ("איגרות קודש" כרך כ' שנפתח בעמוד רז) ראיתי את מילותיו העוצמתיות כל כך;

"תקותי אשר בכל מקום שמבקר, אם נמצאים שם אחינו בני ישראל, משתדל להפגש אתם ומזכירם, ומעוררם ומעודדם על גזע צור מחשבתם, והרי לא תמיד יודעים אנו בפעולותינו בעולם הזה מהו העיקר. עד שאפשר שמסבב הסיבות גורם לכמה סיבות ופעולות ועינינים *בשביל  מאורע אחד*, *פגישה אחת ופרט אחד*."

באחד מימי השבוע, נכנסתי שלא כמנהגי לחנות לממכר פלאפל. ב"ה, במשך שנים רבות לא דרכה כף רגלי במקום כגון זה, והצלחתי לעמוד במשימה – לא לקנות את המאכל הטעים אך המשמין הזה.

הפעם עמדתי בתור. מולי, מעבר לדלפק, עמד נער צעיר כבן ארבע עשרה שנים,  ושירת את הקונים. הוא החזיק בין אצבעותיו סיגריה בוערת ועישן להנאתו. עיניו היו ממוקדות בטבעות העשן המסתלסלות ועולות מעלה אל על. הוא המשיך לעשן,  כשהוא מרוכז כולו בסיגריה שבידו.

חשתי כאב לב ורחמים עליו. נער כל כך צעיר, שמסכן את בריאותו. הרי ידוע ומפורסם ברבים,  הנזק העתידי לריאות. פניתי אליו ואמרתי ; "ילד מתוק שכמוך. חבל שתזיק לעצמך. בבקשה תעשה מאמץ. תקח החלטה טובה ותגיד לעצמך, שאתה רוצה לחיות ולהיות בריא. מהיום תעשה שינוי!  –  מה דעתך,  שתתנתק מעכשיו  מהחיבור הזה לסיגריה?".

הוא ענה לי; " אני כבר התרגלתי! לא יכול להפסיק לעשן"!

החלטתי לספר לו על שיחת טלפון (שמקורה בטעות),  שהתקיימה בהשגחה פרטית, ביני לבין אשה שלא הכרתי בת שמונים ושתיים!

בסיום השיחה עמה, עלה בדעתי להפיק משהו חיובי מהמפגש הקולי, למרות הטעות הטלפונית. הצעתי לה בשם הרבי,  שתדליק נרות שבת. היא ענתה,  שמדליקה אך לא בזמן הנדרש. הסברתי לה על הזכות לקיים מצוה כהלכה. היא הסכימה לקבל על עצמה להקפיד על הזמן, אך עדיין  לא ידעה את זמני ההדלקה. הבטחתי  לעדכן אותה בכל יום שישי, בהודעה לפל' שלה. היא אכן עמדה במשימה והתמידה להדליק נרות בזמן!

בהמשך קיבלה על עצמה עוד החלטות טובות; קנתה לכל בני משפחתה אותיות בספר התורה הכללי. בנוסף,  גם אותיות בספר התורה של ילדי ישראל,  לכל נכדיה ונכדותיה.

היא ב"ה התקדמה עוד  והסכימה לאחר תקופה קצרה, לקנות מזוזות כשרות ומהודרות, שהותקנו בכל פתחי דלתות דירתה.

התמדנו בשמירת הקשר. באחת משיחות הטלפון שקיימנו סיפרה,  שהיא חוגגת את יום הולדתה השמונים ושלוש. זו הייתה הזדמנות לדבר עמה,  על החשיבות של שמירת יום ההולדת לפי התאריך העברי. היא סיפרה, שזו תהיה עבורה הפעם הראשונה!

אחת מקרובות משפחתה הייתה נשואה מספר שנים, אך לא זכתה לילדים ל"ע. היא התפללה עבורה לאחר הדלקת הנרות, ואף השפיעה עליה להתחיל להדליק נרות שבת.

ב"ה התרחש הנס בהולדת בנה הבכור!

בסיום דברי הדגשתי בפניו – "אם אשה בת שמונים ושתיים עשתה שינוי כה גדול בחייה – ב"ה גם אתה יכול"!

הוא נפעם מהסיפור ששמע, חייך  וענה לי בשמחה: "מסכים"!

תגובתו שמחה אותי מאד,  והתרגשתי מהזכות,  שהשם יתברך  זיכה אותי, להשפיע לטובה למען בריאותו.

חלפו מספר ימים. התלבטתי מאד אם להעלות על הכתב את המאורע המיוחד הזה שחוויתי. חשבתי בליבי,  מן הראוי לשאול את הרבי.

לאחר ההכנות הרוחניות של אמירת שלושת השיעורים בספר החת"ת ונתינת צדקה, נטלתי כרך י' של "איגרות הקודש",  שנפתח לי בהשגחה פרטית  בעמוד קטז.

המילים של הרבי כל כך קולעות; הרבי מדבר על הצלת נפשות מישראל, על אהבת ישראל, על עבודה שהיא נקראת דברים פעוטים או אפורים ( כמו המאורע הנ"ל  שחויתי) או עבודה בנצורות וגדולות.

"מובן גם כן שהעבודה,  שנדמה שתהי' לגדולות ונצורות יש לכל אחד חשק יותר לזה, מה שאין כן עבודה יום יומית ובענינים הנקראים בלשון הנ"ל ענינים פעוטים, שצריך למדה חשובה של קבלת עול".

והנה הנחיה  ברורה; " ובמילא אין למי שהוא רשות לפטור את עצמו ממנה,  ובפרט אלו שזכו לאור תורת החסידות הדרכותיה ומנהגי'ה…..*בינתים הולכים עשיריות מהנוער שמאלה*."

כמה אקטואלי !!!

המסקנה: " ובפרט לעוררו על חובתו לסביבתו המידית, להפיץ בה מאור שבתורה,  זוהי תורת החסידות הדרכותיה ומנהגי'ה. ואין לך דבר העומד בפני הרצון"..

ומכאן, פונה אני  אליכן, הקוראות היקרות!  הרבי פונה באופן אישי,  לכל אחת מכן, שקוראת עכשיו  את הכתבה הזו בהשגחה פרטית ! כו-ל-נו  צריכות לעשות ולפעול,  ולהשפיע בקדושה.  על עוד חברה,  עוד שכנה,  עוד אשה ב"סופר"…בכל המבצעים הקדושים של הרבי. גם אם עד עכשיו לא העזת !

בעזרת השם, שניזכה כבר להיפגש בעזרת נשים,  בבית המיקדש השלישי,  הניצחי בירושלים. בגאולה האמיתית והשלמה,  עם הרבי משיח צדקנו. תכף ומיד ממש. אמן כן יהי רצון!

בדידי הווא עובדא

טמה חורושוכין

מצרכים:

לבצק:

4 ביצים

3/4 כוס סוכר

מרגרינה ללא מלח

2 סוכר וניל

3.5 כוסות קמח

1 אבקת אפיה

לגבינה:

קצפת צימחית כפולה/ 2שמנת מתוקה

חצי כוס סוכר

2 גבינה

אינסטנט פודינג

רבע כוס חלב (צריך רק אם משתמשים בקצפת צמחית)

אופן ההכנה:

הבצק: 

לערבל במיקסר בוו גיטרה (צורת K):

4 ביצים – כשהקצף מתייצב מעט, להוסיף 3/4 כוס סוכר, לערבל עוד מעט ולעצור.

להוסיף: מרגרינה רכה, חתוכה לקוביות, סוכר וניל, קמח וא. אפיה.

לסיים ערבוב כשהבצק הופך למקשה אחת.

לשטוח את הבצק בתבנית בינונית ולאפות ב180 מעלות עד שמשחים.

הגבינה: 

להקציף את הקצפת/שמנת לאחר שהקצף יציב – להוסיף סוכר, לערבב עוד מעט ולעצור. להוסיף: אינסטנט, גבינות וחלב ולסיים הקצפה.

לאחר שהבצק התקרר, לגרד בזהירות שכבה דקה ולפורר אותה לפירורים בצלוחית נפרדת.

לשפוך את הגבינה  מעל העוגה. ולפזר מעליה את שכבת הפירורים. להכניס למקרר לכמה שעות לפני הגשה.

בנפלאות מתגברות זיהינו את הצורך שעלה שוב ושוב מהשטח ולכן פיתחנו את המיזם החדש והמרגש – מיזם שכולו ביקור חולים ועזרה הדדית בין "אלמנות-אחיות". בפרויקט "מִתְגַּבְּרִיאוּת" מלוות מתגברות את חברותיהן לבדיקות רפואיות וגם מבקרות אותן בתקופת ההחלמה.

המתנדבות של מִתְגַּבְּרִיאוּת הינן בעצמן אלמנות, בעלות ניסיון (ולא אחת גם בעלות הסמכה רשמית) בתחום הסיעוד או הטיפול. במקרים רבים, בייחוד בטיפולים מורכבים יותר או בכאלה הנמשכים זמן רב, נוכחות של אדם נוסף הינה קריטית: היא מסייעת לחולה מנטלית ופיזית ומעניקה לו גם את השקט במקרים שדרושה קבלת החלטה רפואית כזו או אחרת.

האחיות המתגברות חולקות ביניהן את הידע כחלק בלתי נפרד מהרשת החברתית של נפלאות, ועוסקות גם בביקור חולים אצל חברות המחלימות ממחלה או נמצאות בתקופת טיפולים. אלה יכולות לפנות למשרדי נפלאות מתגברות וצוות המשרד דואג "לשדך" ביניהן לבין האחיות.

מִתְגַּבְּרִיאוּת היא חוליה נוספת בשרשרת העשייה המופלאה למען האלמנות. זה הזמן לקחת חלק ולהיות שותפים למענן – עזרו לנו להגיע אל היעד ולהיות כאן גם בשנה הבאה עבור מאות מתגברות מכל הארץ!

לתרומה מאובטחת ומהירה עכשיו

סיכום תוכן השיחה

מצגת סיכום השיחה

דף צביעה

שלום לכולם   

השבוע נקרא בתורה בפרשת שלח.

הכל מתחיל ומסתיים באופן בו אנו בוחרים להביט על עצמנו!

הסיפור המרכזי בפרשה (שעל שמו היא נקראת) הנו שילוח המרגלים לתור את הארץ. המרגלים שתרו את הארץ 40 יום חוטפים 'פיק-ברכיים' מהמפגש עם הארץ ועם העם היושב בה, מוציאים את דיבת הארץ רעה וממרידים את העם כנגד משה ומדברים סרה המשולבת בכפיות טובה על ה' יתברך ומשה על כך שהוציאום ממצרים להמיתם במדבר.

סיפור טראגי שבסופו של יום מסתיים בהודעה הדרמטית של ה' יתברך למשה כל הדור הזה שלא רצה לנחול את הארץ והוציאו דיבה על הארץ הטובה ימותו במדבר במהלך 40 השנים הבאות (כנגד 40 ימי הריגול, יום לשנה) ולא יזכו להיכנס לארץ. מלבד יהושוע בן-נון וכלב בן יפונה שלא שיתפו פעולה עם המרגלים ובנוסף הילדים עד גיל 20 והנשים שלא היו שותפים למרד נגד ה' ומשה עבדו.

אחת האמירות המשמעותיות בה התבטאו המרגלים הייתה: "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר י"ג, ל"א).

בכדי להבין את משמעות האמירה: "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" נקדים את האמירה הנוספת בה התבטאו המרגלים לאחר מכן בסדר המקרא: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם (במדבר י"ג, ל"ג(.

האמירה 'וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים' – משקפת דימוי וערך עצמי נמוך, כאשר האדם רואה את עצמו כ-'חגב' גם הזולת רואה בו חגב – וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.

ומשם נולדת האמירה: כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ- שמשמעה הוא 'כִּי חָזָק' – החוזק של אויבנו הוא 'מִמֶּנּו'ּ – מאתנו /או בגללנו!

אם כן מה שנדרש בכדי לתקן את חטא המרגלים הוא התבוננות פנימה על עצמינו בכדי לבדוק איך וכיצד אנחנו תופסים ורואים את עצמנו!

בכדי לבחור נכון יש צורך לחוש ראוי לבחור!

במרחב החיים אני נפגש במסגרת תפקידי בעיקר עם בני נוער שבאופן מתמיד עסוקים בשכנוע עצמי שהם לא מספיק טובים, חכמים, יפים, אהובים ועוד.. העובדה שאחרים רואים בהם את כל המעלות בשלימותם לא מספקת אותם ולא משכנעת אותם והם מתעקשים לדבוק בדימוי העצמי אותו יצרו 'במו ידיהם' אנחנו לא מספיק- טובים, חכמים, יפים, אהובים לא, לא ולא!

הנחת יסוד זו נשענת על תחושת ה-'לא ראוי שבי', האם אני מרגיש וחש ראוי להרגיש טוב בעיני ועם עצמי? חכם בעיני ועם עצמי?, יפה בעיני ועם עצמי?, אהוב בעיני. ועם עצמי?

 כאשר אוכל להעניק לעצמי את האישור לתחושת ה-'ראוי שבי' ולחוש בנח עם אותה אהבה, הערכה, פרגון ומחמאות לעצמי רק אז אוכל לחוש בנח עם ההערכה, המחמאות והפרגון להן אני זוכה ובצדק מקרוביי, מחבריי ומהעולם הסובב אותי!

לזהות המתגבשת בגיל ההתבגרות משמעות רבה התלויה במידה רבה בערך והדימוי העצמי שלנו.

מכאן נגזרת גם מידת הביטחון שלנו לגבי הבחירות שאנו עושים בחיינו: לאלו חברים נחבור?, אלו לימודים נלמד?, איזה מקצוע נרכוש?, איזה בן או בת זוג נבחר? ועוד..

משמעות הבחירות שאנו עושים נשענת על היכולת שלנו להרגיש בטוחים לבחור! כשאפשרות הבחירה מתערערת בתוכנו גם הבחירות שלנו מתערערות ואנו לא מסוגלים לבחור מה שנכון ומדויק עבורנו.

אחת הסיבות לערעור הביטחון ביכולת שלנו לבחור נכון נשענת על הדמויות המשמעותית בחיינו. הדמיות המשמעותיות יכולות להיות ההורים שלנו, המורים שלנו, החברים שלנו..

כאשר אותן דמויות שהיו אמונות על טיפוח ובניית הביטחון והערך העצמי שלנו, אכן טיפחו ובנו את האמון בנו ובתוכנו, על ידי אמון שיקוף העצמה והאדרה של מי שאנו, אזי הערך העצמי והדימוי העצמי שלנו גדל אתנו מה שמיטיב אתנו בבואנו לעשות בחירות משמעותיות בחיים. לעומת זאת כאשר הדמויות המשמעותיות ערערו פעם אחר פעם על יכולת הבחירה שלנו, האמון שלנו בעצמנו נשחק, יכולת השיפוט והבחירה שלנו נפגעות, אנחנו חשים וחושבים שאנחנו לא ראויים או מסוגלים לבחור נכון!

אני אמנם בעל הבית של בירה זו, אך את המפתחות לשימורה הפקדתי בידיכם!

לאחר חטא המרגלים התפלל משה ל-ה' יתברך וביקש ממנו למחול לעם-ישראל. בתוך תפילתו אמר את המשפט הבא: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר". כלומר: הגיעה השעה להאריך אפיים לעם ישראל ולסלוח להם (על פי רש"י). או הגיעה השעה שתגבר מידת הרחמים על מידת הדין (על פי רבינו בחיי).

  ל-ה' יתברך מספר כינוי שמות, כל שם משמותיו של ה' יתברך רומז למידה אחת משבע המידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד מלכות). שם 'אלוקים' מציין את מידת הדין (כנגד מידת הגבורה), שם 'הוי'ה' – את מידת הרחמים (כנגד מידת התפארת), ושם 'א-דני' מסמל אף הוא  את כוח האדנות והשלטון של ה' יתברך (כנגד מידת הדין והמלכות גם יחד).

לאור זאת יש להבין מדוע השתמש משה רבנו דווקא בכינוי " כֹּחַ אֲדֹנָי ". לכאורה היה עליו להשתמש בכינוי "כח הוי'ה", כדי להגדיל את מידת הרחמים של ה' יתברך כלפי עם ישראל, ולא לציין דווקא את מידת האדנות, הקשורה יותר עם מידת הדין?

מבאר הרבי מליובאוויטש: המרגלים ניסו להניא את לב העם מלהיכנס לארץ-ישראל, משום שכפרו ביכולתו של ה' יתברך וביכולתו לסייע להם להתגבר על קשיי הכניסה לארץ-ישראל. כאמור לעיל הם טענו: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". משמעות הדברים היא: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם" היושב בארץ, "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" מ-ה' יתברך, כביכול (על פי רש"י). הם ערערו על בעלותו ואדנותו של ה' יתברך ובכך ש"אתה אדון לכל בריותיך".

על-ידי חטא המרגלים נפגמה והתערערה בעלותו של ה' יתברך בעולם, ולכן התפלל משה רבנו וביקש: "ועתה יגדל-נא כוח א-דני", כדי לתקן את הפגימה שנעשתה על-ידי המרגלים.

בפרשת לך-לך ישנו תיאור נפלא מהמדרש על משמעותה של בעלותו של ה' יתברך בעולם. המדרש מתאר את תחילת הקשר של אברהם עם ה' יתברך באמצעות המשל הבא:

"ויאמר ה' לאברהם לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך… (בראשית י"ב, ב) – משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת. אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה. וכך, לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם" (מדרש רבה בראשית, ל"ט).

המדרש מתאר אדם העומד מול טירה העולה באש וזועק היי מי כאן בעל הבית של הטירה הבוערת? הגיח בעל הבית וענה לו אני כאן בעל הבית.

כאשר אברהם רואה את ההנהגה בעולם המלא בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים הוא זועק חמס היי מה קורה כאן מי כאן בעל הבית? ואז ה' יתברך מתגלה אליו ואומר לו אני, אני כאן בעל הבית.

כשמתבוננים במשמעות הדו שיח המעניין במשל ובנמשל מתעוררת לה תהייה במבט ראשון: מה פשר התשובה אותה משיב בעל הבית לשואל אני כאן בעל הבית?

הרי השואל מתמודד עם חוסר אונים מוחלט כאשר הוא נעמד מול הטירה הבוערת ומנסה להבין כיצד ניתן לכבות את השריפה? כמו אברהם אבינו העומד חסר אונים אל מול עולם המושחת על ידי בני אדם ולא יודע מה לעשות, מי כאן בעל הבית המאפשר את שריפתה של טירה יפה זו? מי כאן בעל הבית המאפשר את השחתתו של עולם מופלא זה?

על כך באה התשובה אני כאן בעל הבית! אם אתה מחפש תשובה למי אחראי על כיבוי שריפה זו המכלה את הטירה היפה הזו? או מי אחראי להשבת הסדר בעולם הנפלא הזה המושחת על ידי בני האדם שבו?

אז דע לך שתיקונו של עולם תלוי בך! אני בעל הבית של בירה זו ובידך הפקדתי את שמירתו, כך שאם משהו לא טוב יקרה בעולם ולעולם דע לך שזו אחריותך הבלעדית!

תכלית מעשיך ובריאתך בעולם הזה הנה בכדי שתסייע לי לשמור עליו, אתה השומר המופקד מטעמי על בירה זו אותה הפקדתי בידך כבעל הבית שלה על מנת שתשמור עליה מכל משמר.

זו היא מהותה של נוכחותו של ה' יתברך בעולם אותו ברא, הבעלות של ה' יתברך מוחלטת היא ודווקא בשל כך הוא בוחר וחפץ להפקיד את הזכות לשימורו בידנו ובאחריותנו. כך שאם מתעורר בנו ספק או תהייה על זהותו של בעל הבית, נסתכל פנימה ונתבונן כיצד ה' יתברך בטובו וברוב חסדו סומך עלינו במאת האחוזים בכך שהוא מפקיד בידנו אחריות כה גדולה וכבדה לשמור על עולמו אותו ברא עבורנו!

היכולת לקחת סיכון כל כך גדול על שימורו של עולם נפלא זה והפקדתו בידי בשר ודם מלמדת על גודל האמון המוחלט אותו חש ה' יתברך כלפינו ובוחר בנו למרות הידיעה הברורה שיתכן שנטעה, נסור מן הדרך, נפגום ונקלקל את השורה, זה לא מונע ממנו להפקיד בידנו את האחריות על עולמו הנפלא אותו ברא.

ה' יתברך מכיר ויודע שאנחנו בני אדם בשר ודם שאיננו מושלמים, כאלה המסוגלים להחריב, להרוס ואף להעלות באש את מעשי ידיו הנפלאים, על ידי התנהגות חסרת רסן ומעצורים ולמרות זאת ויחד עם זאת ואולי דווקא בשל זאת הוא בוחר דווקא בנו בני האדם לשמור ולקיים את עולמו המופלא אותו ברא עבורנו.

בכדי לשמר את העולם אותו ברא בעל הבית יש צורך להפוך את הדרים בו לבעלי בית!

ה' יתברך בבחירתו להפקיד בידנו את עולמו על מנת לשומרו מכל משמר, מצפה מאתנו להפוך לבעלי בית בעצמנו על עולמו שהוא עצמו ברא! הוא מפקיד בידנו את הזכות ונותן לנו את היכולת להפוך ולהיות בעלי הבית של בירה זו!

כל הורה טוב, כל מחנך דגול, וכל מטפל מקצועי יודעים שבכדי שהילד יגדל ויתפתח להיות מי שהוא נועד להיות יש לדאוג שהילד יקבל את הכלים ואת הצידה לדרך מאתנו, אך את השימוש בהם יעשה הוא עצמו בהם! אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחשוב שאנחנו אלה שנעשה את הדרך במקומו!

אף ה' יתברך בטובו וברוב חסדו מפקיד בידנו את הכלים ומתווה עבורנו את הדרך לשימור העולם ולהפיכתו למקום טוב יותר עבורנו, אך את האחריות ללכת בדרך ולצעוד בה אל עבר השגת הייעוד הפיכת העולם לדירה לו יתברך הפקיד הוא בידנו.

וכך מתאר המדרש את מהות תפקידו של האדם עלי אדמות:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,
וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי- בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי.
תֵן דעתך שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי
שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ". (קהלת רבה פרק ט').

לפעמים האדם עצמו הוא המתאים ביותר להתייעץ עם עצמו ולסמוך על עצמו!

מספר הרב ד"ר צבי הירש ויינרב: "למרות שלא הייתי חסיד חב"ד, תקופה קצרה לפני נישואיי התגוררתי בשכונת קראון הייטס שבברוקלין נ.י. והשתתפתי בכמה התוועדויות של הרבי.

כשלוש שנים לאחר נישואיי עברתי להתגורר בסילבר ספרינג שבמרילנד, שם למדתי באוניברסיטה המקומית. קיבלתי תואר פרופסור בפסיכולוגיה והתחלתי לעבוד במקצוע ברשת בתי הספר המקומית. בנוסף לכך, הייתי מעביר שיעורים בגמרא – שיעור אחד בשבת אחר הצהריים שהיה פתוח לקהל הרחב, והשני ביום שלישי בלילה לקבוצה קטנה יותר שרצתה ללמוד בעיון.

הייתי אז בשנות השלושים לחיי. משבר אמצע החיים לא היה אמור להופיע – אולי הוא הופיע מוקדם מהרגיל – אך בערך בזמן זה שאלות רבות החלו להציק לי.

האם עליי להקדיש את חיי ללימוד התורה בלבד, או להמשיך בעיסוק בפסיכולוגיה? ואם פסיכולוגיה, כיצד אקדם את הקריירה שלי? לעבור לתחום הריפוי הפרטי, או לקבל משרה שהוצעה לי מאחד הארגונים החברתיים באזור מגוריי? התלבטתי גם לאיזה מקום לימודים לשלוח את ילדיי, ואם לא די בכך היו לי גם ספיקות באמונה ובדת לצד שאלות פילוסופיות. בקיצור, הייתי נבוך.

שאלות אלו הכניסו אותי לדיכאון ולא ידעתי להיכן לפנות. שוחחתי עם כמה מחבריי, ואחד מהם – חסיד חב"ד – הציע שאפגש עם הרבי.

בפברואר 1971 התקשרתי לרבי.

מזכירו של הרבי השיב לטלפון באנגלית. Hello, who’s this – שלום, מי זה? הוא שאל בפשטות.

תוך כדי שיחה, אני שומע קול ברקע. זיהיתי את הקול מההתוועדויות בהן השתתפתי – היה זה הרבי שדיבר באידיש ורצה לדעת מי בטלפון.

"מדבר יהודי ממרילנד" אמרתי.

סיפרתי למזכיר על השאלות הרבות שרציתי להציג לרבי – להיכן עליי לפנות בחיי, כיצד לפתח את הקריירה, שאלות באמונה… הסברתי כי אני מאוד מבולבל ולא יודע להיכן לפנות.

דיברתי באנגלית, ותוך כדי המזכיר חזר על דבריי באידיש – כנראה כדי שהרבי ישמע במה מדובר.

ואז שמעתי את הרבי אומר באידיש: "אמור לו שיש יהודי המתגורר במרילנד והוא יוכל לשוחח עמו. שמו הוא ויינרב."

"שמעת מה אמר הרבי?" שאל אותי המזכיר.

לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי! ידעתי במאת האחוזים שלא אמרתי למזכיר מהו שמי, אך הרבי אמר את שמי – ויינרב! נדהמתי ורציתי לוודא ששמעתי היטב. כשהמזכיר שאל אותי אם שמעתי, השבתי בשלילה.

הוא חזר על דברי הרבי. "יש יהודי במרילנד עמו עליו להתייעץ. שמו הוא ויינרב".

השבתי: "ויינרב זהו שמי!"

ואז שמעתי את הרבי אומר: "אם כך, עליו לדעת שלפעמים על האדם לדבר אל עצמו".

יכולתי להבחין כי המזכיר בעצמו היה נדהם ממה שהתרחש למול עיניו. הוא עצר לרגע, שמעתי אותו מתנשם, ואז הוא אמר לי: "הרבי אמר שלפעמים הדבר הטוב ביותר הוא כי האדם ידבר אל עצמו. האם אין שמך ויינרב?"

"כן, שמי הוא ויינרב, אולי הרבי מתכוון לויינרב אחר."

"לא, הרבי אמר 'דבר עם ויינרב' והוא הסביר שכוונתו היא שעליך לדבר עם עצמך. הודיתי לו מקרב לב, והשיחה הסתיימה!

שבת שלום ומבורכת

מאת מישאל אלמלם, לעילוי נשמת אימו רחל בת זהבה.

הייתי אז בת 14, בשנת תש"נ. טסתי עם דודים להיות אצל הרבי בי"א ניסן וחג הפסח. מיד כשנכנסתי ל770 בתפילת שחרית, הרבי הביט בי – ותמונה זו חקוקה במוחי היטב (הרבי עמד כשפניו אל הקהל, נשען על הסטנדר, תפילין וטלית על ראשו, וכל פניו לוהטות באש הקודש) – מיד ברכתי שהחיינו.

לקראת תפילת מנחה אמרו לי שכשהרבי יוצא מחדרו והולך לתפילה – הוא מחלק מטבעות לצדקה לילדים שעומדים ליד חדרו. המליצו לי גם ללכת, אך התרו בו: "את בת 14 כבר, רק ילדות עד גיל 12 ובנים עד גיל בר מצוה ניגשים לבקש מהרבי מטבעות. את תעמדי בצד – ולא תושיטי את ידך ולא תתקרבי לרבי. אם הרבי ירצה – הוא יושיט לך".

וכך עשיתי: נעמדתי בצד, היו שם כמה ילדים צעירים, וכמה מבוגרים וגם אני איתם. הרבי יצא – והחל לחלק לילדים מטבעות לצדקה. הילד הראשון קיבל מטבע – והרבי מביט בי, ועוד ילד מקבל מטבע – ושוב הרבי מביט בי. הרב בנימין קליין שעמד מאחורי הרבי – סימן לי בעיניו – לגשת אל הרבי. אך אני כיאה וכיאות לאזהרות הרבות שנתנו לי קודם, לא זזתי ממקומי כל עוד הרבי לא הגיש לי. ושוב הרבי מביט בי ושוב… אז הרב קליין דחק בי – וסימן לי בידו בצורה ברורה – בהצביעו על הרבי – שאגש. ניגשתי…

הרבי חייך אליי ונתן לי שתי מטבעות, ואז הרבי הסתובב כמו להמשיך ללכת – והסתובב אליי שוב ונתן לי עוד שלושה מטבעות.

כך אני משחזרת לי את פרטי המאורע, ופתאום התרגשתי כל כך ופרצתי בבכי, ולא יכולתי להרגע. זו הפעם הראשונה בה אני קולטת כמה זה קשור לחיי…

לאחר חתונתי ב"ה נולדה לנו ביתנו הראשונה בשעה טובה עוד לפני יום נישואינו הראשון, גם בנינו השני נולד בקלות ב"ה. אך לאחריו חוויתי קשיים רבים לאורך כמה שנים, ב"ה שלושת ילדינו הנוספים נולדו לנו וכל אחד ניסו עמו…

לפתע נפלה בי ההכרה – חמישה ילדים = חמישה מטבעות!

לצערי, במהלך השנים נעלמו לי המטבעות (שהרי כידוע מחליפים את המטבע שאותו הרבי נתן, ונותנים אחר במקומו לצדקה). אך ב"ה הברכה בעינה עומדת וקיימת…

ההרגשה וההכרה שכבר בגיל 14 הרבי בירך אותנו לכך – מלווה אותנו כעת יום, יום ושעה, שעה…. תודה לך רבי! על ילדים כה נפלאים חסידיים ובריאים! תודה! שנעשה לך הרבה נחת!

בדיוק בשבילן הוקם לפני 4 שנים ארגון "נפלאות מתגברות". אשת התקשורת החב"דית מירי שניאורסון ראתה אחרי פטירת אביה את הצורך העז שיש בארגון שיעזור לאלמנות בהפגת בדידותן והחליטה לעשות מעשה. אם חשבה שמדובר במשהו שיצריך ממנה התנדבות חד-שבועית בת כמה שעות, הרי שמהר מאוד גילתה שמדובר במשהו שמצריך עבודה מלאה מסביב לשעון, ולא רק שלה אלא של עוד 5 נשים שעובדות כיום במשרה מלאה ב'נפלאות מתגברות'.

שמעו של הארגון עבר מפה לאוזן, ומשפחות רבות של אלמנות מכל העדות והמגזרים פנו אליו לעזרה. שנה אחר כך הוא הפך לארגון שמטפל בכל האלמנות הדתיות והחרדיות בנות הגיל השלישי.

"חשוב להדגיש" אומרת גב' שניאורסון "יש אמנם ארגונים חשובים שעוזרים לאלמנות, אבל הייחודיות שלנו היא בשניים. גם בעובדה שאנו מלוות את האלמנות בנות הגיל השלישי, אלא שמטבע הדברים פחות עוזרים להן, כי כבר אין להן ילדים 'על הראש' ואין להן צורך לחתן ילדים. וגם בעובדה שאנו לא ארגון שעוזר להן לשקוע באלמנות ובמסכנות שלהן, ומקבע את מעמדן ככאלו שצריכות עזרה. אנחנו ארגון שמעצים! אנחנו נותנים להם את הכלים לקום מתוך הכאב, השכול, היגון והחוסר ולהביט קדימה.

"בגלל זה אנחנו נקראים 'נפלאות מתגברות'. אצלנו אין אלמנות, יש 'נפלאות'. כל אשה שאנו מלווים אותה היא אשה מפלאה שמתגברת וממשיכה קדימה. העבודה שלנו היא להעצים, לתמוך, לדרבן, להביט קדימה. לחיות את החיים למרות השכול.

התגובות כמובן בהתאם. כל אחת מהנשים שנעזרת בנו נותנת לנו משובים על הכוח שנפחנו בה ועד כמה אנחנו הכרחיים בשבילה. כל תגובה מרגשת אותנו ונותנת לנו כוח להמשיך לפעול עבורן.

כדי להבין עד כמה הפך 'נפלאות מתגברות' לארגון הכרחי וכזה שנותן מענה למאות רבות של אלמנות, רק נזכיר שמאז הוקם הארגון, נפתחו ברחבי הארץ לא פחות מ-12 סניפים, בפריסה ארצית המהווים בית חם עבור "הנפלאות", ובהם נערכים פעילויות רבות ומגוונות, כדי לתת להן גב וכוח להתמודד עם השכול והבדידות.

רק לפני כשבועיים, בערב חג השבועות חזרו לארץ עשרות אלמנות מכלל המגזרים והעדות שהשתתפו במסע ייחודי בן שמונה ימים לחצרות קודשנו.

גב' שניאורסון מתארת את שהתרחש מאחורי הקלעים של המסע המיוחד: "המסע המיוחד הוא אירוע שיא שבו השתתפו בס"ד 52 אלמנות ממגזרים שונים ומקהילות שונות – נשים מבתים ליטאיים וחסידים, ספרדים וכיפות סרוגות. כל אחת מהן רואה במסע אבן דרך מיוחדת, יכולת להפיג את הבדידות והכאב, והזדמנות מיוחדת לשאת תפילה עליהן ועל משפחתן".

קישור לתרומה לשותפות בארגון נפלאות מתגברות: https://www.shutaf.im/niflaot