שאלו פעם חתן צעיר מדוע אינו מתגייס לצבא שכן זה עתה פרצה מלחמה וצריכים עזרה דחופה בשדה הקרב… ענה החתן: תאמינו לי שיש לי מספיק מלחמות בבית…

פרשת השבוע מתחילה במילים "כי תצא למלחמה על #אויביך#, ונתנו ה' אלוקיך #בידיך#". הפסוק מתחיל בלשון יחיד (תצא), עובר ללשון רבים (אויביך), חוזר ללשון יחיד (ונתנו) ועובר שוב ללשון רבים (בידיך). ההסבר לכך פשוט מאוד. מדובר במלחמת היצר בה נאבק היחיד באויבים שמאיימים על גופו ועל נשמתו ומכאן גם השלכה למלחמה הגשמית. צריך לזכור תמיד שאנחנו "על" אויביך. אנחנו לא לבד, ה' אלוקינו עמנו ואצלו ית', אין הבדל בין האויבים.

גם זה הגשמי – דעאש, חמאס, הרשות הערבית, מדינות אירופה ועוד וגם זה הרוחני – היצר הרע, שורשם של כל האויבים הגשמיים, אינם אלא אויב אחד וגם אותו "ונתנו" ה' אלוקיך בידיך. בכוח הידיים, שני הידיים של היהודי. באחת הוא מניח תפילין ובשנייה נותן צדקה וכן הלאה.

ולא עוד אלא "ושבית שביו", שהרע עצמו יהפוך לטוב ומלאך רע עונה בעל כורחו אמן – ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.

רוח הקרב של הילדים

שניים מבניי מוגדרים חיילים. שניהם גדלו באותו בית. לאותם הורים אוהבים. שניהם למדו באותו תלמוד תורה וכל אחד מהם בחר דרך אחרת. הדרכים אולי שונות, אך דומות משום שבשתיהן טבוע הציווי האלוקי של נעשה ונשמע. שתיהן שואפות למלא את הייעוד היהודי בעולם הזה.

שני חיילים אמרתי? בדיוק לכך התכוונתי. האחד הוא חייל כפשוטו וכמראהו. הוא משרת בצבא ההגנה לישראל ואני מתפללת עליו כל העת שלא יותך בכור ההיתוך של החברה הישראלית, שלא יאבד את החינוך הטהור שקיבל ב'תומכי תמימים'. אל תדאגו, הוא לא.

השני גם הוא חייל כפשוטו אך לא לפי מראהו. הוא חייל בצבא ה'. הצבא האמיתי שמגן על העם, על ישראל ועל צבא הגנה לישראל. כיום הוא לומד דיינות וזאת לאחר שסיים את הרבנות. הוא מתגורר בתוך טווח האש, מה שמכונה "בין 7 ל-40 קילומטר" בהנחיות של פיקוד העורף. גם עליו אני לא מפסיקה להתפלל, שיתמיד בלימוד התורה הקדושה, כמו כל אימא יהודייה.

לפני 33 שנה פרסם העיתון 'דבר' את הידיעה הבאה שהעתקתי בקיצורים ושינויים מתחייבים:

"בדומה ל'שלום עכשיו' בעולם החילוני, מתנוססת בחלל בעולם החב"די הסיסמה 'משיח עכשיו'. את הסיסמה הזו העלה האדמו"ר מליובאוויטש בשמחת-תורה והיא מלווה ב"מבצע צבאי" על כל פרטיו ודקדוקיו.

הצבא נקרא 'צבאות ה" ומתברר כי לצבאות ה' יש "מפקד עליון" והוא הרבי בכבודו ובעצמו. ה"חיילים" הם התינוקות של בית-רבן, שבגללם מתקרב קץ הגלות והעולם בשל והולך לקראת הגאולה השלמה שתהיה בקרוב ממש.

"בצבאות ה' של חב"ד בארץ ובחו"ל קיימות "לשכות גיוס". אלפים כבר נרשמו בלשכות אלו. לאחר ההרשמה נערך "מסדר צבאי", שבו מוסרים החיילים הצהרת אמונים, משמיעים הקלטה של הרבי, קוראים 12 פסוקים ודברי תורה, שרים את ה"המנון" שלהם והוא: "אני חייל בצבאות ה'", קוראים פקודות-יום ומחלקים "תעודת חייל".

"המגויסים מבצעים פעולות "צבאיות", הם עורכים אימונים, אזעקות פתע, פשיטות. רבים מהם, שמילאו בנאמנות אחר ההוראות ונלחמו את מלחמת ה' בגבורה, שמטרתה להבטיח את הצלחת ה"מתקפה" על היצר במטרה לקרב בואו של המשיח, כבר קיבלו צל"שים. יש בהם מפקדים, מדריכים, סמלים, הכל לפי הטרמינולוגיה הצבאית".

כך זה נראה בעיניהם של אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. מהזווית שלנו כחסידים אני זוכרת את העובדה שבאלול תש"מ, בדיוק לפני 34 שנה, הורה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו להקים את צבאות ה' ואף אמר שלוש שיחות בפני ה"חיילים" הצעירים. בתמונות מאותם ימים רחוקים אפשר לראות את המבוגרים שלא זכו להימנות על "המפקדים", מצטופפים בעזרת הנשים של קינגסטון ומקשיבים לשיחתו של הרמטכ"ל לחיילים הצעירים.

לא אשכח את "תעודות החייל" בהן התגאו החיילים הקטנים. את הרצינות בה התייחסו לתפקידם ואת האווירה ששררה בריכוזי אנ"ש בשנות הבראשית של ייסוד הצבא הצעיר ביותר בעולם. לא אשכח את הדרגות, את פקודות היום ואת הכינוסים (מסדרים) שליוו דור שלם שנלחם ביצר והביא אור טהור לעולם כפי שרק תינוקות של בית רבן יכולים להביא.

גם היום ממשיכים ילדי אנ"ש להיקרא צבאות ה' אך הרוח של ימי הבראשית כבר איננה. ציניות ירדה לעולם ופגעה באותה תמימות ייחודית שמאפיינת את הדור הצעיר. את ה"ערבים" שלנו. אך אי אפשר להתעלם מהפנסאים הצעירים, בניהם של חיילי הדור ההוא שממשיכים את המלחמה גם בימינו אלה.

מי שברך לחיילי צה"ל

כי תצא היא פרשה צבאית. היא מתחילה במלחמת רשות ומסתיימת במלחמת מצווה (מלחמת עמלק). מה שמחזיר אותי למציאות, לחודשי קיץ תשע"ד. לאחדות הייחודית שפקדה את עם ישראל ועטפה את חיילי צה"ל בחום ואהבה.

לא פעם ולא פעמיים דיבר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על מעלתם הגדולה של חיילי צה"ל המגנים בגופם על היהודים בארץ הקודש. במכתבים רבים ביטא הרבי את היחס המיוחד הזה אך למרות זאת, למרבית הפלא, באף אחד מבתי הכנסת של אנ"ש לא אומרים מי שברך לחיילי צה"ל. כיצד מתיישבת עובדה זו עם ההערכה הרבה לחיילים שמחרפים את נפשם ומסכנים את חייהם ומהם שנהרגים על קידוש ה'?

אני בטוחה שנתקלתן לא אחת בשאלה הזאת. במידה ולא ידעתן מה לענות, הנה התשובה: את נוסח התפילה של ליובאוויטש תיקן כ"ק מרנא ורבנא אדמו"ר הזקן זי"ע. בידוע שנוסח זה ברר אדמו"ר הזקן מעשרות נוסחים שהיו תחת ידו ונהגו בקרב קהילות חב"ד שלא לשנות מזה הנוסח אף לא לצורך גדול. לא לגרוע ולא להוסיף עליו מאומה.

יצאתי לקבל את פני המלך בשדה כדי לשוב בתשובה שלמה.

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו

[email protected]