• האישה עם התוף המפורסם ביותר בעולם

    הגדלה

    השבוע לפני שלושים ואחת שנים, ניצבה הגב' חוה כהן לפני הרבי מה"מ במעמד חלוקת הדולרים, והגישה לרבי את "תוף מרים" עליו נכתב בגדול "יחי אדוננו" > גב' כהן חושפת את הסיפור המלא מאחורי התוף, ומשתפת בהרגשה לעמוד מול הרבי ולכנותו "הרבי המלך המשיח" מאת: מלי קופצ'יק .לקריאה

    לא פעם נשים פונות אליי בשאלה: 'מהיכן אני מכירה אותך?'

    "'מהתמונה', אני מזכירה להן" – אומרת גב' חוה כהן מניו–יורק, שנאותה לגולל בפנינו את פרשת התוף עם הכיתוב 'יחי אדוננו' שמסרה לרבי מה"מ ימים ספורים לפני כ"ז אדר א' תשנ"ב.

    תמונה שהפכה לרבת משמעות…

     

    מאורעות התקופה

    זו היתה תקופה מאוד מיוחדת. באותם ימים הרבי מה"מ דיבר בצורה חזקה על ענייני משיח: זהותו, והצורך להתכונן לקבלת פניו, ו'עשו כל אשר ביכולתכם'. בעקבות השיחות המיוחדות הללו, התכנסו נשות חב"ד בקראון–הייטס לטכס עצה, מה ואיך לעשות כדי להחיש ולזרז את התגלות המלך המשיח.

    בשלב מסוים החלו הנשים להחתים את הציבור הרחב על טופסי 'קבלת המלכות'. אלפי חתימות נאספו, וביום הושענא רבה תשנ"ב התייצבה משלחת נשים לפני הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו מנין נשים, 'עם קשה עורף' מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". איש מהן לא ידעה מה תהיה תגובתו של הרבי. באותם ימים, כזכור, ה'יחי אדוננו', עדיין לא היה מקובל כפי שמכירים כיום…

    כעבור שניה שדמתה לנצח השיב הרבי: "אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות", ומיד הוסיף: "בשביל המכתב, בשביל הפדיון נפש ובשביל השמות יינתן דולר נוסף".

    היה בכך אישור מעם הרבי, על ה'יחי אדוננו' ועל קבלת מלכותו כמלך המשיח.

    זמן מה לאחר מכן, התקיים כינוס של כל נשות קראון–הייטס אודות קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. זה היה כינוס ראשון מסוגו (ובהעזתו) ונערך בברכת הרבי. על הדו"ח שהוגש אמר הרבי: "אזכיר על הציון עוד הפעם, להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל כל וכו'".

    ביום ראשון ג' כסלו תשנ"ב, שוב התייצבה קבוצת נשים לפני הרבי והגישה קופסא נאה ובתוכה אלפי טופסי חתימות. נציגת הקבוצה אמרה: "ברוך השם, יש פעילות נפלאה בכל מכל כל במבצע 'ובקשו את ה' ואת דוד מלכם' – והמבצע מתפשט תחת נשי חב"ד בכל העולם כולו וכן אצל כל השלוחות. אנו נשי ובנות חב"ד מקבלות את פני משיח צדקנו, כ"ק אדמו"ר שליט"א ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה תיכף ומיד ממש".

    הרבי שמע את הדברים, ואמר: "אמן (התבונן בקופסא) זה בשבילי? – בשורות טובות". (ושוב התבונן בקופסא ובחתימות והוסיף): "בשביל כל העניינים צריך לשלם לצדקה. תהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלוקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה, ברכה והצלחה, הצלחה רבה".

    במוצאי שבת קודש כ"ח טבת תשנ"ב ערכו נשות חב"ד "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו" וקיבלו "ברכה מיוחדת בזמן מיוחד" – כלשון הרבי.

    שרשרת התגובות החמות הללו, הניעו את נשי חב"ד בניו יורק להמשיך ביתר מרץ לפעול בעניין של קבלת מלכותו של הרבי על ידי העם.

     

    פעילות קבלת המלכות

    "מידי יום שישי יצאנו לאזורים שונים או שערכנו ביקורי בית", מספרת הגב' חוה כהן. "בכל מקום הצגנו את עצמנו בפשטות: 'אנחנו מחב"ד אפשר לשוחח מספר דקות?'

    כשהתיישבנו, סיפרנו לנשים על הכרזת הרבי 'הגיע זמן גאולתכם' ועל כך שהוא הצביע על עצמו כמלך המשיח. בדרך כלל הראינו לאנשים מספר קטעים מדברי הרבי מה"מ, והוספנו להסביר עד כמה חשוב לחתום ולקבל את המלכות כמו שהעם קיבל את מלכות דוד רק שבע שנים לאחר משיחתו למלכות, ובעקבות זאת המלוכה התבצעה בפועל. לא כולם הסכימו, אבל רוב האנשים חתמו והודו לנו על הזכות שנתנו להם להיות שותפים לעניין.

    התקדמות מסיבית בפעילות, היתה לאחר שיחת הרבי בשבתות פרשת 'בא' ו'בשלח' תשנ"ב – "על דבר מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדורנו זה". בשיחות אלו הדגיש הרבי את מעלת הנשים בהבאת הגאולה ובגאולה עצמה, ועל כך שנשות דורנו הנם גלגול נשמותיהן של נשות יוצאי מצרים שבזכותן נגאלו. בין השאר ציין הרבי את העובדה שהנשים הוציאו איתן ממצרים תופים, שכן האמינו באמונה שלמה שה' יעשה להן ניסים ועל כן הכינו כלי נגינה כדי להודות לה'… הרבי הוסיף כי גם בדורנו זה, ראוי שנשים המובטחות לגאולה השלמה, יכינו תופים עוד בהיותן ברגעי הגלות האחרונים.

    ליותר מכך לא היינו צריכות…

     

    ערב הריקודים לקבלת פני משיח

    בשלב זה ארגנו באולמי 'אוהלי תורה' ערב ריקודים לקבלת פני משיח. זה נערך במוצאי שבת קודש, אור לי"ב אדר ראשון תשנ"ב. קודם לכן ביקשנו ברכה והסכמה מהרבי, והרבי בירך והוסיף שיהיה על פי כל כללי הצניעות. כמובן שהתזמורת הורכבה ממנגנות בלבד.

    הערב היה מיועד לכל ציבור הנשים, ואכן כ–ו–ל–ן הגיעו! סבתות ו'רב סבתות', תינוקות וילדות, בחורות ואמהות.

    הערב נפתח ב'דבר מלכות' בנושא הגאולה ומשיח. לאחר מכן נפתחו כל המחיצות, והריקודים החלו. "הקירות ממש רעדו". כולן רקדו, אפילו הזקנות ביותר עשו 'חצי סיבוב' וישבו כשהן ממשיכות לעודד במחיאות כפיים קצובות. השמחה היתה כה מוחשית, שאפשר היה למשש אותה בידיים. כך רקדנו שעות על גבי שעות מתוך התלהבות, ומתוך תחושה עזה שהנה עכשיו זה קורה – והרבי מתגלה ומריקודים אלו כולן נכנסות לגאולה.

    המארגנות גב' שטערנא שפריצער, גב' צערנא לייט, גב' מינדי הלברשטאם והגב' שפרה חנה הענדרי, חייכו זו לזו בסיפוק. הן ראו את ברכת הרבי מול עיניהן בדמותו של הערב המוצלח כל כך.

    במהלך הערב הזה, התוף שלי היה פעיל במיוחד. תוף זה קיבלתי במתנה, וביקשתי מבני לכתוב עליו את המילים: 'שירו לה' כי גאה גאה' ו'שירו לה' שיר חדש'. במרכז התוף נכתב 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'. היו עוד מספר נשים שרקדו עם תופים, אך אני הייתי היחידה עם הכיתוב הזה על התוף. כל מי שראתה את התוף באותו ערב – התלהבה. הוא הועבר מיד ליד וממעגל למעגל, והוסיף לאווירה, לציפייה ולשמחה שהנה כבר אנו נגאלים.

    ערב הגאולה הזה הסתיים בשתיים לפנות בוקר.

    התוף מוגש לרבי שליט"א

    בעיצומם של הריקודים, פנתה אליי גב' אריאלה בן חיון: 'חוי, אולי את רוצה למסור את התוף הזה לרבי?' מובן שהסכמתי מיד.

    למחרת ביום ראשון בבוקר, י"ב באדר, התקשרה אליי שוב אריאלה ושאלה: "את רוצה לעבור ליד הרבי ולמסור לו את התוף?"

    "למה דווקא אני?" שאלתי.

    "התוף הוא שלך", השיבה.

    הסכמתי ועמדתי בתור הארוך שנשרך מחוץ ל–770. בינתיים התאספה סביבי קבוצת נשים מנשות חב"ד, כי ידעתי שאני לא רק מוסרת את התוף, אלא גם צריכה לומר משהו ולייצג את ערב השמחה שנערך אתמול. מה גם שפחדתי ללכת לבדי שמא אקבל פיק ברכיים…

    "כל זמן ההמתנה בתור לדולרים, שיננתי בקול רם את הדברים שברצוני לומר לרבי, כיוון שפחדתי שברגע האמת, מול הרבי, הדברים לא יהיו שגורים בפי ולשוני תאלם.

    סוף סוף מצאתי את עצמי עומדת מול הרבי, והצלם החל לצלם תמונות (לא כל יום מוסרים לרבי תופים כאלה). אמרתי לרבי באידיש (ההתרגשות נשמעת בקולה גם כעת): "דאס איז פאר'ן רבי שליט"א, מיט דעם תוף האבען די ווייבער נעכטן געטאנצט מיט א שמחה פורץ כל הגדרים, מיט א בטחון צום התגלות פון כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח מיד ממש צום גאולה שלימה" [= זה בשביל הרבי שליט"א. עם תוף זה רקדו אתמול הנשים בשמחה הפורצת כל הגדרים, עם ביטחון להתגלותו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח מיד ממש לגאולה שלימה].

    הרבי חייך חיוך גדול ורחב, והנחת רוח ניכרה בפניו. כל הפחד שלי נמוג כלא היה. החיוך של הרבי נסך בי רוגע ושלווה. הרבי שאל אותי: "דאס לאזטו בא מיר מסתמא" [= מסתמא את משאירה את זה אצלי]. השבתי בחיוב, והרבי נתן לי דולר אחד והוסיף דולר נוסף ואמר: "דאס איז פאר דעם 'צלצלי תרועה'; אזוי ווערט דאס אנגערופען אין תהילים. זאל זיין אין א גוטע שעה, דאס איז פאר די גאנצע קבוצה" [= זה עבור ה'צלצלי תרועה'; כך זה נקרא בתהילים. שיהיה בשעה טובה, וזה בשביל כל הקבוצה].

    ניתן לומר שזו הייתה הפעם הראשונה שבצורה מילולית פניתי לרבי בתואר מלך המשיח, אך גם קודם לכן הייתי כותבת "מלך המשיח" במכתבים.

     

    עדויות כובשות

    תמונה אחת ממעמד זה הגדלתי והסגרתי יחד עם שני הדולרים שקיבלתי באותו מעמד. כמו כן יש לי תמונה השוכנת קבע בתיק שלי. כשאני יוצאת ל'מבצעים', אני מראה את התמונה כהוכחה לכך שהרבי מאשר ומקבל את המלכות.

    במהלך השנים, בערבי נשים, העברתי את המסרים הכי ברורים, שהרבי הוא נשיא הדור, מלך המשיח חי וקיים, נשמה בגוף והוא ניבא את נבואת הגאולה וביקש שנפרסם ונתכונן.

    בערבים אלו הראתי את התמונה שלי ואת סרט הוידאו מאותו מעמד, בליווי קטעים נוספים מדברי הרבי בנושא משיח וגאולה. כל פעם שהראינו את סרט הוידאו הזה, חסכנו לעצמנו יותר מחצי עבודה. 99 אחוז מהציבור מקבלים את המסר.

    השיעורים נמסרו לקהלים מגוונים: חסידות סאטמר, ליטאיות וגם לפני נשים שאינן שומרות תורה ומצוות לעת עתה. הדברים אכן מתקבלים. לא סתם אמר הרבי שהעולם כבר מוכן.

    את סרט הוידאו שאני עומדת מול הרבי, הוצאתי לאור כתשורה לחתונת בני שהתקיימה באנגליה, וחילקתי אותה בצרוף חוברת על הגאולה. שני אלה עוררו הד גדול באנגליה. כשחזרתי לארה"ב כשבוע לאחר תום השבע־ברכות, התקשרו אליי לספר לי שמנצ'סטר עדיין רועשת… בין תמונות החתונה גילינו שאחד המוזמנים מבני–ברק ששייך לזרם הליטאי הקיצוני, מעיין בחוברת בכובד ראש…

    לאחר החתונה חילקתי את הקלטות שנותרו לי ב'מבצעים', ולאחר מכן שכפלתי כמות רצינית, וקראתי לקלטת בשם "הגיע זמן גאולתכם". הוספנו פס קול של תרגום השיחות בוידאו והפצנו בקרב אלפים.

    כאשר אנשים רואים את התמונה או את הוידאו מהמעמד ההוא, הם אינם יכולים עוד לשלול את העניין. אחי, הרב גליס מבני ברק סיפר לי, שכשהראה את התמונה לאנשים שונים, זה עודד וחיזק אותם.

    לרב יצחק (איצ'קה) גנזבורג ע"ה נודע אודות התמונה, והוא התקשר אליי מיד בבקשת רשות להפיץ את התמונה באלפי עותקים ברחבי העולם. הוא אכן עשה זאת, כאשר מאחור הוסיף את דברי הרבי באידיש ובתרגום לאנגלית. שמעתי מאנשים רבים שהתמונה הזו פתחה הרבה דלתות בקרב אנשים שעד אז לא כל כך האמינו. אין ספק שהתמונה הזאת ביטלה הרבה ספקות ותהיות. אי אפשר להישאר אדישים מול אישור כה ברור מהרבי, ועוד עם חיוך כה רחב…

    גם עיתון "בית משיח" גילה את הפוטנציאל שבתמונה והדפיס זאת ככריכה לאחד הגיליונות.

    באותו יום שישי שעיתון "בית משיח" נמכר עם התמונה על הכריכה, פסעתי לתומי ברחוב ומישהו עצר אותי ושאל: "את האשה שמסרה לרבי את התוף?" עניתי בחיוב, והוא סיפר שפלוני מספר לכולם שעשו מזה פוטומונטאז' והתמונה היא מזויפת; "אולי כדאי שתיגשי אליו ותעמידי אותו מול העובדות".

    התקשרתי אל אותו אחד וסיפרתי לו שאני זאת שמסרתי לרבי את התוף. הוא שאל: "אם כך, מדוע כשביקרתי בספריה של הרבי, ראיתי מספר תופים, אך את התוף הזה לא ראיתי שם?" עניתי: "אולי מישהו שם לא רוצה שתראה את התוף?"… הלה המשיך להקשות קושיות שונות. כנראה ששערי קושיות לא ננעלו…

    כעבור מספר ימים התקשרה אליי כלתו וביקשה לראות את הוידאו. היא ראתה את הקטע כמה וכמה פעמים כדי לבחון שלא מדובר בזיוף…

    מקרה נוסף אירע לאחר פרסום התמונה בעיתון "בית משיח"; מישהו כתב מכתב חריף למערכת וניסה להביא ראיות שהתמונה מזויפת. אני כתבתי לו תשובה וסיפרתי לו שאני מתעתדת להגיע לארץ ישראל בתוך מספר שבועות ואם ירצה, יוכל להשיג אותי במספר טלפון מסוים. כאשר נסעתי ארצה והגעתי למקום האירוח – טרם הספקתי להניח את חפציי ולהוריד את המעיל, וכבר אותו אדם מתקשר ומבקש לשוחח איתי. שלחתי לו את התמונה. לאחר מכן הוא התנצל וביקש סליחה על מכתבו, ואמר שכעת הוא שמח להיווכח שזה אמיתי…

     

    לפרוץ מחסומים ולפרסם

    כל הזמן אני צריכה לפרוץ מחסומים של לעג מצד אנשים. כשתליתי את התוף בסלון הבית, לגלג עליי אחד מבני משפחתי ואמר: "אולי תקשרי את התוף בחוט לתקרה שיהיה קישוט לסלון?" התעקשתי ואמרתי שחשוב לי שכל מי שתכנס לביתי, תראה את התוף ותקנה גם היא תוף ותהיה מוכנה להתגלות.

    למרות שאני חזקה באמונתי, כמה פעמים ראיתי אנשים מעקמים את אפם מאחורי גבי, וזה גרם לי לקושי לפצות את פי ולדבר בנושא… אין ספק שלזה התכוון הרבי באומרו כי בדורנו הנסיון המרכזי הוא "אל יבוש מפני המלעיגים". זהו הסעיף הראשון בשולחן ערוך וזה גם הניסיון הכי קשה שלנו.

    על נשי ובנות החסידים לעשות ולעשות. פעם ביום הולדתי חילקתי שי – קלטת ובה שירים שונים בענייני הגאולה. חילקתי את הקלטת גם ב'מבצעים'; ערכתי דף מלוקט ובו קטעים שונים משיחות הרבי בעברית ובאנגלית אודות משיח וגאולה. שכל אחת תדע, כל דבר קטן שעושים בענייני משיח יש לו פעולה עצומה ולא ניתן לדעת עד כמה גדול כוחו. האם כשכתבתי את הכיתוב על התוף חלמתי שהוא יגיע לידי הרבי ויהיה מזה חיזוק כה גדול? לתומי רק כתבתי את המסר על התוף כדי שיהיה מוכן להתגלות.

    השם יעזור שנראה את הרבי שליט"א מלך המשיח מיד עכשיו.

     

    באדיבות מגזין עטרת חיה

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.