• איך לומדים שיחה של הרבי מפאלפון? • טור חדש

    הגדלה

    למערכת האתר הגיע טור מאת אחת הגולשות בו היא מגישה את רעיון הרבי לפרשת השבוע בצורה מרתקת ומקורית • תוך כדי סיפור היא שוזרת את השיחה לכדי טור קליל ומעניין שמציב את הרעיון בצורה הנוגעת לחיים • לטור המלא

    היום קניתי גם לחני פלאפון. היא מאוד שמחה,

    חיברה אותו למחשב, התחילה להכניס לשם כל מיני תמונות וקבצי מוזיקה, לשחק בהגדרות. ככה זה תמיד אחרי קנית פלאפון חדש. מה אני יכולה לעשות. כשאחותי מושקא שואלת אותי למה אני עושה את זה עוד פעם אני רק נאנחת. כי בתכל'ס הפלאפונים האלה מביאים רק צרות. sms כל היום, שיחות עד לשעה אחד בלילה, כל היום לשחק במשחקים האלה שסוגרים את המוח. חבל. פשוט חבל. אבל הן לוחצות המתבגרות שלי. עם דיני הבכורה שלי זה התחיל רק בי"א. נתתי לה. אם לכל החברות במחזור שלה יש פלאפון ורק לה אין אז ברור שחובתי לדאוג שהיא לא תהיה יוצאת דופן, אבל זה היה רק ההתחלה. שטרנא התחילה עם זה כבר בט', נחמי בח' ועכשיו חני. היא דווקא לשם שינוי אחרי הירידה הדרסטית בגילאים ביקשה את זה רק בי'. שתהנה. רק חבל. כל המורות והמחנכות מציינות בפניי בשבח עד כמה היא חסידית ומקושרת. חבל שבמקום ללמוד עוד עמוד תניא בע"פ היא תתחיל עם כל התופעות שציינתי לעיל.

    צלצול מוזר מקים אותי מישיבתי הקפואה על הספה לאחר חמש שעות שאני עומדת על הרגליים. הצלצול הזה חוזר על עצמו המון פעמים ביום. מה זה? נחמי החליפה צלצול לשיר של הפסטי? לא. זה לא מהפסטי. זה ניגון של אחד הקעמפים. זה בטח חני. כבר הספיקה לעדכן את כולם במספר שלה?  שמעתי את הצלצול הזה משהו כמו עשר פעמים. קמתי. איפה חני? למה היא לא עונה? המתקשרת הפסיקה לצלצל. עמדתי לחזור לספה כשהיא צלצלה  שוב. עניתי.

    "שלום, מדברת מרים לוי, רציתי להירשם למבצע של…"

    "סליחה, זו אמא שלה. אני כבר קוראת לה"

    "ח–ני—" אני שונאת לענות לטלפונים של הבנות שלי ואני גם חושבת שזה לא יפה לעשות את זה, אבל כמה אפשר לשמוע את אותו צלצול.

    חני באה. "מה?"

    "יש לך טלפון" עניתי. היא לקחה את הטלפון ופנתה לחדר שלה. רשמה משהו באיזה קלסר.

    עברה איזה חצי שעה בינתיים דובי הספיק להתקשר מהישיבת-קיץ, וגם דיברתי עם שולם שהיה בהפסקת מדריכים בדיוק.

    הלכתי לחדר של הבנות. אני מופתעת. במקום לראות את כל אחת מהבנות יקירות שלי שוכבות על המיטה עם טלפון ביד אחת וספר (במקרה הטוב…) ביד השניה אני מוצאת אותם יושבות ולומדות ביחד שיחה. של הרבי. פרשת עקב.

    "מה זה"? אני שואלת ומרגישה לפתע הבן התם מההגדה.

    "אנחנו לומדות. שיחה של הרבי. רוצה להצטרף?"

    למה לא? הכלים יכולים לחכות ומזלי שדבורה לאה ולוי'ק ישנים. אני מוכנה.

    *

    "בפרשה מספר משה רבינו על חטא העגל. שבגללו היה משה צריך לשבור את הלוחות. אח"כ מצווה משה לכתוב לוחות שניים ובהמשך לבנות משכן "כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל" חז"ל אומרים שאחת הסיבות שגרמו לעם ישראל לחטוא היה ריבוי הזהב שהיה ברשותם. ולכן לא מובן. החומר הראשון שה' מצווה על ישראל להשתמש בו לבנית המשכן הוא דווקא הזהב.

    חז"ל אומרים ש"לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש" הזהב נברא בכלל בשביל המשכן והמקדש ואח"כ ניתנה האפשרות לבני האדם להשתמש בו גם למטרות חולין. פה מתבטא עיקרון: כל דבר שקי'ים בעולם נברא בשביל לשמש את הקדושה, האמת האלוקית. "כל מה שברא הקב"ב לא ברא אלא לכבודו".

    עכשיו אני לא מבינה. אם הזהב נברא רק בשביל הקדושה. איך זה שה' נתן לנו את הזהב שנוכל להשתמש בו גם למטרות לא חיוביות??

    אני שומעת את ביתי מסבירה: "ה' העניק לאדם בחירה חופשית. ולכן אנחנו יכולים להשתמש בזהב גם לדברים שליליים. אבל ניצול לרעה של הזהב לא משנה את הייעוד המקורי שלשמו הוא נברא. עוד יותר: דווקא עצם האפשרות שלנו להשתמש בזהב למטרות שליליות מחזקת ומגדילה את כבודו של הקב"ה. דווקא כשאדם בוחר מרצונו להשתמש בזהב למטרות של בנית המשכן והמקדש למרות יכולתו להשתמש בו למשה אחר מתעוררים בו כוחות פנימיים חבויים ואז נוצרת התחזקות בעבודת ה' שלו."

    עכשיו שטרנא הוסיפה: "זה נכון לא רק על משאבי טבע או על דברים שהיו קיימים מששת ימי בראשית. זה נכון גם לגבי כל כלי הטכנולוגי'ה של היום. גם על הכלים האלו נאמר "לא בראם אלא לכבודו" הייעוד האמיתי והמקורי של כל הכלים האלו הוא להרבות שם שמים. כשאדם משתמש בכלים האלו להפצת היהדות הוא מביא אותם לשלמות המקורית שלהם שלשמה הם נבראו!!".

    *

    שתקתי. ככה זה כל הבנות המתבגרות. לומדות בחיות, מסבירות בלהט את השיחה כהכנה למבחן. אבל מה עם להפנים קצת?

    החלטתי בכל זאת לשאול: "מה אתן חושבות שזה אומר לכן בקשר למעשה בפועל?"

    הן הסתכלו אחת על השניה.

    "אנחנו כבר החלטנו. הפכנו כמה מכשירים שלנו לכלי הפצה.." שטרנא פתחה מבצע של"ה לבנות חב"ד (וגם אלו שלא) לבנות באזור, הפלאפונים שלהם הם מוקדי הרישום ובהמשך גם כלי להפצת יהדו בשיחות נטולות לשון הרע… גם המחשב הפך למוקד הפעילות כשהוא והפלאפונים לא משמשמים לשאר הדברים שלהם הם שימשו בתקופה האחרונה. זה היה רק התחלה.

    איך המשפיעה שלי תמיד אומרת? הכלי לבדוק האם אנחנו מספיק מנותקות מהטלפון זה אם נגמרת לו הבטריה…

    השקט שב לשרור בביתנו הקט ואני ישבתי וחשבתי לעצמי.

    זה לא חכמה להגיד לבנות שלך מה לעשות. את צריכה לחנך אותם אבל גם את עצמך. פניתי לי לסדר כמה "כלים" שיהיו מתאימים להשראת השכינה, לאמת האלוקית החבויה בהם.

    בכל זאת. הנשים הן אלו שתרמו את כל זהבם למשכן.

    תגיות:

    כתבות נוספות שיעניינו אותך:

    5 תגובות

    1. מושקא
      כ״ב באלול ה׳תשע״ג (28/08/2013) בשעה 22:11

      חדור…

    2. chani770
      כ״א באב ה׳תשע״ג (28/07/2013) בשעה 0:02

      יפה!נותן חומר למחשבה היום עם כל הסמארטפונים שיש בהם הכל,תודה. גאולה נאו!

    3. רחלי
      י״ח באב ה׳תשע״ג (25/07/2013) בשעה 16:35

      כתבה יפה! יישר כויח!

    4. חנה
      י״ז באב ה׳תשע״ג (24/07/2013) בשעה 13:51

      אהבתי, יישר כח!

    5. משיח נאו!!
      י״ז באב ה׳תשע״ג (24/07/2013) בשעה 13:49

      אהבתי.יפה מאד!

    לכתוב תגובה

    עלייך להיות רשומה למערכת כדי לכתוב תגובה.