גב' מושקי סודרי – שליחת הרבי מלך המשיח בניו דלהי, הודו:

ערב שבת. שולחנות ארוכים מקיר לקיר, עוד ועוד יהודים מתוקים, עם ישראל על כל גווניו וצבעיו. שירה אדירה: שלום עליכם… וכרגיל הילדים ואני עומדים בצד, שומרים את המקומות לאורחים.

בחורה שהציצה פנימה, ראתה את העומס, עשתה אחורה פנה ו… יצאה!

לא יודעת למה, אבל משהו במבט שלה הרגיש לי שהיא קצת אבודה. יצאתי אחריה, למיין בזאר. מארוחת שבת ישר לתוך המיין בזאר.. זה "המבדיל בין קודש לחול" הכי חזק שקיים.. יצאתי, הסתכלתי ימינה, שמאלה, ראיתי אותה. היא הייתה די המומה.. לא ציפתה לזה כנראה.. באה אחרי. נכנסו דאגתי לה למקום לשבת ועליתי להשכיב את הילדים.. אח"כ יורדת חזרה ברגוע יותר ואני רואה אותה שם עדיין יושבת. "היי, מה שלומך? מיטל נעים מאוד…" התיישבתי לידה.

מסתבר שהבחורה הסתובבה באשרם ברישיקש תקופה מאוד ארוכה, עברה שם איזה חוויה רוחנית, עלה לה איזה הארה, עברה ברחוב, ראתה שלט בית חב"ד ואמרה ניתן לה צ'אנס.. היה צפוף עשתה אחורה פנה. "הרגע הזה שרדפת אחרי. הרגע הזה שלמשהו בעולם היה אכפת ממני, אני לא ישכח כל החיים. שלא וויתרת עלי – זה עשה לי משהו בלב". מאז אנחנו בקשר.

מיטל חזרה הביתה, לישראל, ומאז הביקור בבית חב"ד ממשיכה להתחזק בדרך התורה והמצוות מיטל זו לא רק אחת, ולא שתיים. זה עשרות.  ב10 השנים שאני נמצאת בדלהי, זו תופעה. וזה כל כך מתסכל, אנחנו מגיעים עד כאן, עד לדלהי, מגדלים משפחה במקום כזה עם כל האתגרים ואחרי כל המאמץ הזה, יש יהודים שמתפספסים, תגידו לי אתם, לא חבל?

השלימו בלחיצה כעת את בית חב"ד 'מיין בזאר' בדלהי

ב"ה ראש חודש תמוז תשפ"ב

ברכות לדורי דורות

הסיפור האמיתי שלפנינו, הוא סיפור בהמשכים. סיפור מרגש שרק הקב"ה יתברך יכול לחולל. "התסריט" שלו מפתיע ומרטיט את הנשמה, ונמשך על פני למעלה משלושה עשורים, במשפחה אחת לדורותיה. ברוך השם, זכינו בחודש סיון בשנת תשמ"ח, לטוס ולחלות את פני כ"ק הרבי מליובאוויטש. לחזות בזיו פניו ובדמותו המאירה והקדושה.להודות על ברכותיו הקדושות ולהתברך. להתרומם מעל פני המציאות.

כשחזרנו לארץ הקודש, שיתפנו בהתרגשותנו את מכרינו וידידינו. ביניהם היה זוג מהזרם הליטאי. תגובת האשה היתה מסוייגת ו"צוננת כקרח" בלשון המעטה. באחד מן הימים נודע לנו מהם, שאם המשפחה ל"ע חלתה. גידול התגלה בראשה, השם ירחם. הדאגה העצומה שלהם חילחלה גם בנו. ניסיתי לברר אצלם בעדינות,  מה שמה ושם אמה כדי לבקש את ברכת הרבי לרפואתה השלמה. הם הפתיעו אותי וסיפרו שבעלה כבר טס לרבי, ואף הספיק לקבל דולר לברכה בחלוקת הדולרים ביום ראשון.

לשמחתנו התבשרנו שהיא הבריאה, ואף היינו רואים אותה מידי פעם. זמן נוסף חלף, והבחנתי במכרה כשהיא דאוגה ועצב עמוק נסוך על פניה. כששוחחתי עמה סיפרה שב"ה  היא נפקדה שוב. אך  סובלת  מכאבים עזים כתוצאה מבעיה רפואית חדשה. הרופאים הזהירו אותה שבהתקפת הכאבים הבאה,  יאלצו לבצע  היל"ת הפסקת הריון ולנתח אותה , היות וחיי האם קודמים לחיי העובר.  מחשבה מהירה עלתה בראשי,  לבקש עבורה את ברכת הרבי אך חששתי לספר לה על כך. שאלתי מה שמה ושם אמה והיא שתפה פעולה וענתה לי.

כתבתי פ"נ לרבי וביקשתי את ברכתו הקדושה עבורה. שתלד בעתו ובזמנו כשורה ובנקל זרעא חי' וקיימא,  מתוך בריאות איתנה שלה ושל העובר. את מכתב הפ"נ לקחה עמה  הרבנית גערליצקי תחי' שליחת הרבי לתל אביב, כשטסה לכינוס השליחות העולמי במרכז חב"ד – 770, ב- כב' שבט תשנ"ב.

ב"ה ברכת הרבי התקיימה בה, ונולד תינוק בריא ושלם.

שלוש עשרה שנים חלפו, ולרגל הבר מצוה שלו סיפרתי לו,  שהוא נס רפואי, שזכה להיוולד בריא ושלם בזכות ברכת הרבי מליובאוויטש. הוא היה מופתע מאד מהגילוי, ושאל אותי בספונטניות – "סיפרת לאמא שלי" ? שתקתי. הזיכרון של התגובה הצוננת שלה, כשחזרתי מרוגשת מהטיסה לרבי – עדיין הדהד במוחי.

השנים חלפו. באחד מהימים דפיקה נשמעה על דלת ביתנו. כשהצצתי בעינית הדלת, ראיתי את נער הבר מצוה, שב"ה גבה והפך לבחור חסון. הוא הביט בחשש לעבר דלתות דירות השכנים בכניסה. שהשכנים לא יבחינו, שבחור ליטאי נכנס לדירתנו, שעל דלתה מצויה מדבקה "בית חב"ד". הוא סיפר שהוא כבר בגיל שידוכים. עוברת שנה ועוד שנה,  והוא עדיין לא התארס. הוא ביקש מאתנו,  שנכתוב  לרבי ב"איגרות קודש",  שיזכה לשידוך טוב בקרוב ועשינו כבקשתו.

התרגשתי מאד ואמרתי לו: "אתה תיראה ! ב"ה אנחנו נשתתף בחתונה שלך" ! ב"ה ברכת הרבי התקיימה בו, וזמן לא רב חלף והתבשרנו שמגיע לו "מזל טוב" ! שמחתנו היתה כפולה. זכינו לבקש את ברכת הרבי עבורו פעמיים. הוא העובר שחייו ניצלו, והוא שזכה עתה להתארס ועומד לבנות בית נאמן בישראל.

לא רחק הזמן ובתיבת הדואר שלנו ביצבצה מעטפה חגיגית. גילינו בהתרגשות,  שזו הזמנה לחתונה שניתנה מהחתן בעצמו, מתוך כוונה אמיתית,  שנשתתף בשמחת לבבו. באחד מהימים פתחתי את אחת המגירות בביתנו. מה רבה היתה פליאתי, שכל ניסיונותי לסגור אותה כראוי,  לא צלחו  בשום פנים ואופן, למרות שלא הוספתי דבר לתכולתה. הבטתי לעומק המגירה והבחנתי בערימת ניירות מקופלים. הסקרנות גברה עלי ונטלתי את המכתב הראשון שבראש הערימה. בהשגחה פרטית מרטיטה גיליתי, שאני אוחזת עותק מהפ"נ המקורי,  שכתבתי לרבי לפני כעשרים ושלוש שנים ! בו ביקשתי מהרבי את ברכתו הקדושה עבור המכרה הליטאית,  שחששה מהפסקת הריון כאזהרת הרופאים.

הרגשתי כמו מסר משמים, שמטרתו להזכיר לי בתיזמון מדהים כעת, כעשרה ימים לפני החתונה. איך ניצלו חייו של החתן בהיותו עובר בסכנת חיים,  בזכות ברכת הרבי. בצהרי יום החתונה, מחשבותי היו נתונות  בנס הכפול,  שאירע לחתן בזכות הברכות הקדושות של הרבי. התרגשותי התעצמה, עד שנטלתי בקבוק משקה איכותי ודפקתי על דלת הוריו, לשגר עמם בקבוק "לחיים" – שישמח את משתתפי החתונה המיוחדת הזו.

הפעם, שלא כהרגלנו,  הקדמנו להגיע  לאולם השמחה לפני מועד החופה. חיכיתי לשמוע את צלילי התיזמורת שילוו את החתן בהליכתו לקראת הכלה. להפתעתי,  נקראתי להגיע לפתע פתאום לחתן,  שנמצא בעזרת הגברים, שביקש מבעלי וממני לברך אותו לפני החופה. בהשגחה פרטית מיוחדת,  בארנק השמחות שאחזתי בידי, היה שמור   דולר מבורך שניתן מידו הקדושה של הרבי. נתנו לחתן להחזיק את הדולר, וברכנו אותו ; "יהי רצון,  שכל הברכות שהרבי ברך כשנתן את הדולר,  יחולו עליך". אביו הפתיע וסיפר,  שהזוג יגורו מול בית כנסת בדוגמת בניין 770 !!!

כשהתזמורת ניגנה את הניגון הקדוש, ליבי הלם בהתרגשות עזה,  כאילו אנו מלווים בן משפחה, דם מדמנו – לחופה. התרוממות רוח נוספת ניגרמה לנו,  כשראינו את הסבתא של החתן משתתפת בחתונתו. עדות חיה מרגשת,  להתממשות ברכת הרבי לרפואתה השלמה מהגידול שהיה בראשה. חלפו כחמש שנים מהחתונה, אך הזוג שחיכה לילדים עדיין  לא נושע. באחד מן הימים,  דפיקה נשמעה על דלת ביתנו. מכרנו החתן הגיע וביקש,  שנכתוב את שמותיהם לברכה לרבי ב"איגרות קודש" שיפקדו בזרעא חי' וקיימא.

הזכרנו את בקשת הרבי לזוגות שביקשו את ברכתו להיפקד בילדים, לבדוק תפילין ומזוזות ולדקדק בדיני טהרת המישפחה. בנוסף על כתיבת הפ"נ עבורם,  מסרנו לו בקבוקון יין קטנטן מבורך מהרבי מזמן חלוקת "כוס של ברכה" להפקד בזרעא חי' וקיימא. ב"ה ברכת הרבי התקיימה בהם,  ושמחנו לבשורה הטובה שנולד להם בן בכור בשעה טובה ומוצלחת. רציתי מאד לקנות לתינוק אות בספר התורה של ילדי ישראל אך לא ידעתי מה שמו.

באחד מימי שישי,  הודיעו לי הודעה מצערת על לויה של בת ידידים,  שנפטרה ל"ע במיטב שנותיה. התלבטתי מאד אם ליסוע ללויה היות והתקיימה בישוב מרוחק מאד. האם אספיק ליסוע ולחזור בקלות לפני שבת ? החלטתי לקחת מונית,  להתאמץ ולהשתתף במיצות "חסד של אמת". בהשגחה פרטית בדרכי חזור הבחנתי בזוג מוכר, שמוביל עגלת תינוק. לשמחתי גיליתי, שזה הזוג מיודענו, שעבורם ביקשתי את  ברכת הרבי.  ב"ה זכיתי וראיתי את התינוק הניסי. ב"ה השלמתי את משאלת ליבי וקניתי עבורו אות בספר התורה של ילדי ישראל.

אפילוג:

לפני כשבועיים, בהיותי בנסיעה באוטובוס, התיישבה במושב הפנוי שלידי  אשה. בהשגחה פרטית מרגשת זיהיתי,   שזו  הסבתא משכבר הימים, שהבריאה בברכת הרבי מהגידול בראשה. התפתחה שיחה ביננו. העלינו זיכרונות והתחדש  לי עכשיו לראשונה ממנה,  שזכתה וקיבלה נוסף על הדולר גם  יין מבורך מהרבי מחלוקת "כוס של ברכה" מאחרון של פסח.  זכתה משפחתם לאורך ארבע דורות להתברך בארבע ברכות קדושות !!!

מודה אני לך בוראי, על הזכות העצומה שזיכית אותי. להבחין במצוקתם, לבקש את ברכת הרבי עבורם ולראות את הניסים שחוללת במשפחתם !

בדידי הווא עובדא

טמה חורושוכין

לעשות את כל פעולותינו לשם שמים.

בכמה מקומות בחסידות ובסיפורי חסידים מופיע שכל אחד ואחת יכול להגיע לדרגה הזאת. זה נשמע לנו מופרך, זה נשמע בלתי הגיוני, אבל, אם אמרו לנו כנראה שזה אפשרי. אני שמה לב שכתכונה בחיים, כאשר אני מנסה מיד להגיע לשיא, אני לא מגיעה לשום מקום. ואפילו הולכת אחורה.. רק כאשר אני מוכנה להניח את האגו שלי בצד, אומרת לעצמי, אני לא צריכה להיות הרגע הזה בשליחות, אוקי איך מתקדמים מכאן? ואז אני מתקדמת צעד צעד בסבלנות ובלי לעצור, דווקא אז אני מצליחה בנושא הספציפי הזה.

לעשות את כל פעולותינו לשם שמים, זה אומר להכניס את הקב"ה בתמונת חיינו. זה אומר לזכור ביום יום השגרתי שכל פעולה שאני עושה – בבית , כספית, בחינוך הילדים, ואפילו דברים שנראים מובנים מאליהם , העמדתי פסטה בסיר כנראה שהיא תתבשל ,לא?

אז לא.

הכל סיעתא דישמיא , שום דבר לא מובן מאליו. שום דבר לא קורה כי א-נ-י עשיתי. אלא כי כך הקדוש ברוך הוא החליט. וממילא הפעולות עלי התוצאות עליו. וזה נכון ואומר לחיות את זה בכל פרט ועשיה שלנו. מה השם רוצה ממני עכשיו? אז אני עושה מה שהוא רוצה ממני, רק זוכרת ויודעת בוודאות שמה שיקרה עם מה שאני יעשה , זה כבר לא עניין שלי, זה כבר התוצאה – וזה לא מעניין אותי אם , לא נבראתי אלא לשמש את קוני.

נכון, זה נראה ונשמע גבוה, אך כשמפריטים ליום יום זה הופך להיות מעשי. אפילו אם פעם אחת ביום אני נזכרת בתפקיד האמיתי שלי בעולם , רק לעשות את שלי, ולא מה יקרה, כבר הכנסתי את השם לביתי, לליבי פנימה. להתרגל ,לתרגל , בסבלנות רבה עד שכמות הפעמים שאני פועלת ממקום כזה תגדל ותגדל… להאמין בעצמנו ,זה אפשרי, כי הרי מי שברא אותנו מכיר אותנו יותר טוב מאיתנו. את המעלות, את החסרונות, ובכל זאת – הוא החליט שזה אפשרי. שאנחנו יכולות!

שכל פעולותינו יהיו לשם שמים

מ.שהינו

הצלחה מרשימה לערב היכרות לפתיחת גן חב"ד חדש בבית שמש עבור הציבור הכללי

ערב היכרות מושקע ומוצלח התקיים אמש להורי גן חב"ד החדש שיפתח לשנת הלימודים הקרובה בבית שמש הוותיקה. כ-30 הורים באו לראות ולהתרשם באופן ישיר מהצוות המסור והמקצועי של גני חב"ד בית שמש ובמיוחד מצוות הגן החדש בעיר הותיקה. את פני הבאים קידם בר חלבי עשיר ומפנק עם שפע של מעדנים משובחים.

ראשון הדוברים היה משפיע קהילת חב"ד בית שמש, הרב רפאל צבי הרטמן, החבר בהנהלת הגנים ומאחוריו עשרות שנים של עיסוק בתפקידי חינוך בכירים. הרב הרטמן הרחיב בדבריו על מעלת החינוך החב"די שנעשה עם כל הלב והנשמה, על פי הוראותיו של המחנך הגדול – הרבי מלך המשיח. "אני מציע לכם לתת לילד או לילדה חיבוק גדול בבוקר, לפני שהם יוצאים לגן, שיתרגלו לשמחה והאהבה הגדולה שירעיפו עליהם בגן חב"ד", אמר הרב הרטמן בלבביות להורים.

לאחריו דיבר מנהל הגנים בשטח, הרב ישראל בייזר, שסיפר על ההתפתחויות והשדרוגים הצפויים בגן החדש. גברת חני וויינר, המפקחת החינוכית על גני חב"ד בעיר מזה שנים רבות, נתנה סקירה מקצועית על רמת הלמידה הגבוהה בגנים ועל שיטות העבודה החדשניות בגני חב"ד בעיר – מה שמסביר עוד את השם הטוב שיצא לרשת הגנים בכל העיר. הגננת המנוסה והמוצלחת של הגן החדש, גברת מושקא וויינר, סקרה במצגת תמונות מאלפת את הרמה הפדגוגית והחינוכית הגבוהה בגנים בהם כבר עבדה בעבר ובהם צברה ניסיון – כל אלו הצביעו על המקצועיות והיסודיות הגדולה בה הולך להתנהל הגן החדש.

על המסך מופיע סרטון מרהיב של ילדי הגנים בשנה הנוכחית, בו ניכר השמחה, ההתלהבות וההנאה הגדולה שחווים הילדים בגנים המוצלחים. את הערב הנחה בטוב טעם שליח הרבי בשכונת מגדל המים, הרב מענדי ליפש. מאחורי פרוייקט פתיחת הגן החדש עומדים יחדיו שלוחי הרבי בעיר הוותיקה בבית שמש. ההורים יצאו בתחושה של בטחון ושלווה אל מול המקצועיות והמסירות הרבה של צוות הגן, יחד עם שמחה על הזכות שילדיהם ילמדו בחינוך האיכותי ביותר ובמוסדות החינוך של חב"ד – בהם שורה במיוחד ברכתו של הרבי מלך המשיח.

ערב לפני חלוקת התעודות. המורה עוברת שוב בפעם האחרונה על הציונים וההערות. התעודה של גילה מעולה. הציונים נעים בים 90 ל95. בודאי תהיה מאוד מרוצה. התעודה שלידה שייכת לחנה, גם לא רעה אך פה ושם הערות לשיפור… היא בטח תתאכזב לראותה. ביום למחרת קרה דבר מוזר. כשקיבלה גילה את התעודה נפלו פניה אך כשחנה הציצה בציונים אורו עיניה.

גילה חשבה על אמה. היא בטח תגיד שהתעודה יפה אבל באותה נשימה גם תתפלא על ה93 בנביא וה95 בהיסטוריה ותעיר לה שחבל שהיא לא תוציא 100 כשהיא מסוגלת.

כשהגיעה חנה לביתה נופפה בתעודה שבידה. אמה התיישבה והחלה בקריאה " אני רואה שגם המורה שלך מבינה שסדר זה דבר חשוב מאוד. היא כותבת שצריך להקפיד יותר על כך. סימן שהיא מאמינה בך שאת יכולה. נכון חמודה? ובואי נראה איך הציונים: אנגלית נשאר בערך כמו קודם. אולי כדאי שנתאמן קצת בחופש… ואני לא מאמינה 83 בגאוגרפיה. נהדר ובטבע גם השתפרת! יש לך תעודה ממש נהדרת!!!" אמא של חנה נישקה אותה והעניקה לה חיוך חם ומלא באהבה.

בימים אלו ישובו ילדייך עם התעודה. לפני שאת מגיבה – נסי לחשוב מה את מרגישה? למה את מצפה? מה אומרים הציונים של ילדייך עליך? האם כשילדך מצליח ממלאת אותך תחושת סיפוק וגאווה או הפוך כשנכשל אכזבה ואשמה? דעי! דווקא עכשיו הילד זקוק לך יותר מכל. הוא צריך את התמיכה, החיבוק וההבנה. אך יש מישהי שמעוניינת להפריע ולקלקל. הנפש הבהמית מנסה למנוע ממך לעודד ולהגיד את המילה הטובה. היא יודעת שרק בדרך זו הילד יוכל להתקדם ולעלות. ועל כן היא מגיעה אליך בסיפורים ובהצהרות: " הוא לא מנסה, הוא מתעצל", "תראי את הבת של השכנים, כל היום עם הספרים ולומדת למבחנים" היא גם תגיד:" איזו אמא את! מדוע את לא משקיעה? היית צריכה לשבת איתם ובטח היו מצליחים פי כמה" והיא תמשיך להגיד ולהאשים ופה ושם אפילו תגזים.

אך את זכרי! הערך שלך לא משתנה כשהילד שלך מצליח או נכשל. וכן הערך של הילד נשאר בעינו. הילד שלך מצפה לאהבה שאינה תלויה בציונים או הישגים. הוא רוצה שתקבלי אותו וללא תנאים. וגם אם נכשל בוודאי היו סיבות ואם תצליחי להתייחס לכך בצורה עניינית ניתן יהיה לעזור לו בעתיד, הביעי נכונות לסייע לו בעצה, שיחה ותמיכה. ואל תשכחי– כולנו נדרשים לעמוד למבחן על דברים אילו או אחרים בחיים. כיצד אנו היינו רוצים שיתייחסו אלינו? באותו רוך, חמלה ואהבה נקבל את ילדינו ונזכור: כל ילד הוא חלק אלוק ממעל ממש! כולו טוב!!! וכשנתייחס אליו כך הוא רק יצמח ויפרח!

שפרה אופנר
מנחה ומטפלת רגשית בשיטת אית"ן.
להרצאות, סדנאות ויעוץ אישי – שפרה אופנר 0502377072

בחתונה שנערכה בשבוע האחרון בכפר חב"ד נצפתה גברת דליה רוטמן תחי', אחייניתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח – בתו של אחיו של הרבי – ר' ישראל אריה לייב ע"ה.

מרוממות את השבוע עם חני שמולביץ!

שימי לב לשעה!

( הזזנו ל21:00 )

יום ראשון 21:00-21:30

והפעם מפגש עם נועה מירים רונן- שליחת הרבי לקיבוץ סוללים מטפלת גוף ונפש ודולה מקצועית בסיפור אישי – "הקשר שלי לאבא"

בין המשתתפות הגרלה על שובר טיפול גופנפש משולבת מגע תנועה ויצירה

מחכות לכן בזום

לחצי לקישור לזום

ב"ה

כיתה י' בתיכון בנות חנה בני ברק יצאו בשנה"ל תשפ"ב במבצע ייחודי, פורץ וראשון מסוגו. "מבצנוע", מבצע צניעות הלכה למעשה. המבצע נמשך 7 חודשים (!) ולקחו בו חלק כל בנות הכיתה. בכל ראש חודש נערכה התוועדות כיתתית עם מרצות ומתוועדות המובילות בתחום. בהתוועדות זו כל אחת מבנות הכיתה קיבלה על עצמה החלטה טובה בצניעות למשך חודש..

ההחלטות התחלקו ל3 קטגוריות של צניעות: ראיה, שמיעה ולבוש. כל תלמידה שעמדה בהחלטה במשך 25 יום לפחות, נכנסה להגרלה על פרסים יקרי ערך. בנוסף, כל תלמידה יכלה לזכות בכרטיסי הגרלה נוספים ע"י לימוד פנינים מהחוברת "בזכותך נגאל" וכן שמיעת הלכות ורעיונות בקו הצניעות. בשבוע האחרון נערכה התוועדות סיכום מיוחדת. בהתוועדות זו הוגרלו פרסים בין כל בנות הכיתה שהצליחו לעמוד בגבורה בהחלטות הטובות שלקחו בחודשים שחלפו. בין הפרסים: חצי כרטיס טיסה לרבי, דולר של הרבי, אוזניות בלוטוס, MP3 ועוד.

לסיום ועל מנת שתהיה פעולה נמשכת, הוגרל עוד חצי כרטיס טיסה לרבי, בין הבנות שלקחו על עצמן להמשיך את אחת מההחלטות הטובות בצניעות למשך שנה שלמה. כאן המקום להודות ולומר יישר כח גדול לתלמידות כיתה י' היקרות שהצליחו להתמודד בעוז ולעבוד על הנושא הכל כך חשוב ועקרוני לנו, נשות ישראל – צניעות.